מה יקרה למוסד הנשיאות אם פשרת הרצוג תידחה?

בשבועות האחרונים זורמים אל בית הנשיא עשרות דמויות ציבוריות מוכרות בשעות המאוחרות של הלילה. הן מתגנבות לשם בחסות החשיכה בשעה שרוב האנשים ישנים, ומנהלות דיונים ארוכים עם הנשיא על הרפורמה המשפטית והמשבר שמתחולל במדינה בימים אלה. גם לאורך כל שעות היום מתנהל מצעד של פוליטיקאים, ראשי רשויות, שופטים ומשפטנים, אנשי עסקים ועוד ועוד אל בית הנשיא.

● התנגשות בלתי נמנעת: אחרי הפשרה צריך חוקה | דעה, פרופ' דוד פסיג 
● כלכלן המאקרו הבכיר מתריע: "הרפורמה המשפטית תוביל לעשור של אי ודאות כלכלית" | ראיון 

מאז שהציב את עצמו בלב הפלונטר, יצחק הרצוג עובד לילות כימים בניסיון לפשר בין הצדדים. בין האנשים שהגיעו אליו היו נשיאת העליון, אסתר חיות, רה"מ בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין, יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן וראשי האופוזיציה, בהם היו"ר יאיר לפיד וח"כ בני גנץ.

את הבכירים מזמן הנשיא באופן אישי אך את יתר הפגישות מזמנים עבורו אנשי המקצוע במשכנו. בכוורת שלו נמצאים, בין היתר, מנכ"ל בית הנשיא, אייל שויקי, ראשת הסגל דקלה כהן שיינפלד ודובר בית הנשיא נאור יחיא. הפגישות נעשות במסגרת תוכנית "מחליפים מילה" שיזם הנשיא לפני מספר שבועות - מרכז חינוכי בבית הנשיא למפגש בין קהילות ומרחב לדיונים דיסקרטיים בנושאי ליבה.

מתפקיד סמלי לגורם משמעותי

הכל התחיל לפני כחודש כשהנשיא נאם את נאום "הקריאה להידברות", ובו קרא לצדדים לשבת יחד, בחסותו, ולהגיע לפשרה. הנשיא אף הציג עקרונות כלליים וביקש מהממשלה לעצור את החקיקה ולהידבר.

החקיקה לא נעצרה, אך ההידברות החלה. חלקה מאחורי הקלעים, חלקה אל מול המצלמות והתקשורת, ובמרכזה נשיא המדינה כגורם מגשר. השיחות הללו לא הולידו מתווה, אבל ע"פ גורמים המעורים בשיחות "הפערים לא כל כך גדולים. אם הצדדים יישבו יחד, יש סיכוי להגעה להסכם מהיר".

אף אחד לא יודע לאן השיחות הללו יובילו אבל רבים רואים בנשיא את האדם היחיד שיכול להביא את הפתרון. משפטנים, מכוני מחקר, חלק ממובילי המחאה, רבנים, ראשי רשויות, ראשי המגזר העסקי - כולם אומרים להרצוג: "אנחנו איתך. אתה היחיד שיכול להביא לפתרון".

אז איך הפך נשיא המדינה - תפקיד שהיה באופן מסורתי סמלי - לגורם משמעותי שעשוי להשפיע על עתיד מדינת ישראל? התשובה מתחילה בכבוד לו זוכה מוסד הנשיאות ובדמותו של הנשיא הנוכחי, עוברת דרך המצב בו הייתה המדינה מצויה כשהוא מונה ומסתיימת במצבה החריג וההיסטורי של המדינה כעת.

"נהוג לחשוב על נשיא המדינה כסמל, אבל סמל למה? לאחדות העם", מסבירה ד"ר דנה בלאנדר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה וחוקרת של הפוליטיקה הישראלית. "במדינה מקוטבת קצת קשה להיות סמל אחדות, אבל הנשיא עדיין נמצא מעבר למחלוקות מפלגתיות. למרות שבדר"כ הנשיא לא מתערב בעניינים שעל הפרק, כבר היו בעבר נשיאים שהשמיעו אמירות פוליטיות טעונות.

"נשיאים טקסיים במדינות אחרות לא פעם מוגדרים בחוקה כמגיני הדמוקרטיה. זה אומנם לא מוגדר כתפקידו של נשיא המדינה שלנו בחוק, אבל אפשר לייחס למוסד הזה את המאמץ לשמור על מעמדה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולכן זה מקום טבעי של הנשיא".

