אישי: בן 43, נשוי לקורי ואב ל-2, גרים בתל אביב
מקצועי: מנכ"ל ONE ZERO
משפחה: גדלתי במושבה אבן יהודה, בבית מאוד חם ואוהב. אנחנו משפחה של צופיפניקים, אני הבכור. יש לי אח שעובד כמנכ"ל קרן גידור בניו יורק ואחות שעובדת במשאבי אנוש. אנחנו בקשר מצוין גם כיום.
סיעור מוחות: אבא היה מנכ"ל עלית, כך שגדלתי עם הרבה שיחות על אסטרטגיה, עסקים, ניהול וגיוס עובדים בארוחות הערב המשפחתיות. זה היה כמו לגדול באיזה בית ספר לעסקים, שבו כולם כל הזמן מנתחים מהלכים עסקיים.
בית ספר: הייתי בכיתת מצטיינים, תלמיד מאוד רציני. אני מאוד אוהב מתמטיקה, פיזיקה, מספרים - כל מה שאנשים אחרים בדרך כלל בורחים מהם. אני אוהב לפתור בעיות, וזה מלווה אותי כל חיי. השילוב בין כלכלה לפסיכולוגיה תמיד משך אותי.
צבא: שירתי כקצין ב־8200, שירות שנמשך חמש שנים וזכור לי כתקופה מרתקת שלימדה אותי שאין שום דבר שהוא מדע בדיוני.
P&G: למדתי לתואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, וכשסיימתי התחלתי לעבוד בפרוקטר אנד גמבל כמנהל מותג. הייתי אחראי על ארבעה מוצרים, זה היה בית ספר מצוין לשיווק וניהול.
הארה: ביום הראשון שלי בלימודי התואר השני באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ליהמן ברדרס התמוטטו. השנה הייתה 2008 ופתאום הבנתי שזה לא יכול להימשך ככה. זו הייתה הפעם הראשונה שאנשים התחילו לדבר על הבנקים, לשאול שאלות על העמלות שלהם ומה הם עושים עם הכסף שלנו. הבנתי שהבנקים הם מהתעשיות האחרונות שבהן יש מודל עסקי שעומד בניגוד אינטרסים ללקוחות, והבנתי שאני רוצה לשנות את זה.
פרנהייט: תוך כדי ואחרי לימודי התואר השני התחלתי לעבוד כראש צוות ויועץ חדשנות בפרנהייט, חברת ייעוץ אסטרטגי שמשלבת בין אנשים עם רקע עסקי לבין אנשים עם רקע יצירתי. יצא לי לעבוד על פרויקטים עם סיטיבנק וקפיטל וואן, וראיתי את כל הבעיות של תחום הבנקאות מבפנים.
בינק: ב־2012 חזרתי לארץ חדור מוטיבציה להקים את הבנק הדיגיטלי הראשון בישראל. הבאתי כסף מהבית, גייסתי הון ממשקיעי הון סיכון ואנג'לים והקמתי את בינק. ניסינו לקבל רישיון בנק, אבל מהר מאוד הבנו מהרגולטור שזה לא יקרה.
פפר: במקרה או שלא במקרה, בשלהי בינק יצרו איתי קשר מבנק לאומי והציעו לי להשתלב בהקמה של בנק דיגיטלי שהם עמדו להקים בתוך הבית. אמרו לי: לא תהיה יזם, לא תהיה עצמאי, אבל זה הכי קרוב שאפשר. אחרי התלבטות הצטרפתי להקמת פפר ביחד עם המנכ"לית לילך בר דוד, שבאה מלאומי קארד.
תובנה: בפפר הבנתי שאין קיצורי דרך. יש משפט בעמק הסיליקון שאומר שתרבות ארגונית אוכלת אסטרטגיה לארוחת בוקר. יש כנראה סיבה לכך שספוטיפיי לא צמחה מחברות התקליטים. אחרי ארבע שנים בפפר הבנתי שאם אני באמת רוצה לעשות את זה, זה חייב להיות עם בנק חדש ועצמאי, שמתחיל מאפס.
ONE ZERO: מה ששבור בבנקים זה לא האפליקציות, שדווקא מעולות, אלא המודל העסקי שעומד בניגוד אינטרסים ללקוחות, ורמת השירות. אם אתה עשיר אתה מקבל זהב, פלטינה או פרייבט פרימיום, אבל כל שאר ה־99% מקבלים אפליקציה ונשארים לגמרי לבד. אצלנו, באמצעות טכנולוגיות חדשות ובינה מלאכותית, כל לקוח מקבל בנקאות פרטית כאילו היו לו בחשבון 10 מיליון אירו.
שאיפות: אנחנו עומדים כיום על יותר מ־45 אלף לקוחות בתוך כשישה חודשים, ויהיו לנו מאות אלפי לקוחות בתוך כמה שנים. אנחנו יכולים להגיע לשלישייה הראשונה של הבנקים בישראל בתוך חמש שנים.
קורי: פגשתי את אשתי בניו יורק, כשעבדנו יחד בפרנהייט. היא אמריקאית שגדלה בעמק הסיליקון ועבדה בגולדמן זאקס, קרדיט סוויס ולוריאל. היא גרה בלונדון והייתה יזמת במלבורן. כמוני, היא בן אדם מאוד סקרן שראה ועשה הרבה דברים. אני מתייעץ איתה בכל, יש לה חוש יצירתי והבנה עסקית מדהימים.
מבט לעתיד: אשתי תמיד צוחקת על זה שהעבודה היא גם התחביב שלי. הבעיה של המודל העסקי בבנקאות בוערת בי, אני לומד על זה כל הזמן, בוחן את זה מכל הכיוונים ורואה את עצמי עוסק בזה עוד עשרות שנים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
