כסיף | טור סופ"ש

סיבוב פרסה שעולה לנו עשרות מיליונים: הקבורה השקטה של העיר החרדית כסיף

לא עברה שנה מאז אושרה ההקמה של העיר החרדית ליד ערד, והיא כבר זוכה בימים אלו לקבורה שקטה • כסיף היא לא העיר החרדית הראשונה שיועדה לגאול את המגזר ממצוקת הדיור הקשה שלו, ונגנזה • כמה זה עולה לנו? כ־100 מיליון שקל במקרה של כסיף, וזו כנראה רק ההתחלה • וגם: מי היו כוכבי השבוע?

אריה דרעי, שר הפנים הנכנס. פליק פלאק מפואר על חשבוננו / צילום: רפי קוץ
אריה דרעי, שר הפנים הנכנס. פליק פלאק מפואר על חשבוננו / צילום: רפי קוץ

בשקט בשקט, בימים אלו זוכה העיר כסיף לקבורת חמור. פרק נוסף בקורות העיר החרדית החדשה, ליד צומת תל ערד, שהקמתה אושרה רק במרץ 2022, תוך הכרזה נרגשת ממי שהיה אז ראש ממשלה, נפתלי בנט, על "ממשלה שדואגת לכולם". עיר שכללה תוכניות ל־20 אלף דירות בשלב ראשון, פתרון ל־100־150 אלף תושבים לפחות, ששר השיכון זאב אלקין אמר כי תהיה "הפתרון המשמעותי למצוקת הדיור במגזר החרדי".

איילת שקד חוזרת למגזר הפרטי ולא חוסכת ביקורת מהממשלה הנכנסת | ראיון
ת"א בראש, רמת השרון וגבעתיים אחריה: שיאניות המחירים של דירות 4 חדרים | בדיקת גלובס
פתיחה חלשה ל־2023: מתוך 13 מגרשים ששווקו במכרזי רמ"י, שישה נותרו ללא הצעות

שלוש חלופות נבחנות במקום כסיף

אז לא. כעת כבר ברור שכסיף לא תהיה עיר חרדית, אם בכלל תקום אי פעם. החרדים חזרו לשבת על סיר הבשר, ולא מתאים להם ללכת לסוף העולם. כבר במרץ אשתקד, במקביל לאותה החלטת ממשלה, אמר מי שהיה אז יו"ר יהדות התורה יעקב ליצמן כי "ההבטחות על הקמת כסיף הן רק זריית חול". ומי שממש רוצה לגור באזור, ולא מעט חרדים רוצים (בעיקר חסידי גור), יכול לקנות כבר עכשיו דירה בזיל הזול בעיר ערד הסמוכה. בסוף דצמבר, למשל, נרכשה שם דירת 73 מ"ר (3 חדרים), תמורת 605 אלף שקל.

אבל זה לא משנה את העובדה שבשנה האחרונה שוב שיחקנו ב"נדמה לי" ועל הדרך, בזבזנו לאורך השנים עשרות מיליוני שקלים בתכנון עיר חרדית. עשינו זאת גם בתכנון שכונות ויישובים מעורבים ברחבי המדינה, שכעת צפויים לעבור הסבה מהירה לתכנון עבור חרדים בלבד. מדובר על משהו כמו 100 מיליון שקל - למתכננים, יועצים, בודקים וכדומה. אבל זה כסף ציבורי, אז למי אכפת?

ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה, שנחתמו בסוף דצמבר, כללו התחייבות להקים עיר חרדית חדשה, "בהמשך להחלטת הממשלה היוצאת, ולאור העובדה שממשלות ישראל הכירו לאורך השנים בצורך להקים עיר חרדית חדשה". באופן ברור ובולט, אף אחד לא העז להזכיר שם את העיר כסיף - שתוכננה ואושרה בדיוק לשם כך. במקום זה, נכתב שם, "משרדי השיכון והפנים, בשיתוף רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון, יגישו לממשלה בתוך 90 יום הצעה למיקומו של היישוב העירוני בעל הצביון החרדי". ואם מישהו עדיין חושב שמותר להעלות גם את שמה של כסיף כפוטנציאל לאותה עיר, קובעים ההסכמים כי המיקום ייקבע "בשים לב לנגישות למוקדי תעסוקה והזדמנויות להתפתחות כלכלית של היישוב החדש, לרבות בהיבט של זמינות תשתיות נדרשות לשם כך".

כשהשליטה במשרדי הפנים והשיכון חזרה לידיים חרדיות, הגבולות הגיאוגרפיים שבתוכם תצטרך לקום העיר החרדית התקרבו משמעותית למרכז הארץ. 3 אופציות נבחנות עכשיו: ליד קרית גת, ליד קרית מלאכי, או באחד מהיישובים החדשים עליהם הכריזה שרת הפנים היוצאת שקד בשנה האחרונה. אחת האפשרויות החמות היא היישוב החדש טליה (ליד להבים שמצפון לבאר שבע) שתוכנן מראש להיות יישוב עירוני שיכלול כ־15־20 אלף יחידות דיור.