ד"ר בלאנדר אף מתייחסת להבדל בין המציאות הנוכחית לאירועי העבר. "נשיאים בעבר פתחו פתח להידברות אבל לא היו נסיבות כל כך דוחקות. למשל, הייתה ועדה בחסות הנשיא שדנה בשינוי שיטת הבחירות אבל זה לא היה אקוטי כמו עכשיו. עכשיו המעורבות של הנשיא היא באירוע מתגלגל ודוחק, אז הוא מכה בברזל בעודו חם. בד"כ נשיא רוצה לעבור את הקדנציה עם אמון הציבור, וככל שאתה פחות ניטמע במחלוקות יש לך יותר אמון. אבל לנשיא היום אין ברירה".

ברגע אחד הפך הרצוג למבוגר האחראי

צורך השעה הוא חלק מהסיפור. חלק גדול, אבל רק חלק. לכך צריך גם לחבר את האופי, הניסיון והיכולות שהביא איתו הרצוג עצמו אל תוך מוסד הנשיאות.

הרצוג הוא נשיאה ה־11 של מדינת ישראל, החל מיולי 2021. הוא שימש כיו"ר הסוכנות היהודית, ראש האופוזיציה, שר, ח"כ מטעם מפלגת העבודה ומזכיר הממשלה. אם זה לא מספיק, הוא גם בנו של נשיא המדינה בעבר חיים הרצוג.

בקריירה הפוליטית הוא אומנם נחל אכזבות, אך לאחר הפסקה של כ־5 שנים מהחיים הפוליטיים, זכה הרצוג לאהדה מחודשת בקרב הפוליטיקאים מולם עבד כל אותה תקופה. ההוכחה לכך הגיעה בבחירות לנשיאות שהתקיימו ב־2 ביוני 2021, שם זכה לתמיכת 87 מחברי הכנסת - התמיכה הגדולה אי פעם לנשיא.

אל תפקיד הנשיא הוא נכנס בשלהי ימיה של ממשלת השינוי, כשנתניהו היה ראש אופוזיציה ויאיר לפיד ונפתלי בנט לא הספיקו לצבור מספיק קילומטרז' כראשי ממשלה. "הוא הפך ברגע אחד למבוגר האחראי", אומר גורם מסביבתו של הרצוג. "בשנה הזאת של ממשלת השינוי הוא הפך לשחקן מרכזי בעשייה המדינית".

בין היתר, העשייה הזאת באה לידי ביטוי בחידוש היחסים עם טורקיה, בחימום היחסים עם נשיא פולין, אנדז'יי דודה, וביצירת קשרים הדוקים עם נשיא ארה"ב. "זה בא לידי ביטוי גם בזירה המדינית וגם בזירה הביטחונית. הוא הפך לדמות היחידה שמקובלת על כולם, חרדים, ערבים, שמאל ימין", אומר מקורב לנשיא.

באירוע הנוכחי, כאמור, בחר הרצוג לקחת את תפקיד הקברניט. אבל מעבר לעובדה שעד כה אין מתווה לפשרה, הרצוג ביקש מהממשלה מספר פעמים שתעצור את החקיקה, אך זכה להתעלמות. בנוסף, העיסוק של הרצוג בנושא "זיכה" אותו גם בביקורת: לא מעט סבורים שהוא מסייע לרפורמה לקבל לגיטימציה, שהוא מתמקד בפרטים, בהצעות לפשרה, ולא במהות - ערעור והפרת האיזון בין הרשויות.

ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, שנפגש אף הוא עם הנשיא, מסביר כי הגם שכולם לוקחים את הנשיא ברצינות, הם לא מאמינים אחד לשני. "הפערים בין הצדדים לא גדולים, אבל הסיפור הוא אי הרצון בכלל לשבת יחד ולדבר. זה אירוע מורכב וכל יום שעובר אנחנו באסקלציה, גרף אקספוננציאלי בנזק שנגרם למשק ולחברה הישראלית".

"אם החקיקה תימשך, מוסד הנשיאות ייפגע"

כעת עולה השאלה היא מה יקרה למוסד הנשיאות אם הרצוג לא יצליח להרגיע את הרוחות. התשובה של ד"ר דנה בלאנדר מדאיגה. "דמוקרטיה היא לא רק מה שכתוב בחוק, זה הרבה נורמות ויחסי כבוד בין הרשויות. הנשיא הוא מוסד שמורם מעל המחלוקות וכדי שהוא יתקיים הוא צריך את הכבוד.

"העובדה שהנשיא ביקש שיעצרו את החקיקה ולא עצרו אותה היא דוגמה לכך שהכבוד בין הרשויות לא קיים. הסכנה היא שאם החקיקה תימשך זה יפגע במוסד הנשיאות". ​

הדד ליין לבחינת האמירה הזאת מתקרב ככל שדיוני קידום החקיקה קרבים. הרצוג, שעד כה הציג רק עקרונות כלליים, מבהיר בשיחות עם כולם שאם לא יהיו הסכמות הוא יציג מתווה מטעמו כבר בשבוע הבא.