שרודרס | ראיון

המנכ"ל שמנהל טריליון דולר לא אופטימי לגבי האינפלציה, ויש לו גם מסר לישראל

"בעולם מקווים שקצב עליות המחירים יחזור לימים שלפני הקורונה, אבל זה משהו שקשה לראות היום מתרחש", אומר פיטר האריסון, מנכ"ל חברת ניהול הנכסים שרודרס, שמנהל טריליון דולר • בראיון לגלובס הוא מתייחס למתיחות הפוליטית בישראל ולקשיים הצפויים למשקיעים בשוק הגלובלי, וצופה כי יציאת סין מסגרי הקורונה תביא לשידור חוזר של התפרצות האינפלציה

פיטר האריסון, מנכ''ל שרודרס / צילום: רמי זרנגר
פיטר האריסון, מנכ''ל שרודרס / צילום: רמי זרנגר

בימים האחרונים התחוללה סערה רבתי בשוק המט"ח המקומי. ביום ג' נפל שער השקל בחדות מול הדולר לשפל של שלוש שנים (3.64 שקלים לדולר), לאחר אישורן בכנסת בקריאה ראשונה של חלק מהרפורמות המשפטיות שמבקשת הממשלה לקדם. גם למחרת נסחר השקל בעצבנות רבה, וביום ה' היה שינוי במגמה, והמטבע הישראלי התחזק ביותר מ-2%. כשבשוק מנסים המשקיעים לשאול את עצמם האם בנק ישראל יתחיל להתערב ולמכור דולרים מהרזרבות העצומות שצבר, נחת בארץ מנכ"ל אחד מגופי ניהול הנכסים הגדולים בבריטניה - שרודרס (Schroders).

מנכ"ל ברקליס ישראל מספר איך משפיע המשבר בארץ על המשקיעים הזרים
מנהלי השקעות ממליצים איפה לשים את הכסף כשהשווקים סוערים | בדיקת גלובס
● ​פיקדון בבנק, מט"ח או קרן כספית? איפה כדאי להשקיע בזמן שהריבית עולה

פיטר האריסון, מנכ"ל חברת ניהול הנכסים הבריטית המנהלת נכסים בהיקף של טריליון דולר, הגיע לסבב פגישות עם בכירי הגופים המוסדיים בישראל. בשיחה עם גלובס, הוא דיבר על השקעות בעידן הפכפך, וסימן את ההפתעה הכלכלית החדשה־ישנה העולה במזרח הרחוק - סין.

"יותר תנודתיות ויותר אתגרים לשווקים"

האריסון הוא שמע על הרפורמה המשפטית והסערה הפוליטית שהיא מייצרת כאן, ויש לו לא מעט מה להגיד בנושא. אולם מבחינתו, הוא מעדיף להתמקד בהמלצות ההשקעה ש"מותאמות לתקופה הסוערת בשווקים", לדבריו.

את האריסון פגשנו במשרד עורכי דין יוקרתי בצפון תל אביב, זמן קצר לפני שעלה על המטוס (הוא מדגיש כי לא מדובר במטוס פרטי) בדרך חזרה ללונדון, שם ממוקם מטה שרודרס. מהשיחה עימו עולה שהוא מודאג מ"דביקות האינפלציה" (כזו שקשה להיפטר ממנה, א"כ ו־ח"ש) , שלהערכתו אינה צפויה לרדת בקרוב, ומתמחורן המנופח של מניות גם לאחר הירידות של השנה שעברה. מנגד, יכולים המשקיעים למצוא לדבריו פתרונות סולידיים ובטוחים שמעניקים תשואה שנתית חד־ספרתית גבוהה, דבר שלא ניתן היה לקבל עד לפני שנה.

שרודרס

תחום עיסוק: חברת ניהול הנכסים הגדולה ביותר בבריטניה, בראשה עומד פיטר האריסון

היסטוריה: הוקמה בשנת 1804. המשרד הישראלי הוקם ב-2018 ומנוהל על ידי
רועי אבישי

נתונים: מנהלת נכסים בהיקף של טריליון דולר. נכון לשנת 2023, היא פעילה ב־38 מדינות ומעסיקה כ־5.6 אלף עובדים

"אנו נמצאים עמוק בתוך האינפלציה, וזה קורה בכל העולם", אומר האריסון בראשית השיחה. "כשאנו חושבים על מצב הכלכלה היום, אנו מקווים שקצב עליות המחירים יחזור לימים שלפני הקורונה. אך זה משהו שקשה לראות היום מתרחש. ככל הנראה האינפלציה תהיה גבוהה יותר ותימשך זמן ארוך יותר, וכך תישאר הריבית הגבוהה.