כל האפשרויות הללו אמנם לא נמצאות בגבולות הרצויים למגזר - בין ירושלים לבני ברק (להבדיל מהיישובים החרדיים בית"ר עלית, מודיעין עלית ואלעד) - אבל אופציית כסיף הרחוקה בהרבה ציננה מעט את החלומות של החרדים. מה גם שבשבוע הבא יצויין עשור (17 בינואר 2013) מהטראומה הכי גדולה שלהם בכל הנוגע למשבר הדיור - אז החליטה המדינה לפסול במחי יד 13 הצעות של עמותות חרדיות שהגישו את ההצעות הגבוהות ביותר במכרזים הראשונים שיצאו להקמת העיר החדשה חריש (בטענה לתיאום מחירים), מהלך שגזר את גורלה להיות עיר מעורבת, וקבר חלומות והבטחות של כמה עשורים שחריש היא הפתרון לציבור החרדי.

מצוקת הדיור של הציבור החרדי לא נפתרה מעצמה

בינתיים מצוקת הדיור של הציבור החרדי מחריפה. כבר בשנת 2016 קבעה הממשלה שרק החברה החרדית זקוקה לעוד 200 אלף דירות לפחות עד 2035, אבל הרבה לא נעשה, ואנחנו בעיקר מתגלגלים מפארסה אחת לשנייה.

ואולי האפשרות המסתמנת להסב שוב את השטח שממערב קרית גת לטובת עיר חרדית היא הדוגמה הכי טובה ומייאשת לפליק פלאק המפואר של ממשלות ישראל. בקדנציה הקודמת כשר פנים, קידם דרעי הקמה של העיר החרדית "שפיר" על הקרקע. ואז אלקין ושקד זרקו את התוכניות לפח (דרעי אמר כי מדובר ב"עושק כבשת הרש"). השניים החליטו שהתכנון יהיה מעורב - בניינים גבוהים, מבני ציבור לאוכלוסייה כללית ועוד. כעת, המחוג עושה את כל הדרך חזרה. על חשבוננו כמובן.

כוכבי השבוע

בלתי מספיק: סבן אילבן היא רק עוד פיצוציה בתל אביב

זו כמעט שגרה. רשת אמריקאית פותחת סניף בישראל, והמוני ישראלים פרובנציאליים מסתערים. אז מה אם כבר בתור העמוס והמבולגן מרגישים שזו ממש לא ניו יורק. אבל הרשתות הללו גילו שבארץ המובטחת זה לא מספיק לעשות עלייה רועשת, ורבות מהן נכוו עם הפסדים וברחו חזרה למולדת. זה קרה כבר לסטארבקס, דאנקן דונאטס, קאנטקי פרייד צ'יקן, גאפ והיד עוד נטויה.

השבוע הייתה זו סבן אילבן, שהביאה לישראל קבוצת אלקטרה. החנות הראשונה נפתחה בדיזנגוף סנטר ותוך חצי שנה מתכננת הרשת לפתוח עוד 8 סניפים - כולם בתל אביב. השם אולי מאוד אמריקאי, אבל בסופו של יום קיבלנו סתם עוד פיצוציה בנאלית ויקרה. מכולת משודרגת, שמציעה לנו קרטון חלב או קפה הפוך ב־9 שקלים. כן, בדיוק כמו באינספור הפיצוציות הבנאליות השכנות שלידה.

מצוין: החתונה הקתולית של חיפה וקבוצת אדאני 

לא הרבה כותרות חיוביות יצאו מהעיר חיפה בשנים האחרונות. קברניטי העיר בעיקר מתגוששים בינם לבין עצמם (ראש העיר נגד המועצה ולהפך), תושביה נודדים לערים אחרות, חזירי הבר לא הולכים לשום מקום, ומחירי הנדל"ן מעידים עד כמה היא מתרחקת מגוש דן.

ויחד עם זאת, לפחות בכל הנוגע לים, חיפה משיבה לעצמה כעת את הבכורה וההובלה. השבוע השלימה קבוצת אדאני ההודית, יחד עם גדות הישראלית, את רכישת נמל חיפה הממשלתי, במחיר כולל של 4.1 מיליארד שקל. לידו, הסינים כבר מפעילים מזה כשנה את נמל המפרץ, וגם נמל מספנות ישראל הקטן עובד לא רע. אלמלא הנמל באשדוד היה בבעלות ממשלתית, הייתם כבר מרגישים את הברכיים הרועדות של עובדיו. האם הנמל החיפאי המתעצם יקרין גם על העיר עצמה? ימים יגידו. לא מזיק שהזוכה הטרייה תולה תקוות רבות בפיתוח הנדל"ן שליד הנמל, שאמור להצדיק את המחיר הגבוה ששילמה.