בנק ישראל: רוצים לצאת להנפקה בבורסה? עשו זאת בנפרד ואל תצטרפו לגל

בשנים 2020 עד 2022 התרחש בבורסה בתל אביב גל הנפקות חדשות שלא היה לו תקדים ב-20 השנים האחרונות. 133 חברות הנפיקו את מניותיהן לציבור לראשונה. אולם הנפקה כחלק מגל לא מהווה תעודת ביטוח להצלחה, אלא להפך, לרוב הסיכוי שיביא לכישלון ככל שהזמן עובר, גדל. 

● בנק ישראל: להעלאות הריבית השפעה נמוכה על ירידת מחירי הדירות 
● בנק ישראל: "מחיר למשתכן" הובילה לעליות מחירים בכל היישובים בהם פעלה 
● בנק ישראל: פריון העבודה גבוה משחשבתם
● חילונים, חרדים וערבים: הניתוח של בנק ישראל חושף את הפערים 

מבחינה שעשו בבנק ישראל עולה כי ביצועי המניות שהונפקו בשוק הראשוני בישראל בחמש השנים הראשונות שלאחר ההנפקה נחותים מאלה של המניות האחרות בשוק. עוד נמצא כי תרומתן של מניות החברות שהנפיקו לראשונה להיקפי הנזילות והסחירות בשוק מעטה - מה שמתבטא באי הכללתן במדדי הבורסה.

בבנק ישראל השוו בין גל ההנפקות שנקטע בשנת 2022 על רקע החמרת התנאים הפיננסיים בעולם והעלאות ריבית משמעותיות בעולם ובישראל לבין הגל שקדם למשבר הכלכלי של 2008. הם מצאו כי ההנפקות של הגל שהתעצם ב-2021 מאופיינות בשיעור גבוה וחריג של חברות הפסדיות ביחס לחברות שהונפקו בשנים הקודמות.

"הסבר אפשרי להבדל נעוץ בהרכב החברות: בגל של שנות ה-2000 בלטו בעיקר חברות מסחר ושירותים, ואילו בגל של 2020 בלטו חברות היי-טק, שהיו הרוב המוחלט (כ-75%), של החברות ההפסדיות. חברות היי-טק ללא רווחים נחשבות לחברות בסיכון גבוה יחסית. לרוב אלה חברות צעירות, שטרם הציגו רווחים, ולכן אי-הוודאות באשר להמשך פעילותן גבוהה מזו של חברות רווחיות. הגל השני אופיין אפוא בסיכון גבוה יותר מאשר הראשון", הסבירו בבנק ישראל.

באשר לקושי של אותן חברות להיכנס למדדים המובילים, מציינים בבנק ישראל כי תדירות המסחר היא גורם משמעותי בקביעת איכותו של השוק המשני בבורסה. כפי שנכתב לא פעם בגלובס בחודשים האחרונים, העובדה שרוב פעילותה של הבורסה ממוקדת בקבוצה מצומצמת של חברות, הנכללות במדדים המובילים שלה בעוד ששאר החברות מאופיינות בנתוני מסחר נחותים יחסית, מדגישה את חשיבות ההיכללות במדדים. לכן אחד הקריטריונים האפשריים לבחינת התפתחות של חברה מנפיקה הוא כניסתה למדד מניות של הבורסה.

כניסת חברה למדד מעידה על הצלחת החברה משתי סיבות: ראשית, הכניסה מותנית בקריטריונים כגון שווי השוק, הכמות הצפה והסחירות, הנקבעים על ידי הבורסה, כך שרישום למדד מרכזי מאותת כי החברה עמדה בדרישות הבורסה, כלומר נחשבת לחברה איכותית. שנית, רישום למדד מעורר תשומת לב של המשקיעים לחברה, וכך מסייע לה בפעילות העסקית ובגיוסי הון עתידיים, ואף מגביר את תדירות המסחר במניותיה.

מסיבות אלו בדקו בבנק ישראל את שיעור החברות המנפיקות שהצליחו להיכנס למדד ת"א 125 כבנצ'מרק לחברות קטנות. התוצאות מראות ששנים של גלי הנפקות מאופיינות בשיעור גבוה של חברות שאינן מצליחות, בהמשך המסחר בהן, להיכלל באחד המדדים. "עם זאת חשוב לציין שחברה זקוקה, בממוצע, ל-4.35 שנות מסחר (החציון הוא 3.54 שנים) כדי להיכנס למדד ת"א 125 ול-5.28 שנים (החציון הוא 2.46) כדי להיכנס למדד ת"א SME150, כך נראה שעדיין מוקדם מדי להעריך את הצלחתן של החברות מבחינה זו", הסבירו בבנק ישראל.