ה־OECD: מערכת משפט עצמאית בישראל חשובה לעידוד השקעות

בדוח ה־OECD, שמתפרסם פעם בשנתיים, מעריכים כי שיעור האבטלה בישראל יעמוד על 4.3% בסוף השנה הנוכחית, עלייה של כחצי אחוז בהשוואה לסוף 2022 • הצמיחה צפויה להגיע ל-3% בסוף השנה • לגבי הנדל"ן הם כותבים כי "החשיפה הגבוהה של הבנקים למגזר הנדל"ן דורשת מעקב"

כלכלת ישראל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
כלכלת ישראל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ארגון ה־OECD מעריך כי הצמיחה של המשק הישראלי ב־2023 תעמוד על שיעור של 3%, והאבטלה על 4.3%. זאת, בעוד שהצמיחה ב־2022 הגיעה ל־6.4%, והאבטלה עמדה על 3.8%. לשנת 2024, בארגון מעריכים צמיחה של 3.4% ושיעור אבטלה של 4.3% גם כן.

הנתון שמסביר מדוע ענקיות הביטוח כל־כך רוצות לרכוש חברות כרטיסי אשראי 
האירו מתקרב לרמה שבה נסחר מול הדולר לפני פרוץ המלחמה. מה צופים האנליסטים כעת?

אחת הנקודות החשובות אותן מציין הדוח הינה רמת השחיתות בישראל ועצמאות בית המשפט. מצוין כי רמת השחיתות הממוצעת בישראל גבוהה לעומת מדינות אחרות שחברות בארגון.

באשר למערכת המשפט נכתב: "עצמאות שיפוטית ובלמים ואיזונים חיוניים למערכת חזקה שמייצרת אמון במוסדות… ותורמת לסביבה העסקית ומושכות השקעות לתוך המדינה".

כלכלה חזקה אך העתיד טומן קושי

בדוח מצוין כי גם משבר הקורונה וגם ההשלכות של מלחמת רוסיה־אוקראינה לא השפיעו משמעותית על כלכלת ישראל. "צעדי מדיניות שננקטו בזמן, קמפיין חיסונים מהיר, חוסנו של מגזר ההייטק ועצמאותה האנרגטית של ישראל בגז טבעי בלמו את שני הזעזועים", נכתב.

עוד נכתב כי כלכלתה של ישראל חזקה, וצמיחתה קטנה אך עדיין יציבה. עם זאת, האינפלציה העולה והמדיניות המוניטרית שהתהדקה בשנה האחרונה עלולים להגביר את הסיכונים. הארגון ממליץ לישראל לשמור על מדיניות פיסקלית ניטרלית שתמנע לחצים אינפלציוניים. בנוסף, הדוח מעריך כי האינפלציה בישראל תיכנס לתוך טווח היעד של בנק ישראל כבר בשנה הבאה, והריבית במשק צפויה לרדת גם כן.

אחד מהאתגרים ליציבות השוק הכלכלי בישראל, על־פי הארגון, הוא שוק הנדל"ן, בו המחירים האמירו משמעותית מאז הדוח האחרון. "שיעורי ארנונה גבוהים יותר על נכסים שאינם למגורים בהשוואה לנכסים למגורים, אינם מתמרצים את הרשויות המקומיות להרחיב את היצע הדיור".

מאז הדוח הקודם עלה שיעור המועסקים בישראל, מה שצפוי לתמוך בעלייה ברמת החיים במדינה. אך הדוח מדגיש את הקושי הפיסקלי הצפוי למדינה בעתיד בעקבות קשיים דמוגרפיים, כאשר אוכלוסייה עם "זיקה נמוכה לשוק העבודה" צפויה לגדול ל־50% עד 2060.

נקודות חשובות נוספות בהקשר זה הן הפערים בין ענפי החינוך השונים המביאים לפגיעה בהזדמנויות בשוק העבודה עבור נתח גדול מהאוכלוסייה. "צמצום ישפר את יכולת התעסוקה והגישה להשכלה גבוהה".

נוסף על הנושאים הקלאסיים, הארגון אף סוקר אלמנטים שאינם כלכליים לחלוטין. הוא מציין את הפערים בתשתיות האינטרנט בישראל לעומת העולם, ובהוצאות הפיתוח והמחקר, שם ישראל נמצאת בראש הרשימה. באתגרים במערכת הבריאות מציין הדוח כי ישראל סובלת ממחסור ברופאים, במיוחד בפריפריה. "מספר הרופאים המוכשרים אינו מספיק".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם את תגובתו: "הדוח מצביע על עוצמתה של הכלכלה הישראלית לצד הצורך להתמודד עם אתגרים מבניים משמעותיים".