בנתה עסק רפואי מרשים, אבל לא מצליחה להרוויח: מה עובר על אינסייטק

בודדות הן חברות המכשור הרפואי שהוקמו בישראל, והגיעו באופן עצמאי למחזור הכנסות שנתי של כ־100 מיליון דולר. מוכרות כמה כאלו בתחום הרפואה האסתטית, ויש את חברת המכשור לטיפול בסרטן נובוקיור - שהונפקו מעבר לים וזכו לשוויים אדירים. חברות אחרות בתחום הגיעו לכל היותר להכנסות של כמה עשרות מיליוני דולרים, ואז נמכרו בדרך כלל. גם כאן מדובר במקרים נדירים.

● אחרי הקריסה מגיע שכר הטרחה: 12.5 אלף השעות שהקפיצו את הנושים
● פיטורים, חיתוך מחירים וחזרה לבסיס: אסטרטגיית מטא להתאוששות מהמשבר
● בין גאות למשבר: כך הפכה חני גולדשטיין ל"סנטה קלאוס" של ההייטק

והנה, חברה נוספת מתקרבת לפרוץ את הרף הזה, אבל החגיגה לא שלמה. אינסייטק מתחום מכשור האולטרסאונד פרסמה בשבוע שעבר דוחות כספיים חלקיים, מהם עולה כי רשמה הכנסות של 96 מיליון דולר ב־2022, המשקפות צמיחה של 30% לעומת 2021, שהושגה בתקופה שבה לא קל לשווק מכשור רפואי.

אבל יתר הנתונים שפורסמו מצביעים דווקא על הרעה: הפסדי החברה גדלו ב־37% אשתקד ל־86 מיליון דולר; תזרים המזומנים השלילי הוכפל ל־90 מיליון דולר; וההון העצמי של אינסייטק בסוף התקופה קטן בכ־70% ועמד על כ־30 מיליון דולר בלבד.

אינסייטק פיתחה מערכת מבוססת אולטרסאונד לצריבה סלקטיבית של רקמות בגוף באופן זעיר פולשני. לפני כחמש שנים, בראיון לגלובס אמר מנכ"ל החברה, מוריס פרה, כי בחזונו אינסייטק, שפיתחה טכנולוגיה פורצת דרך, תגיע יום אחד לאקזיט בסכום של 30-50 מיליארד דולר. פרה מנהל את אינסייטק משנת 2016, לאחר שקודם לכן ייסד והוביל את חברת מאקו סרג'יקל, שביצעה ניתוחים בתחום האורתופדי ונמכרה תמורת 1.65 מיליארד דולר.

בינתיים נראה כי השווי שבו מתומחרת אינסייטק "ירד לקרקע". במהלך קדחת מיזוגי הספאק בוול סטריט בשנת 2021, ביקשה החברה להתמזג לחברת SPAC לפי שווי של 1.9 מיליארד דולר, אך בתחילת 2022 - לאחר התקררות הטרנד - המהלך בוטל. כעת על החברה להראות - בעיקר לבעלי השליטה בה, משפחת קוך האמריקאית - כי היא יכולה להיות לא רק חברה גדולה, אלא גם כזו שמייצרת ערך.

זקוקה לשיפויים ביטוחיים

מנתוני החברה עולה כי בידיה מזומנים בהיקף 109 מיליון דולר, כלומר בקצב השריפה הנוכחי יש לה דלק לעוד שנה. לפני כחודשיים הודיעה החברה כי חתמה על הסכם לקבלת מסגרת אשראי בהיקף של 200 מיליון דולר מ"גורמים הקשורים לבעלי המניות הקיימים". מתוך כך כבר מומשו 100 מיליון ועוד 100 מיליון זמינים לה עד 2024. המלווים קיבלו אופציות הניתנות למימוש למניות החברה, בתנאי עסקת ההשקעה האחרונה של משפחת קוך ב־2020, לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר.

עוד עולה מתמצית הדוחות (שפורסמה על ידי חברת אלביט מדיקל המחזיקה ב־3% ממניות אינסייטק) כי הרווח הגולמי של החברה עומד על 52 מיליון דולר, שיעור רווחיות גולמית של 54%, שלא נחשב מזהיר עבור חברת מכשור רפואי, ומהווה שחיקה לעומת שנת 2021. הגורמים לכך הם כנראה האינפלציה ועלויות השינוע שצמחו בכל תחום המכשור הרפואי.

אינסייטק נמצאת כיום בתהליך של השגת שיפויים ביטוחיים עבור המוצרים שלה מחברות הביטוח השונות בארה"ב. אף שדיווחה על כמה הצלחות בתחום הזה, כל עוד המוצרים אינם משופים עבור רוב המבטחים בארה"ב ובשווקיה הנוספים, היא מוגבלת ביכולתה לגבות מחיר המשקף את העלויות האמיתיות שלה.