"אנו שוכחים ששוק המניות חווה אשתקד ירידה הדרגתית, לא היו הרבה ימים 'מפחידים' של שוק דובי שבהם ראינו ירידות חדות. זה משהו שלהערכתי אנו יכולים לצפות שיקרה יותר בשנה הזו: יותר תנודתיות ויותר אתגרים לשווקים".

מהם האתגרים הכלכליים המשמעותיים בזירה העולמית לדעתך?
"סין", משיב האריסון בנחרצות לא בריטית. "סין הולכת להיות גורם מוביל ומשמעותי בכלכלה העולמית. הצמיחה שלה לאחר יציאתה מסגרי הקורונה לאחרונה היא עצומה.

"צריך להבין שכ־80% מאזרחי סין חלו בקורונה. כל הזמן הזה שבה הם היו בסגרים הם אגרו הון, ועכשיו הם ייאלצו להוציא אותו החוצה ולבזבז. בסין נרשמים שיאים בהוצאות בסופי השבוע, בהם האזרחים יוצאים לבלות. שמענו על מסעדות שיש להן תור המתנה של אלף איש. התנהגות כזו הולכת להשפיע על השוק העולמי בדרך של העלאת מחירים, ועל התנהגות הבנקים המרכזיים בוודאות.

התחזיות של מנכ"ל שרודרס שמנהל טריליון דולר

האינפלציה בעולם
המצב האינפלציוני ימשך לאורך זמן ובהתאם גם הריביות ישארו גבוהות ("אנו נמצאים עמוק בתוך המצב")

סקטורים שייהנו בטווח הקצר
בנקים, דלקים פוסיליים ותעשיות נלוות להם ("ברגע שהאזרחים מסין יצאו מהסגרים, הם ידרשו ויצרכו משאבים")

סקטורים שייפגעו בטווח הקצר
מניות טכנולוגיה ("יעמדו בפני סימן שאלה גדול בהמשך")

במה מומלץ להשקיע
מכשירים סולידיים בארה"ב ("מעניקים תשואה שנתית חד־ספרתית גבוהה")

"האתגר השני שאני צופה שהולך להיות קשה להתמודד איתו הוא עד כמה 'דביקה' הולכת להיות האינפלציה. הגורמים המשפיעים על האינפלציה הם רבים, אך בין אלו היכולים להפוך אותה לדביקה יותר יש לציין את המחסור בעובדים".

הוא אומר בהלצה כי "בכל מדינה שביקרתי בה, אני לא יודע לאן כולם הלכו, אבל יש מחסור בעובדים. הגורמים כמו ירידה בקנייה באינטרנט וכמובן סיום המשבר בשרשראות האספקה, כבר מיצו את השפעתם. כשמחשבים את הפקטורים הללו, אני חושב שהציפייה לחזור לאינפלציה בטווחים של 2%־3% היא לא ריאלית".

השנה שעברה הביאה איתה מלחמה באוקראינה וזינוק במחירי הסחורות. מה המגמות ב־2023?
"אנו רואים עלייה בלאומנות ודה־גלובליזציה בכל מקום. זה תהליך ארוך טווח שבו המדינות מתכנסות יותר בתחום עצמן וזה תהליך שמקטין צמיחה ומעודד אינפלציה".

כשנשאל האריסון על מחירי האנרגיה באירופה, הוא מציין את הצניחה המשמעותית שהייתה במחירי הגז בעקבות החורף החם שחוותה היבשת. עם זאת, הוא מזהיר שאירופה עדיין לא סיימה עם המשבר הזה, וגם לקראת החורף הבא צריך להיות עם היד על הדופק.

"בחורף הבא, כשאנו רואים את סין יוצאת מהסגרים, אנו נראה צריכה גדולה יותר לעומת מה שהתרחש בחורף הנוכחי. אם סין תצמח מסיבית אז אירופה גם תהיה בבעיה, כי צריכת האנרגיה של סין תגדל משמעותית. ישנן הערכות שדהירה מלאה של הכלכלה הסינית קדימה תוסיף 10־15 דולרים למחיר של חבית נפט".

"רפורמת המשפט מעוררת עניין רב בעולם"

בזמן ביקורו של אריסון עברה בקריאה ראשונה של חלק מהרפורמות המשפטיות, ברקע המחאות והאזהרות כי תוביל משקיעים למשוך את כספם מחוץ לישראל.

כמשקיף מבחוץ, איך נראה לך הפילוג הפנימי שיש כיום בישראל סביב הרפורמה במערכת המשפט?
"זה חד־משמעית מעורר עניין והעולם צופה ועוקב. המתחים והחשש ששומעים הם נושא מעניין ביותר, כיוון שהכלכלה שלכם נמצאת במצב מעולה, והתעוררה השאלה מאיפה מה שקורה אצלכם מגיע".

