הפרופסור שהתפטר מהוועדה המוניטרית: "החשש הכי גדול הוא בריחת מוחות שתהרוס את המדינה לעשרות שנים"

בין מאות הכלכלנים שחתמו השבוע על "קריאת חירום", המתריעה מפני "פגיעה חמורה בכלכלה הישראלית בשל הרפורמה המשפטית הצפויה", אפשר היה למצוא גם את שמו של פרופ' משה חזן מאוניברסיטת תל אביב. מוקדם יותר השבוע חזן הודיע על התפטרותו מהוועדה המוניטרית של בנק ישראל, על רקע רצונו להשתתף במחאה נגד מדיניות הממשלה הנוכחית. 

● האם נתניהו כבר רואה הורדת דירוג באופק? | אורי פסובסקי, פרשנות
● ברקע המחאה: בממשלה שוקלים לרכך את רפורמת המשפט 
● "קליפה חלולה של דמוקרטיה": המומחית למשפט חוקתי שמזהירה מפני העתיד שישראל צועדת אליו | ראיון
● פרופ' דניאל כהנמן לגלובס: "הרפורמה המשפטית היא חורבן, יהיו לה תוצאות מוחשיות בכלכלה ובמעמד המדיני" 
● נגיד בנק ישראל לנתניהו: הרפורמה המשפטית עשויה להשפיע על דירוג האשראי של ישראל 

יום אחרי התפטרותו התפנה חזן לשיחה עם גלובס, שבה הוא מבקש להבהיר כי "אין שום מחלוקת ביני לבין הבנק בנוגע למדיניות המוניטרית, וההתפטרות שלי לא קשורה בשום צורה לניהול המדיניות. אני סומך שניהול המדיניות יימשך כפי שהיה עד היום".

למה התפטרת?
"הכללים של הוועדה המוניטרית הם שחברי הוועדה לא מזדהים פוליטית, לא משתתפים בהפגנות, הם ממלכתיים. בהינתן מה שהממשלה מנסה לעשות, חשבתי שעדיף להתפטר מהוועדה ולאפשר לעצמי להגיד בדיוק מה אני חושב שיהיו ההשלכות הכלכליות של הרפורמה המשפטית".

מה החשש שלך ככלכלן ממהלכי הממשלה?
"מה שמטריד אותי הוא הניסיון של הרפורמה המשפטית לחסל בפועל כל יכולת של הרשות השופטת לרסן את הממשלה. בישראל אין ממשלה בלי רוב בכנסת, ולכן יש איזושהי זהות בין הרשות המחוקקת למבצעת. מי שנשאר לשמור על המהלכים של הרשות המבצעת הם הרשות השופטת והיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, שהם יועצים משפטיים מקצועיים שאחראים לוודא כי המדיניות של כל משרד עקבית עם החוק.

"ברגע שתאפשר יועצים משפטיים במשרדי הממשלה שהם אנשי שלומנו, הם יתפתלו ויאשרו כל דבר כמעט שהפוליטיקאים רוצים. ברור שזה יגדיל את השוחד, את השחיתות - תקרא לזה איך שתרצה - במשרדי הממשלה.

"אחר-כך כשתגיע לבתי המשפט, תהיה לפוליטיקאים בלעדיות על היכולת לקבוע מי השופטים ואיך הם מתקדמים. ברור שכל שופט אומר לעצמו: אני בשלום ורוצה להתקדם למחוזי. או אני במחוזי רוצה להתקדם לעליון. ובעליון אולי אין סניוריטי, אני רוצה להיות הנשיא. ככה כולם הופכים נתונים לחסדי הפוליטיקאים, והפוליטיקאים עושים מה שהם רוצים. וכשהם עושים מה שהם רוצים, כל המערכת הכלכלית לאט-לאט קורסת".

"כשתהליכים יתחילו - זה עלול לקרות מהר"

החשש שעליו מדבר חזן נטוע בממצאים מחקריים. אלה הנושאים בהם עוסקים אנדריי שלייפר ודארון אסמוגלו, שניים מהכלכלנים המצוטטים בעולם בעשורים האחרונים, שהראו כי "אלה הדברים החשובים ביותר שמסבירים הבדלים בין מדינות שמתפקדות טוב מבחינה כלכלית, לבין מדינות שלא מצליחות לתת לאזרחים שלהן רמת חיים נאותה".

"כשאסמוגלו ושותפיו אומרים מוסדות", אומר חזן, "הם בעיקר מתייחסים למשתנה אחד: כמה מגבלות יש בפועל על הרשות המבצעת. אתה תאפשר לשר כזה או אחר לתת חוזים לבן-דוד שלו, או לחברים שלו, או לפעילי המרכז שאחר-כך בוחרים בו בפריימריז - ומה שתקבל זה רפובליקת בננות".