אינסייטק היא גם חברה שהיסטורית משקיעה סכומים גבוהים מאוד במו"פ, כדי להרחיב את ההתוויות שעבורן משמש המכשיר שפיתחה. למשל, החברה החלה לאחרונה ניסוי קליני להוכחת היעילות של המכשיר באבחון וניטור סרטן המוח, באמצעות פתיחת "מחסום הדם־מוח" של המטופל, באופן שמאפשר לסמנים ביולוגיים של סרטן לזרום למחזור הדם שלו, כך שניתן יהיה לאסוף אותם ולבצע "ביופסיה נוזלית" לאבחון הסרטן. ניסויים אלה עולים עשרות מיליוני דולרים.

הסיכוי לחילוץ החברה באמצעות עסקת רכישה, נראה כרגע נמוך בשל חוסר הרצון של חברות המכשור הרפואי הגדולות לבצע עסקאות כאלה כרגע, בשוק המאופיין באי ודאות. נראה כי אינסייטק תמשיך להיות תלויה ברצון הטוב של משפחת המיליארדרים קוך, שכבר השקיעה בה מאות מיליוני דולרים, בתקווה שתוכל להגיע למאסה קריטית של התוויות משופות, כדי לשנות את פרופיל הרווחיות שלה.

מטיפול לרחם לניתוחי מוח

סיפורה של אינסייטק מתחיל ב־1999, אז נולדה החברה כספין־אוף של חברת אלביט הדמיה לתחום הרפואי, בשותפות עם חברת ההדמיה הרפואית הבינלאומית GE. החברה פיתחה מערכת המאפשרת למקד אנרגיית אולטרסאונד מכמה מוקדים, וכך לצרוב נקודה ספציפית מאוד של רקמה בתוך הגוף, כתחליף לניתוח.

כאשר אלביט הדמיה נרכשה בידי מוטי זיסר ז"ל, שהפך אותה לחברה המשקיעה בנדל"ן בחו"ל, זיסר נאלץ להמשיך לתחזק את אינסייטק בשל "גלולת רעל" שנכללה בתקנון אלביט הדמיה, אבל עם הזמן "התאהב" בחברה.

בתחילת דרכה פיתחה אינסייטק מערכת לצריבה של שרירנים ברחם, כחלופה לכריתתו. המוצר הזה הגיע להכנסות של מעל 10 מיליון דולר, בעיקר בשוק האמריקאי, בשותפות עם חברת GE. אבל בסופו של דבר הוא לא הצליח להתבסס בשוק, בשל האטרקטיביות הכלכלית של פתרונות חלופיים של כריתת רחם ולפרוסקופיה, וכנראה גם בעיות איכות.

בתקופה זו, אלביט הדמיה הייתה המממנת העיקרית של החברה, יחד עם GE וקרן Meditech Advisors, אך לקראת 2014, עם דעיכתה של אלביט הדמיה (שנדרשה להסדר חוב ענקי שבו איבד זיסר את השליטה בחברה) החל איום תזרימי על החברה.

ההצלה שלה הגיעה בזכות קרן יורק, שהשקיעה בחוב של אלביט הדמיה והפכה לבעלת מניות מרכזית בחברה, ואף החליטה להשקיע באינסייטק ישירות. בינתיים, אינסייטק התקדמה ליישומים אחרים לטכנולוגיה שלה, וספציפית לתחום של ניתוחי מוח ללא פתיחת גולגולת, בין היתר לתחום הפרקינסון ומחלות רעד אחרות. כמו כן יש לה אישור לטיפול בגידולים בערמונית.

בהדרגה, היא החלה לפרק את השותפות עם GE ולעבוד עם החברות פיליפס וסימנס. היום היא משווקת את מוצריה בשווקים העיקריים באמצעות צוות מכירות עצמאי. המכירות אכן עולות, אבל החזקת מערך כזה של מעל 400 עובדים, היא יקרה.

התזרים נותר בעייתי עד שנכנס מושיע חדש. קרן ההון סיכון KDT של משפחת קוך, שהפכה לבעלת מניות בחברה ב־2017. סבבי הגיוס שהובילה KDT, הכניסו לחברה מעל 300 מיליון דולר, ובסך־הכול על פי אתר IVC גייסה אינסייטק מעל חצי מיליארד דולר עד היום.

משפחת קוך רכשה את רוב מניות אלביט הדמיה בחברה, ואילו קרן יורק מכרה חלק מהחזקתה ב־2021 לקבוצת משקיעים ונותרה עם כ־13% בחברה.

התמחור הגבוה ביותר של החברה היה ב־2020, בעת גיוס בהובלת משפחת קוך, לפי כ־1.3 מיליארד דולר. לאחר שהכוונה להתמזג עם ספאק לא צלחה ובהתאם לתנאי השוק, בוצעה מכירת המניות של יורק לקרנות הישראליות לפי שווי חברה נמוך יותר של מיליארד דולר - רחוק מאותם 30־50 מיליארד דולר שאליהם שאף המנכ"ל פרה.