פורטפוליו | ראיון

מנכ"לית רשת האופטיקה שהתחילה כילדה שסידרה משקפיים בחנות המשפחתית

"אני יותר מ־24 שנים בחברה, ועשיתי בה כמעט את כל התפקידים. אבא שלי לא האמין בהגעה לניהול מלמעלה אלא דווקא מלמטה, להכיר את כל השרשרת" • שיחה קצרה עם חיה הלפרין, מנכ"לית רשת אופטיקה הלפרין

חיה הלפרין, מנכ''לית רשת אופטיקה הלפרין / צילום: אבישג שאר ישוב
חיה הלפרין, מנכ''לית רשת אופטיקה הלפרין / צילום: אבישג שאר ישוב

אישי:  גרושה + 8 (ו-3 נכדים), גרה בבני ברק
מקצועי: מנכ"לית רשת אופטיקה הלפרין

משפחה: נולדתי בתל אביב, בגיל 10 עברנו לבני ברק. יש לי חמישה אחים ואחות. אבא, רפאל הלפרין ז"ל, הקים את רשת אופטיקה הלפרין והיה אלוף העולם בהיאבקות חופשית. אמא עבדה בחנות תכשיטים, אחר־כך קצת ברשת ובהמשך - בבית. 

מנהלת משאבי האנוש שהפכה למנכ"לית והנפיקה חברת טכנולוגיה בבורסה בתל אביב 

בית ספר: הייתי ילדה טובה, לפי הספר, לא מחסירה ולא מאחרת.

עובדת: כנערות אחותי ואני באנו לחנות המשפחתית אחרי בית ספר, כדי לעזור. הייתה לנו אז רק חנות אחת. השגחנו שלא גונבים, שלא עושים בלגן, עזרנו ללקוחות ובהמשך גם התחלנו למכור. זה כשלא "סינג'רו" אותנו כבייביסיטריות לאחיינים.

מנהלת: אבא האמין במוטת שליטה קצרה, בניהול מקרוב. לכן, פתחנו סניפים חדשים בתחילת הדרך רק בערים שבהן גרו אחד האחים או האחיות. קצת לפני גיל 19 התחתנתי ועברתי עם בעלי לחיפה. אבא פתח סניף בעיר ונתן לי לנהל אותו. שנה לאחר מכן ילדתי את בני הבכור, חזרתי לאזור המרכז וקיבלתי לנהל את חנות הדגל בתל אביב, באבן גבירול פינת ארלוזורוב.

לקוחות: הייתי אחראית במשך ארבע־חמש שנים על שירות הלקוחות בחברה. בסניף הראשון שלנו היה שלט גדול לאורך כל הקיר: "הלקוח תמיד צודק". אבא תמיד הנחה אותנו לתת ללקוח תחושה שהוא צודק, גם אם הוא טועה. זו מתודה שהוא הביא מארצות־הברית. לתפיסתי, השירות חשוב יותר אפילו מהמחיר, זה הדבר הראשון שמחזיק ומחזיר ושומר על הלקוח. זו עדיין בעיניי המחלקה הכי חשובה בחברה.

מנכ"לית: אחי יעקב היה מנכ"ל הרשת במשך יותר מ-30 שנה. בינואר 2022 הוא פרש. הוא רצה בתחילה שיחליף אותו מנכ"ל חיצוני, אבל לא מצאנו מישהו מתאים. אנחנו חברה משפחתית ופרטית, וזה יוצר מורכבות. הייתי אז המשנה למנכ"ל, והאחים שלי חשבו שכדאי לנסות אותי בתפקיד המנכ"לית. ככה זה התחיל.

אתגר: הכניסה לתפקיד הייתה משהו מורכב, מאיים וגדול. לא נערכתי לזה. מצד שני, אני יותר מ-24 שנים בחברה, ועשיתי בה כמעט את כל התפקידים. אבא האמין בהגעה לניהול מלמטה, להכיר את כל השרשרת.

ניהול: אני מאוד אוהבת ללמוד וחושבת שלא צריך למהר. בארץ תמיד ממהרים ורוצים להתקדם, אבל בארה"ב אפשר לראות מנהל מלון שנשאר בתפקיד 30 שנה וגאה בזה. לא שאפתי להחליף את אחי בתפקיד המנכ"ל, זה פשוט קרה. למנהל או מנהלת, השנים הן בית הספר הכי טוב.

רשת: יש לנו 125 סניפים וכ-550 עובדים. כל הסניפים בבעלותנו. המכירות מסתכמות במאות מיליוני שקלים בשנה. אבא שלי תמיד אמר שמשקפיים זה מוצר צריכה בסיסי. בן אדם שלא מוצא את המשקפיים שלו - זו מצוקה אמיתית.

חרדית: אומרים לי "אוקיי, אבל את לא חרדית רגילה". זה ממש לא נכון, אני כן חרדית רגילה, דווקא השוליים והקיצוניים שמקבלים את כל הכותרות - הם נחשבים פחות מיינסטרים. לחברה החרדית יש לדעתי יחסי ציבור ממש גרועים, שמובילים לשיח קשוח נגד החרדים. זה קרה לנו במשבר הקורונה, וזה חוזר עכשיו.

ילדים: הכי קטן שלי בן שש וחצי, והכי גדול בן 24. בשנים הראשונות באתי עם סל־קל לעבודה. כיום אני מאוד משתדלת לצאת לאסוף אותם בארבע וחצי ואחר־כך להמשיך בעבודה. בגדול, זה הכול עניין של ארגון נכון שלמדתי מאמא שלי. היא חינכה אותנו ליעילות וארגון, סדר חוסך תמיד המון זמן. זה אומר לדעת מראש איזה סנדוויצ'ים הילדים ירצו ולהכין להם את הבגדים ליד המיטה לבוקר.

גברים: בסביבת עבודה, עובדת היותי אישה היא דווקא יתרון. כשאישה נכנסת לחדר שכולו גברים, קורה משהו. ואני גם חרדית, אז שומרים לידי על שפה נקייה יותר וגם על נימוס.

אוכל: יש לי קבוצת בישול בפייסבוק בשם "אימהות מבשלות כשר", הקמתי אותה לפני כחמש שנים, וכיום יש בה כ-162 אלף חברות וחברים. אני מבשלת בעיקר אוכל יהודי פשוט: כרוב ממולא, לשון, מרק עוף, דגים.

המלצה: בימי חמישי בערב מתקיימים בבני ברק סיורי אוכל שבהם משתתפים גם הרבה חילונים. בסיורים האלה כולם אוכלים אוכל יהודי ומבינים שאף צד לא רוצה להשתלט על הצד השני, כולם פשוט חיים את חייהם. מקומות מומלצים הם למשל "מוכן ומזומן" ברחוב חזון איש, ברחוב שמשון הגיבור יש את מוטי'ס וגם את מאפיית ויז'ניץ המעולה.