"רפובליקת בננות פיננסית": שוויץ נראית אחרת ביום שאחרי עסקת קרדיט סוויס

"נישואי הכפייה" של שני הבנקים הגדולים בשוויץ פוגעים בתדמיתה בתור בירת הפיננסים העולמית • כעת, הציבור במדינה זועם על הבונוסים השמנים שהובטחו לבנקאים, ודורש הקמת ועדת חקירה למיזוג החפוז: "הזומבי נעלם, אבל במקומו נולדה מפלצת"

''להלאים את המגזר הפיננסי''. מפגינים מול מטה קרדיט סוויס בציריך / צילום: Reuters, DENIS BALIBOUSE
''להלאים את המגזר הפיננסי''. מפגינים מול מטה קרדיט סוויס בציריך / צילום: Reuters, DENIS BALIBOUSE

מראה נדיר קידם השבוע את מי שביקר בציריך, הבירה הפיננסית של שווייץ. כמה מאות מפגינים התכנסו ב"פארדה־פלאץ", הכיכר שבה ממוקמים זה לצד זה מטה הבנק החבול קרדיט סוויס ומטה בנק UBS. שני הבנקים, יחד עם מגזר הבנקאות במדינה כולו, הפכו לאחד מהסמלים הידועים ביותר של שוויץ בעולם. המפגינים הגיעו כדי למחות על מה שהתרחש בשבוע האחרון - רכישת הבזק של קרדיט סוויס שאורגנה בחופזה על ידי הרשויות. הם זרקו ביצים לכיוון הבניינים, צעקו "מהפכה" ו"לאכול את העשירים", והתקפלו אחרי כמה שעות.

"מעמד שוויץ כמרכז פיננסי התרסק"

קשה לדמיין מהומות ברחובות ציריך כתוצאה מהעסקה. קשה לתאר אפשרות לחנויות שנבזזות או לבריקדות שעולות בלהבות. אבל מה שקורה כעת בשווייץ, אחת המדינות העשירות והיציבות ביותר בעולם, הוא אולי הדבר הקרוב ביותר להיחשב במונחים מקומיים כמשבר. דעת הקהל במדינה לא נוחה בעקבות "נישואי הכפייה" של הבנק הגדול במדינה (UBS) לבנק השני הגדול במדינה (קרדיט סוויס), ובמיוחד לגבי הדרך שבה הדבר נעשה, מעל ראשי בעלי המניות והציבור ותוך מתן ערבויות במיליארדים. "אנחנו בשוויץ לא ממש יכולים לדמיין משבר כמו במקומות אחרים", אמרה השבוע עיתונאית מקומית, "זו יותר תחושה לא טובה".

ההשלכות של התחושה הזו יכולות להיות משמעותיות. מפלגות פוליטיות פרו־עסקיות, כמו הליברלים (FDP) יוצאות לפתע נגד בונוסים לבנקאים. הציבור דורש פיקוח רב יותר על מה שקורה מאחורי הדלתות הסגורות של המטות המפוארים. המקור לעושר של שוויץ הופך בעיני רבים לאפשרות לסכנה קיומית למדינה. "האם יצרנו מפלצת בנקאית שגדולה מדי על שוויץ?", תהה השבוע עיתון מקומי, אחרי המיזוג. ישנן דרישות הולכות וגוברות לוועדת חקירה בנושא.

הימור בשווי 209 מיליארד פרנק
 הימור בשווי 209 מיליארד פרנק

לשוויץ היסטוריה ארוכה, אפילו יותר מזו של קרדיט סוויס בן ה־167 שנים, בניהול העניינים הכספיים של אירופה ושל העולם. מדיניות הנייטרליות שלה נועדה לשמר את מעמדה כמקום לעסקים ולעסקאות פיננסיות לכל מי שרוצה, בין אם מדובר במשטר הנאצי, במיליארדרים עם עסקים אפלים באפריקה או בשכבה החדשה של הסופר־עשירים באסיה. כעת, הרשויות נאלצו להנדס "חתונה כפויה" בין שני הבנקים הגדולים ביותר במדינה, ועל הדרך דרסו את החוקים המקובלים לגבי מיזוגים ורכישות, ופגעו בתדמית המדינה.

"שוויץ מצטיירת מהתהליך שקרה בשבוע האחרון כרפובליקת בננות פיננסית", אמר השבוע מנכ"ל חברת הייעוץ הגלובלית Opimas לתקשורת, "מעמדה כמרכז פיננסי התרסק". במיוחד בולטת ההחלטה לבצע את העסקה הכפויה ללא הצבעה של בעלי השליטה בשני הבנקים, וגם "למחוק" שכבה שלמה של אג"ח המכונה "קוקו" בשווי 16 מיליארד פרנק־שוויצרי, תוך ניצול "האותיות הקטנות".

שער העיתון בליק - ''בנק UBS העצום מסוכן לשוויץ הקטנה''
 שער העיתון בליק - ''בנק UBS העצום מסוכן לשוויץ הקטנה''

"אתם מבקרים אותנו כדיקטטורה, אבל הנה אתם משנים את כל החוקים בסוף שבוע אחד. אז מה ההבדל בין שוויץ לסעודיה?", תהה לפי הדיווחים גורם סעודי בפני השלטונות השוויצרים על רקע העסקה.