בהתייחס לסערה האחרונה בשוק המט"ח המקומי והחששות מבריחת כספי משקיעים אל מעבר לים, האריסון מתאר את הטלטלה החדה והמהירה שעברה על כלכלת בריטניה בימיה הספורים של ממשלת ליז טראס. היא מונתה לתפקיד ראש הממשלה בספטמבר האחרון והתפטרה בחודש שלאחר מכן, לאחר שקידמה תוכנית כלכלית דרמטית של קיצוץ במסים. בתגובה צנחה הליש"ט ותשואות האג"ח הממשלתיות זינקו.

ראשת ממשלת בריטניה לשעבר ליז טראס והנגיד הבריטי אנדרו ביילי / צילום: Associated Press
 ראשת ממשלת בריטניה לשעבר ליז טראס והנגיד הבריטי אנדרו ביילי / צילום: Associated Press

"בבריטניה השוק הגיב מאוד מהר לניסיון של ראש הממשלה טראס לייצר גם הורדת מסים וגם הגדלת סובסידיית האנרגיה הממשלתית. הניסיון של טראס היה לדעתי צעד בכיוון שגוי. לאחר שהרפורמה כשלה, ובזכות רגולציות ואסטרגיות חכמות, בריטניה הצליחה לצאת מהטעות הזו.

"אני חושב שבריטניה למדה על בשרה שמדינות חייבות לבזבז כפי יכולתן, ולא מעבר לכך. כמובן שהשוק הוא הגורם שבעצם גרם לקריסת המהלך של טראס, ולבסוף גם לקריסת ממשלתה. הנקודה שלי היא שהעניין המהותי שאליו צריך לשים לב הוא לאן הכסף הולך. אם רואים בריחה של הון מהמדינה זה סימן חשוב, כמו ההתראה שהייתה נותנת ציפור הקנרית במכרה (כדי לגלות אם יש גזים רעילים במכרות הפחם השתמשו בציפורי קנרי, שרגישות יותר לגזים מבני אדם, א"כ ו־ח"ש). באופן כזה מהווה שוק המט"ח איתות לגבי כיוון הכלכלה".

האם אתה רואה כיום בריחה של כסף מישראל?
"מה שמעניין בסיטואציות מהסוג הזה הוא שבדרך כלל בריחה של כסף החוצה מתרחשת בשקט. אלה החלטות שמתקבלות בתוך הבית. אתה פשוט לא תשמע על זה, כי זה מתנהל בשיחות בתוך משקי בית".

אולי באנגליה. כאן זה שונה מאוד, כולם מדברים על זה.
"כן, אצלכם קורים שני דברים, יש את הציבור שמתבטא מאוד בעניין בפומבי, ויש את מה שאמרתי שקורה בחדרי חדרים ולא שומעים עליו. לכן, תנודות שוק המטבע מאוד רלוונטיות, וצריך לשים לב למה שקורה בשוק המט"ח בישראל. בבריטניה מה שקרה למט"ח זה מה שהוביל לנפילת הממשלה".

איך היית מייעץ למשקיע המקומי להשקיע בימים אלו של חוסר ודאות?
"אני חושב שבימים של חוסר ודאות כמו אלה כיום, השקעות בריבית קבועה בארה"ב מציעות תשואה גבוהה יותר. שוק המניות יקר, וזאת משום שיש הרבה מאוד מניות טכנולוגיות שמתומחרות לפי תחזיות ארוכות טווח, אבל במצב של ריביות גבוהות, מניות הטכנולוגיה האלה הולכות להיות שוות הרבה פחות. כשחושבים על זה, מבינים שגיוס הון הולך להיות הרבה יותר קשה בזמן הקרוב, ולכן מבחינת השקעות הכיוון הזה יהיה קשה יותר".

האריסון מביע חשש ממצב הציבור והחברות בעולם. בשלב זה, לדבריו נותרו חסכונות והלוואות שניתנו בריביות נמוכות. ייקח זמן עד שהן יתעכלו, לפני שהציבור יגלה שהוא צריך לקחת הלוואות יקרות. "יש כיום עדיין מספיק כסף מתגלגל בשביל להמשיך עם המצב הזה, ופשיטות רגל נקודתיות לא יקטינו את גודלו של השוק. אבל זה שיש מספיק כספי חסכונות שגורמים לציבור לחשוב ש'אין צרות בשוק כרגע' , זה משהו שאני חושש ממנו".

האריסון מעריך עוד כי "ב-12 החודשים הקרובים אנחנו נראה את שוק הנפקות המניות בתפקוד נמוך. המצב הזה יחמיר ככל שהריביות יעלו מכיוון שאנו נראה יותר פשיטות רגל של גופים פרטיים".

