ישיבת ממשלה סוערת הסתיימה בקיצוץ רוחבי והחלטה על הקמת המשמר הלאומי

הממשלה החליטה היום (א') על הקמת המשמר הלאומי לישראל, במשרד לביטחון לאומי. סמכויותיו והכפיפות של המשמר הלאומי יידונו בוועדה מקצועית של כל גורמי הביטחון במדינת ישראל, המל"ל ומשרדי הממשלה הרלוונטיים. הוועדה תגיש את המלצותיה תוך 90 יום לממשלה.

לפי הודעת הממשלה, המשמר הלאומי יטפל במצבי חירום לאומיים, לדוגמת הפרעות במהלך מבצע "שומר החומות". הוועדה הממונה תציע אם המשמר הלאומי יהיה כפוף למפכ"ל או לגוף אחר, והיא תשמע את המפכ"ל ואת כל גורמי המקצוע. 

● האולטימטום החריג של יו"ר הרכבת למנכ"ל: תתפטר או שתודח | בלעדי
● האם אנחנו חוזים בנפילתו של המותג בנימין נתניהו? 

המפכ"ל הזהיר

יום לאחר שהממשלה הצביעה על הקמת המשמר הלאומי לדרישת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, חרף התנגדות המפכ"ל קובי שבתאי, נפגשו השניים לדיון בסוגיה הנפיצה. לקראת הצבעת הממשלה הזהיר שבתאי מהקמת המשמר כגוף נפרד מהמשטרה, בכפיפות ישירה לשר. לדבריו, המציאות החדשה "עלולה לגרום נזק כבד ליכולות התפעול של מערכי ביטחון הפנים במדינה". בפגישה הקרובה, כך אומרים בסביבת בן גביר, תיבחן בקשתו החלופית של המפכ"ל לבניית המשמר בתוך המשטרה.

עם זאת, בן גביר טען כי דווקא המשטרה היא זו שאינה מצליחה או לא מעוניינת לעשות זאת כנדרש. "השר נתן שלושה חודשים למשטרה להציג תוכניות רציניות, אך בפועל אין שום התקדמות", הודיעו בלשכתו של בן גביר בתחילת השבוע בתגובה לאזהרות של שבתאי וטענו: "יש בכירים במשטרה שבגלל מלחמות אגו לא רוצים משמר לאומי". 

 השר איתמר בן גביר מגיע לישיבת הממשלה השבועית / צילום: אוליביה פיטוסי-הארץ

היועמ"שית התנגדה

מלבד התנגדות המפכ"ל, גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, התנגדה בחריפות להקמת המשמר הלאומי. בחוות-הדעת המשפטית שצורפה להצעה נכתב: "נכון לעת הזאת, קיימת מניעה משפטית לקידום נוסח זה של הצעת המחליטים".

בן גביר אומנם הוציא הודעה שבה תקף את היועמ"שית וטען כי היא "שוב מנסה לתקוע מקלות בגלגלים", אולם במסגרת מגעים מתוחים שהתקיימו בתקופה האחרונה בין נציגי היועמ"שית לאנשיו, הייעוץ המשפטי הצליח להכניס מספר סייגים ושינויים לנוסח ההצעה.

אחד מהתיקונים שהשחילה היועמ"שית הוא שהוועדה הבין-משרדית שתדון בפרטי הקמת המשמר הלאומי תדרש לבחון האם קיים צורך "בהקמת גוף זה כגוף עצמאי ונפרד מהמשטרה"; וכן כי "בצד כפיפות המשמר הלאומי לגורמים השונים יקבע אף כי הדבר יהיה 'תוך קביעת מנגנוני איזון נדרשים' - בכל הנוגע להבטחת עצמאותו של הגוף האמור".

לפי הביקורת של היועמ"שית, "החלטת הממשלה על הקמה של גוף מורכב שכזה ועל קביעת ייעודו ותפקידיו, לוקה בהיעדר תשתית עובדתית ומקצועית נחוצה ומגבילה מראש את שיקול-דעתה של הוועדה". זאת, לדבריה, "בטרם נערכה עבודת מטה שתגדיר את הצורך בגוף החדש, את ייעודו, את תפקידיו ומשימותיו, את שיוכו הארגוני, את דפוסי פעולתו ואת מקורות מימונו".

עלות המשמר הלאומי: 1.4 מיליארד שקל

לצד ההחלטה על הקמת המשמר הלאומי, הממשלה הצביעה על קיצוץ רוחבי של 1.5% בתקציב המדינה. הקיצוץ, בהיקף של מיליארד שקל, נועד כדי לממן בעיקר את הקמת המשמר הלאומי. בסביבת בן גביר טוענים כי מדובר ב"ספין" של האוצר, בטענה כי הכסף למימון הקמת הגוף כבר קיים בתוכנית התקציב, בעלות של 1.4 מיליארד שקל, שנועדה להספיק לכוח בן 1,800 איש.

לפי ההצעה שהגיש שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מיליארד שקל יעברו לרשות המשרד לביטחון לאומי. כדי שלא לפרוץ את מסגרות ההוצאה והגירעון, הסכום יגיע מקיצוץ של 285 מיליון שקל מתקציב הביטחון, 103 מיליון שקל מתקציב התחבורה, 56 מיליון שקל מתקציב החינוך וכן הלאה בכל משרדי הממשלה.

הקיצוץ הרוחבי צפוי להצטרף לקיצוץ נוסף של 3% בתקציב המדינה ל־2023-2024, שעבר בקריאה ראשונה בשבוע שעבר. מסגרת התקציב תעמוד על 484 מיליארד שקל בשנה הנוכחית, ותגדל ל-514 מיליארד שקל בשנה הבאה.

סמוטריץ' מתנגד להעברת הסמכות לאמסלם

הצעת החלטה אחרת שעלתה על סדר היום של הממשלה נוגעת להעברת הסמכות על רשות החברות הממשלתיות ממשרד האוצר סמוטריץ' אל השר החדש לשיתוף-פעולה אזורי, דודי אמסלם. בין השניים נרשמו חילופי דברים קשים בדיון, כאשר סמוטריץ' סירב למהלך בטרם יינתן מענה להתנגדויות שעלו על-ידי האוצר. לבסוף הוחלט לדחות את ההכרעה בנושא העברת הסמכות ולדון בה בשנית לאחר פסח.

באוצר מבקשים בין היתר לשמור על סמכויותם בדבר תהליכי הפרטת נמל אשדוד ודואר ישראל, על-מנת כדי שלא יפגעו בהתאם לקבוע בהסכמים הקואליציוניים".

התנגדות נוספת נוגעת לשינוי במעמד משרד האוצר בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות. לפי הצעת ההחלטה, במקום נציגים ממשרד האוצר, ימנה אמסלם לפי ההצעה נציגים "מקרב עובדי המדינה".

באוצר העירו כי "ישנה חשיבות מקצועית בשימור נציגי עובדי משרד האוצר כדירקטורים בחברות הממשלתיות, על-מנת לשמר ראיה כלכלית מתכללת ביחס לחברות אלה ופיקוח על התנהלות הממשל התאגידי בחברות".