מי ישלם את המחיר על ההרפתקאה הבנקאית?

הסעודים, הקטארים, וגם הישראלים לפניהם, הם רק האחרונים בשורה ארוכה של גורמים בינלאומיים שהוקסמו מהבנקאות השוויצרית שייצג קרדיט סוויס, וספגו בשל כך הפסדים ניכרים. אבל הבנק היה בצרות במשך שנים ארוכות. הדעיכה האיטית שלו לובתה על ידי סיכונים עודפים, ניהול כושל, הסתבכויות עם החוק והתנגשות עם הרגולטור האמריקאי, עד שהוגדר על ידי עיתון היוקרה השוויצרי NZZ כ"זומבי". העובדה כי כל אלו קרו תחת המשמרות של ממשלות שוויצריות שונות מעלה מחדש את הדרישה לחקור כיצד התרחש הדבר. "הנזק לתדמית של שוויץ עומד להיות עצום", אמר עיתונאי שוויצרי ל"גרדיאן" השבוע, "הוא הולך להרוס את המיתוס של מדינה כמעט אקס־טריטוריאלית שהיא יעילה ואמינה".

''מותו של בנק גדול''
 ''מותו של בנק גדול''

הפרשה הנוכחית מזכירה לשוויצרים שתי טראומות לאומיות קודמות - האחת היא קריסת "סוויס־אייר" ב־2001 והשנייה החילוץ הממשלתי מכספי משלם המסים של UBS, שהגיע לעשרות מיליארד פרנק, בעקבות המשבר הפיננסי העולמי של 2008. שניהם ניקבו בתדמית השוויצרית של עסקים מושלמים, של מכונה משומנת היטב ושל ביטחון ויציבות.

זו הסיבה שהרשויות בשוויץ הקפידו להבהיר במסיבת העיתונאים בתחילת השבוע כי לא מדובר בחילוץ בנקאי, וכי כספי משלמי המסים לא יועברו כעת כדי להציל בנקאים שחגגו עם בונוסים שמנים ומשכורות עתק. אבל המדינה כן החליטה להעמיד ערבויות בסך כולל של כ־109 מיליארד פרנק שוויצרי ל־UBS ולמה שיוותר מקרדיט סוויס אחרי המיזוג, שצפוי להימשך חודשים ארוכים. בנוסף, הבנק המרכזי של שוויץ יעמיד ערבויות של כ־100 מיליארד פרנק שוויצרי. היו מי שחישבו שיחד, מדובר ב־13,500 פרנק שוויצרי לכל תושב במדינה (אוכלוסיית שוויץ מונה כ־8.7 מיליון בני אדם).

לכן, באמצע השבוע, מה שעורר במיוחד את הזעם הציבורי במדינה היה מכתב פנימי שפורסם על ידי הנהלת קרדיט סוויס לאלפי העובדים והמנהלים, שבו היא מדווחת כי הבונוסים והעלאות השכר שהובטחו להם "ישולמו כמתוכנן", גם אחרי מה שהבנק מתעקש לכנות "מיזוג" עם UBS. בעקבות ביקורת חריפה מצד המערכת הפוליטית, הממשלה הודיעה לבנק כי עליו להפסיק מיידית עם הבונוסים, שתוכננו לעמוד על עשרות מיליוני פרנק שוויצרי.

גודל המפלצת: 1.5 טריליון דולר לפחות

ומה שאולי מפחיד יותר את השוויצרים כעת, הוא מה יצרו השלטונות שנכשלו בפיקוח על קרדיט סוויס אחרי עסקת הרכישה, שנחשבת לגדולה ביותר מאז ימי המשבר הפיננסי של 2008. "הזומבי אולי נעלם", כתב ה־NZZ, "אבל במקומו נולדה כעת מפלצת עצומה". שווי הנכסים של המיזוג המתוכנן, שאמור להסתיים עד סוף השנה, יעמוד על לפחות 1.5 טריליון דולר. מדובר בשווי כפול מהתמ"ג השנתי של המדינה.

כעת, מפלגות שונות, לצד יוזמות ציבוריות, מקדמות חקירה לגבי הדרך הארוכה שקרדיט סוויס עשה לתחתית, לגבי האחריות של המדינה לשלל ההסתבכויות, העבירות על החוק, חוסר פיקוח ושלל הפעולות שמסכנות כעת את כספי משלמי המסים. ומה שעוד מקומם את הציבור, ובעיקר משתקף בתקשורת במדינה, היא העסקה היוצאת־דופן ש־UBS הצליח להשיג, בשם הלהיטות הממשלתית להימנע ממשבר.

"אם הדברים יילכו כשורה, UBS עשה את עסקת חייו", אמר ראש מפלגת "הירוקים" במדינה, "אם הדברים ישתבשו - משלמי המסים הם אלו שיישלמו את החשבון".