אושרה תביעה נגזרת נגד חיים צוף: "רווח של 70 מיליון שקל בניגוד לאינטרס החברה"

ביהמ"ש הכלכלי אישר לתבוע בשם חברת אקויטל פיצוי בגין תשלום עודף ששילמה במסגרת עסקת מיזוג לרכישת כל מניות חברת יואל בעקבות חוק הריכוזיות • נקבע כי יש יסוד לטענה כי בעל השליטה חיים צוף קידם את טובתו האישית על פני האינטרס של אקויטל

חיים צוף / צילום: גלובס TV
חיים צוף / צילום: גלובס TV

בית המשפט הכלכלי בתל אביב אישר ניהול תביעה נגזרת, לתבוע בשם החברה הציבורית אקויטל  פיצוי בגין תשלום עודף ששילמה החברה במסגרת עסקת מיזוג לפיה רכשה את כל מניות "י.ו.א.ל. ירושלים אויל אקספלוריישין" במסגרת הציות להוראות חוק הריכוזיות, שחייב את החברות לצמצם שכבה אחת מפירמידת החברות, באופן שלאחר הצמצום תכלול הפירמידה רק שתי שכבות. 

האם רשות המסים תיאלץ להחזיר 664 מיליון שקל שגבתה ביתר מעובדים שכירים?
הלקוחות הפסידו והאשימו את יועץ ההשקעות. מה קבע בית המשפט? 

בית המשפט קבע כי יש יסוד לטענה כי צוף קידם את טובתו האישית על פני האינטרס של החברה, וכי חברי הדירקטוריון לא התנגדו לפעולתו והכפיפו את שיקול-דעתם לשיקול של צוף, למרות שהיה לו אינטרס אישי באופן המיזוג.

במסגרת התביעה הנגזרת נטען כי בעל השליטה חיים צוף הרוויח מן המיזוג כ-70 מיליון שקל. עוד נתבעים נושאי המשרה בעז סימונס, ערן סער, הגר שם טוב, בן גור, גלעד ריצ'מן ויוסף ירום. את התובע הנגזר מייצגים עורכי הדין חגי קלעי, אוהד רוזן, עמית מנור ויוקי שמש. 

מיזוג משולש הופכי

כאמור, אקויטל חויבה מכוח חוק הריכוזיות לצמצם שכבה מפרימידת החברה, ושקלה כיצד לקיים את הוראות החוק. בין היתר היא בחנה אפשרות להנפיק את מניותיה בנאסד"ק במקום בבורסה בישראל. בסופו של דבר העדיפה אקויטל לרכוש את כל מניות יואל בעסקת מיזוג משולש הופכי, הכוללת תמורה במניות ומזומן.

לטענת התובע הנגזר, הבחירה בחלופת עסקת המיזוג והאופן בו בוצעה העסקה, תוך העדפת האינטרס של בעלת השליטה, י.ח.ק להשקעות אשר בשליטת  צוף, גרמה נזק לאקויטל ולבעלי מניותיה ואף העשירה את בעל השליטה על חשבון החברה ויתר בעלי המניות.

חוק החברות קובע כי בעל עניין אישי בעסקה "לא יהיה נוכח בדיון ולא ישתתף בהצבעה בוועדת הביקורת ובדירקטוריון". אולם על-פי בקשת אישור התביעה, בעסקת המיזוג שקלו נושאי המשרה באקויטל שיקולים זרים, לרבות עניינו של בעל השליטה, ואף העדיפו את האינטרס של בעל השליטה על פני טובת החברה.

בעל השליטה צוף שימש כיו"ר דירקטוריון החברה, ובמסגרת המהלכים לציות לחוק הריכוזיות הבהיר לחברה ולחברי הדירקטוריון כי לא יסכים למתווה שאינו מקובל עליו. בשלב מסוים אף הודיע צוף כי לא יסכים למתווה לפיו החזקותיו בחברה ירדו אל מתחת לשיעור של 45%. חברי הדירקטוריון, אשר היו מודעים לעניין האישי של צוף, אפשרו לו להמשיך לשמש כיו"ר הדירקטוריון וכלל לא בחנו חלופות שלא התיישבו עם האינטרס של בעל השליטה. 

צוף טען כי לא היה כל אינטרס אישי בבחירת מנגנון המיזוג. השופט מגן אלטוביה לא קיבל את טענתו, והאריך להוכיח כי היה לצוף עניין אישי מהותי בבחירת מנגנון הציות לחוק הריכוזיות ואופן ביצועו. 

חוות-דעת מנוגדות

במסגרת ההליך התברר כי החברה פנתה למומחה פרופ' אריאל פרוקצ'יה, שקבע כי לצוף היה עניין אישי בבחירת מנגנון הציות לחוק הריכוזיות, אולם בהמשך החליפה אותו החברה במומחה אחר, פרופ' אסף חמדני, שקבע ההפך. השופט אלטוביה כתב כי "מתעורר חשש כי יכול ומדובר בניסיון להסוות את שלכאורה היה ברור לחברי הדירקטוריון אשר הזמינו את חוות-הדעת הנוספת".

השופט אלטוביה כתב "עיינתי בחוות-הדעת של פרופ' אסף חמדני ולא מצאתי באמור בה כדי לשנות ממסקנותיי. טענת המשיבים לפיה רשאים היו להסתמך על חוות-הדעת של פרופ' אסף חמדני, לפיה למר צוף לא היה עניין אישי, אינה נראית לי נוכח חוות-הדעת המוקדמת של פרופ' פרוקצ'יה. טענות המשיבים לעניין הזמנת חוות-הדעת הנוספת אינן משכנעות, הואיל ועם כל הכבוד ליועצים המשפטיים שהתחלפו, הסמכות והאחריות מצויות בידי הדירקטורים שקיבלו לידיהם את חוות-הדעת של פרופ' פרוקצ'יה".

עוד כתב אלטוביה כי "יובהר כי פרופ' אסף חמדני לא זומן להעיד כדי שניתן יהיה לחקור אותו אודות המצג העובדתי שהוצג לו על-ידי המשיבים לצורך מתן חוות-הדעת". 

הטבה כלכלית משמעותית

לדברי אלטוביה, "צוף וחברי הדירקטוריון שלא התנגדו לדרישותיו, ביקשו למעשה להעניק למר צוף הטבה כלכלית משמעותית (כ-70 מיליון שקל, א"ג) אשר ספק אם הייתה מגיעה לידיו אחרת, בוודאי ככל שהטבה זו הייתה כרוכה בהרעת תנאי עסקת המיזוג מבחינת החברה".

עוד כתב השופט אלטוביה כי "מקובלת עלי טענת המומחה מטעם המבקש, מר גילעד מנו לפיה המיזוג עם יואל הפך את החברה לגורם כלעלי שונה לחלוטין ובעל שווי כלכלי גדול בהרבה".

אם לא די בכך, השופט אלטוביה קבע כי חברי הדירקטוריון הכפיפו את שיקול-דעתם לאינטרס של בעל השליטה, וממילא השתמטו מחובתם לשקול את טובת החברה בבחירת מנגנון הציות לחוק הריכוזיות ואופן ביצועו.

הסכום הנתבע הוא לפחות 70 מיליון שקל, כאשר עילות התובענה הנגזרת שאושרו הן הפרת אמונים על-ידי נושא משרה, הפרת חובת זהירות על-ידי נושא משרה והפרת חובת תום-הלב.

*** גילוי מלא: עו"ד אוהד רוזן מייצג בימים אלה את הח"מ במסגרת תביעה פרטית.