נכון לעכשיו הכלכלה פה במצב טוב: עם יחס חוב-תוצר טוב, הבטחות לתקציב מאוזן, לפי הערכות בנק ישראל האינפלציה בדרך לרדת. התרחיש הכלכלי שאתה מזהיר ממנו לא נראה באופק.
"כל מה שאתה רואה היום נשען על היסטוריה של הרבה שנים של מדיניות אחראית. וחייבים להגיד גם שבנימין נתניהו היה פה ראש ממשלה 12 שנים ב-20 השנה האחרונות, ולפני שהיו נגדו כתבי האישום, המדינה והכלכלה תפקדו כמו שצריך. אנחנו מסתכלים קדימה, על מה יכול לקרות כתוצאה משינויים מאוד דרסטיים. וזה לא יקרה ביום. כשתהליכים מתחילים, הם לא בהכרח יקרו באופן לינארי - זה יכול להיות בהתחלה לאט ואז נורא מהר".

הסיכונים: "היחלשות ההייטק, הורדת דירוג"

בין החששות הקונקרטיים שמזכיר חזן אפשר למצוא את הסכנה להשקעות בהייטק, אותה מציפים בכירי הענף בשבועות האחרונים. "השקעות בהייטק הן השקעות לטווח ארוך", אומר חזן. "אתה נכנס לעסקה לטווח ארוך, ואתה רוצה לדעת שיש בית משפט שיכבד את ההשקעה שלך, שיש פה מי ששומר על זכויות הקניין".

חשש אחר נוגע להורדת דירוג האשראי של ישראל. "רגע לפני משבר הקורונה הכניסו את אגרות החוב של ממשלת ישראל למדד אג"ח עולמי שנקרא WGBY. יכול להיות שמספיקה הורדת רמה אחת או שתיים בדירוג כדי שתצא משם, ואז באופן אוטומטי כל מי שעוקב באופן פסיבי אחרי האינדקס ייצא. ויש לא מעט כספים שהגיעו למשק הישראלי ככה".

אם להתעכב על ההחלטה להתפטר מהוועדה. בכל זאת הוועדה המוניטית היא אחד הגופים המשפיעים ביותר על הכלכלה הישראלית.
"אבל להעלות ריבית ברבע אחוז, חצי אחוז, להוריד אחוז, לקנות ולמכור מט"ח או אגרות חוב - זה הכול מסדר שני. כל המערכת הכלכלית יושבת על זה שכללי המשחק נאכפים כמו שצריך. זה לא משנה איפה אתה מבחינה כלכלית, אם אין כללי משחק ברורים, שמבטיחים את הזכויות של כולם לפי ההתקשרויות החוזיות, מדיניות מוניטרית לא תעזור. מדיניות מוניטרית עובדת טוב במשק שיש בו אמון גבוה".

האם חלק מהעניין הוא גם חוסר רצון שלך להיות בוועדה המוניטרית כשזו תידרש לסייע לממשלה, כשתתחיל להיכנס לקשיים כלכליים?
"אם לתמוך בממשלה כי המעשים של הממשלה הם אלה שגורמים למצב להידרדר, בוודאי שאני לא רוצה להיות שם. אני רוצה לצאת ולהגיד אל תעשו את זה - אל תביאו אותנו לשם. אנשים מוטרדים מ-150 שקל בתשלום החודשי שלהם אחרי שהעלינו ריביות בבנק ישראל כדי להוריד את האינפלציה. אתה יכול לדמיין מה יקרה אם יהיה פה משבר פיננסי? יעלו את הריבית ב-400 או 600 נקודות בסיס. אתה יודע כמה אז התשלום החודשי שלהם יעלה? אנשים צריכים להבין את זה וצריכים לצאת לרחוב ולהגיד 'לא מוכנים'".

מה הסיכוי לתרחיש הזה?
"אני לא יודע. יכול להיות שהורדת דירוג, ועוד כמה דברים - ויש לך בריחת הון (מהמדינה). אלו לא דברים בהסתברות אפס. אני לא יכול להגיד לך שזה לא יקרה".

הפחד הכי גדול: "בריחת מוחות"

ואם אבקש לסכם את המסר שלך?
"לא דיברנו על הדבר הכי חשוב - בריחת מוחות. זה הפחד הכי גדול והסכנה הכי גדולה. יש לא מעט אנשים שיש להם אפשרויות אחרות. גם ככה בישראל הרבה אנשים שגרים פה מרגישים שהם עושים ויתור, כי הם רוצים להיות ליד המשפחה. אתה מסתכל לדוגמה על מועמדים שאתה רוצה לשכור באוניברסיטה, ואתה רואה שהרצון לחזור לישראל הוא לא כמו שהיה לפני 20 שנה. הדבר האחרון שאתה רוצה זה לעשות לאנשים הרעת תנאים.

"זה לא חייב להיות משבר פיננסי או הורדת דירוג. אבל קצת פחות השקעות, וההייטק יהיה פחות אטרקטיבי, וקצת הגבלה של זכויות הפרט ויהיה פחות מגניב לגור פה. ואנשים יכולים להצביע ברגליים. וברגע שאנשים מצביעים ברגליים, זה לא דבר שאתה יכול להפוך אותו בשנה, שנתיים או חמש. זה דבר שיכול להרוס מדינה לעשרות שנים.

"ואלה שיש להם יכולת יותר גדולה לזוז מפה הם אלה שיותר יצרנים, משלמים יותר מסים ומממנים את המערכת פה - ואני חושב שעכשיו הם כולם רותחים שהם צריכים לממן את הדבר הזה".