"הסקטור הפיננסי ימשיך לזכות למשקל מועדף"

אילו תעשיות אתה חושב שיהיו מובילות בשנה הקרובה?
"ראשית כל, הסקטור הפיננסי ימשיך לזכות למשקל מועדף בתיק ההשקעות ב־2023. יש הרבה חסכונות שנצברו. מגזר נוסף הוא הדלקים הפוסיליים וכל מערך המוצרים הנלווים להם. זאת למרות שעלויות התפעול בסקטור הזה טיפסו מעט. חשוב להזכיר שוב את סין. ברגע שהאזרחים שם יוצאים מסגרי הקורונה הקשים, והם יחזרו לנוע ביתר חופשיות, הם ידרשו ויצרכו משאבים, ויעלו את ערך הדלקים הפוסיליים".

מגזר שהוא פחות אטרקטיבי להשקעה לדעתך?
"אני חושב שהסקטור הטכנולוגי יעמוד בפני סימן שאלה גדול בהמשך. אנו מסתכלים על העלויות המציגות לנו חברות SaaS (המספקות תוכנה בתור שירות למשתמש), והן מנופחות מאוד בשוק הנוכחי. השוק יהיה חייב להיות רגיש יותר לעלויות ולתמחר מוצרים בצורה מאוזנת יותר, וזה כמובן יוריד את ערך החברות. כמו כן, השקעות בשוק מוצרי הצריכה הפרטי צריכות להיבחן תחת זכוכית מגדלת. הוא נראה במצב טוב כרגע, בייחוד הודות למחירים המאמירים, אבל הנפח של הקניות יורד.

"לבסוף, האינפלציה תוריד את היקפי הקניות, ורמות השכר הריאליות (כושר הקנייה של הציבור, א"כ ו־ח"ש) יורדות, אז אם לא מדובר בביטוח בריאות או מוצר של ביקוש קשיח, שלרוב אנשים לא רוצים לחתוך בו, אני צופה ירידה כללית בשוק הזה".

מתי אתה חושב שהריבית תרד?
"אני לא מבין מאיפה מגיעות האמירות על הורדת הריביות, ואני לא רואה את הריביות יורדות בקרוב. אני גדלתי בשנות ה־70, ואלו היו זמנים שבהם האינפלציה הייתה מאוד גבוהה. הריביות אז היו בשיעורים של 7%־9%. אנו כמובן נמצאים בזמנים אחרים, אבל האינפלציה מאוד גבוהה בהרבה ממדינות העולם. אני חושב שאנו נמצאים בשלב מאוד מוקדם, ואין מקום לדבר על הורדת ריבית".

האתגרים החברתיים מדאיגים יותר מהאקלים

פיטר האריסון מגדיר את עצמו אופטימיסט. זה במיוחד בולט בכל הנוגע למשבר האקלים. האריסון אומר שהמשבר פתיר, כיוון שמדובר בבעיה הנדסית. לדבריו, נוכל למצוא לה פתרון אשר יאפשר להמשיך להעלות את רמת החיים והצמיחה בעולם, ועדיין לשמור על כדור הארץ: "אנשים חכמים יכולים למצוא דרכים יעילות ואף רווחיות כדי לאפשר מציאות כזאת".

לעומת זאת, הוא מודאג יותר מהאתגרים החברתיים. ברגע שמציאות קשה פוליטית מוזנת ומתודלקת על ידי אינפלציה וריביות מאמירות, המצב הופך למסובך יותר, ובצורה מהירה יותר.

בפגישות שלך בישראל, קיבלת רעיונות השקעה מעניינים?
"אני פוגש פה הרבה מאוד אנשים חכמים, שחושבים תחת כובע של צמיחה, ואני פוגש אנשים מאוד יצירתיים בכל העולם. הרבה חידושים ששמעתי עליהם בישראל היו ענייני קיימות, ולא חשבתי שאשמע על כך הרבה כאן. גם הכוח הקיים כאן בתחום הטכנולוגיה והמדע מאוד מעניין. הרבה ממה שאני עשיתי לפני 20 שנה נעשה היום כמעט לגמרי בצורה ממוחשבת. אנו רואים שהמידע שאנו צריכים לנתח היום הוא מסיבי, ואנו רואים שינוי טקטוני של כיווני מחשבה וסתגלנות, שאני בהחלט רואה כאן בישראל.

"להערכתי הבינה המלאכותית (AI) תהיה גורם משבש גדול, ואנו עדיין לא מבינים עד כמה. כשאני מוסיף את זה לפוטניצאל של טכנולוגיות הבלוקצ'יין - ואני כן חושב שבעתיד אנו נראה שילוב כזה או אחר של טכנולוגיות אלו - היכולת לייצר העדפה פרסונלית ויצירה אישית תהיה מדהימה, וברור שזה יהיה מעניין".