בדרך לשיקום: בית המשפט אישר את הסדר החוב ליונט קרדיט

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר בערב החג בשבוע שעבר הסדר חוב לחברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט , בראשה עמד שר האוצר לשעבר משה כחלון, שקרסה לאחר שהתגלו אי-סדרים עם חוב של כ-130 מיליון שקל לנושים. 

● חשיפת גלובס: ההקלטה שמסבכת את שר האוצר לשעבר משה כחלון בפרשת יונט קרדיט 
● הלכתם לאיבוד בפרשת יונט קרדיט? הנה כל הסיפור מההתחלה

הדרך להסדר לא הייתה פשוטה: בתחילה הנושים התנגדו, אך לאחר הצעת הסדר חדשה, ההסדר אושר בבית המשפט תוך שינויים.

החברה הושהתה ממסחר בעקבות הגילויים ומשיכת הדוחות הכספיים על משרד EY. רואי החשבון החדשים מתכוונים להגיש דוחות כספיים ולפעול להשבת המסחר בבורסה. החברה לא נותנת אשראי חדש אלא מטפלת בגבייה ובלקוחות הקיימים כיום, כאשר פעילות המסחר במט"ח נמשכת.

השופט חגי ברנר, שאישר את הסדר החוב, אישר את הפטור מתביעות לדירקטורים הבלתי תלויים - רועי כהן, אורלי גרטי סרוסי ודורון ארבלי, והתחשב בכך שהם לא נטשו את החברה וניסו לייצב אותה ולהסדיר את חובותיה.

לדירקטורים הבלתי תלויים ניתן פטור מתביעות, המותנה בשיתוף-פעולה מלא מצידם עם מאמצי השיקום וההליכים המשפטיים שיינקטו נגד צדדיים שלישיים. הפטור מותנה גם בכך שלא יתברר כי לדירקטורים הייתה מעורבות ישירה במעשים שגרמו לקריסת החברה.

השופט לא אישר לכפות על הנושים להמחות את זכויות התביעה האישיות שלהם נגד צדדים שלישיים, וגם לא את ההוראה המונעת הגשת תביעות בין הנושים לבין עצמם.

במסגרת ההסדר ייגבו כספים מנכסי החברה לטובת הנושים. בשלב זה עוד לא ידוע כמה מחובם של הנושים יושב, מאחר שההסדר כולל הכנסת משקיע והקצאת מניות, כך שלא ניתן להעריך כמה מהחוב יושב. 

אי-סדרים וחקירת משטרה

החברה הציבורית יונט קרדיט נקלעה לסחרור בשל אי-סדרים ואי-התאמות כספיות שהתגלו על-ידי בודק חיצוני. אלה הובילו לחקירת משטרה שנמשכת עד היום נגד בעלי השליטה.

על-פי החשד, מנכ"ל החברה דאז נטל כספים, וכך החל להתגלגל כדור שלג. המסחר במניות החברה הופסק, רשות ניירות ערך פתחה בחקירה, ובעלי המניות שלמה אייזיק ושי פנסו חזרו מהתחייבותם לפצות את החברה בגין הנזקים שנגרמו לה. יו"ר החברה משה כחלון, שר האוצר לשעבר, התפטר, וגם הוא נחקר בפרשה.

לפי דוח מנהלת ההסדר, עו"ד אלונה בומגרטן, נגד החברה הוגשו 28 תביעות על סכום של כ- 145 מיליון שקל, מתוכן שתי תביעו חוב מותנות של בעלי המניות שלמה אייזיק ושי פנסו בסכום של 7.3 מיליון שקל ותביעת חוב של בעלת המניות לייטקום שהגישה בקשה לתביעה ייצוגית בסכום של 13.5 מיליון שקל. החוב כולל 72 מיליון שקל חוב מובטח, 345 אלף שקל לעובדים ו-51 מיליון שקל בדין רגיל.

ההצעה זכתה לרוב של 98% מהנושים המובטחים ולרוב של 100% מהנושים בדין קדימה, לאחר שאחד הנושים שהתנגד חזר בו בדיון.

החברה ננטשה כמעט בין-לילה על-ידי שדרת הניהול שלה ורואי החשבון המבקרים - משרד EY, והמסחר בניירות ערך הופסק. נגד החברה הוגשו בקשות לתביעה נגזרת ותביעה ייצוגית. מי שנותר היו הדירקטורים הבלתי תלויים, שהשקיעו מאמצים לייצב אותה. הדירקטוריון שכר בתחילת הדרך את חברת הייעוץ העסקי KCR כדי לחלץ את החברה מהמשבר. בחודשים האחרונים מונתה ליו"ר החברה עירית פיליפ.

באוגוסט הנושים ורשות ניירות ערך התנגדו להסדר חוב אחר שהוצע. בית המשפט הצביע על כשלים. לאחר הפקת לקחים ומגעים אינטנסיביים עם כל הצדדים, גובש הסדר אחר מורכב במעורבות פעילה של הנושים. ההסדר גובש באמצעות צוות מטעם החברה שכלל את עורכי הדין עמית לדרמן ודורית קרני ממחלקת חדלות פירעון והבראת חברות של פירמת AYR - עמר רייטר ז’אן שוכטוביץ ושות'. אבי קמינסקי וטלי גנני מחברת KCR סייעו בתפעול החברה.  

 עורכי הדין דורית קרני ועמית לדרמן / צילום: ניר עמוס

בעלי השליטה התנגדו

לפי ההסדר, כל נכסי החברה יועמדו לטובת פירעון החוב לנושים, ובשלב השני יגויס משקיע, ויוקצו מניות לנושים. הנכסים כוללים 15 מיליון שקל במזומן, צ'קים עתידיים בסכום של 41 מיליון שקל וצ'קים חוזרים בסכום של כ-85 מיליון שקל, מהם על-פי הערכת החברה ניתן יהיה לגבות כ-60 מיליון שקל.

הכספים שיתקבלו יחולקו באופן הבא: 58% לנושים המובטחים ו-42% לנושים הרגילים. כספים נוספים אפשריים יהיו מתביעות שיוגשו נגד בעלי השליטה, נגד רואי החשבון ונגד גורמים נוספים.

בעלי השליטה בחברה - שלמה אייזיק, שי פנסו ויצחק אזר, שכיהן כמנכ"ל עד יוני 2022, המחזיקים יחד כ-65% ממניות החברה - התנגדו, בעיקר לפטור לדירקטורים הבלתי תלויים. פנסו ואייזיק התנגדו להסדר החוב וטענו כי החברה כלל אינה חדלת פירעון, ולכן יש להעמיד את ההצעה להצבעת בעלי המניות. הם גם התנגדו למתן פטור לדירקטורים הבלתי תלויים.

חגי יודקביץ ורונן אלוש, שהגישו בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם החברה, טענו כי אין מקום לאשר פטור לדירקטורים הבלתי תלויים, כיוון שזה נוגד את טובת החברה. לטענתם, הדירקטורים עשו יד אחת עם נושי החברה לריקון החברה מנכסיה לטובת הנושים ולטובתם האישית ותוך התעלמות מטובתה של החברה ובעלי מניותיה. הטענות נדחו על-ידי בית המשפט.