גיוס לצה"ל | טור סופ"ש

עדיין צבא העם: הנתונים שמגלים מה באמת קרה לשיעור המשתמטים מצה"ל

הדיון על גיוס חרדים חזר למרכז השיח הציבורי ואיתו ההנחה שמקומו של צה"ל בקונצנזוס הישראלי ואצל המועמדים לגיוס נשחק. אבל המספרים מוכיחים שהשינוי הוא יותר דמוגרפי מאידיאולוגי • וגם: מה המעבר לצבא מקצועי יעשה לצה"ל? • ומי היו כוכבי השבוע?

חיילים בבסיס קציעות / צילום: Shutterstock
חיילים בבסיס קציעות / צילום: Shutterstock

ליותר מדי אנשים נוח לנופף בכך שצה"ל כבר איננו צבא העם. כי אם "ממילא כבר לא מתגייסים כמו פעם", גם לא צריך להתרגש יותר מדי מהזעזועים בקודש הקודשים של המדינה. זה גם מאפשר להחליק יותר בקלות עצומות הקוראות לסרבנות (הכוללות כמה אנשי צבא במילואים), שינוי מתוכנן במודל השכר הדיפרנציאלי בצה"ל - שמטפס עוד מדרגה בטרמינולוגיה המדברת על משכורת הוגנת ולא על שכר למי שבא למלא את חובתו הבסיסית, וכמובן סביב הדיון העצוב על הורדת גיל הפטור ל־23 (במקום 26 היום), כי "גם ככה המון ישראלים כבר לא נושאים בנטל הביטחוני".

הפרקליט שהוביל את תיק הצוללות ופרשת בר רפאלי: "הייתי צריך להסביר שאנחנו לא תופרים תיקים" | ראיון
מה עושה מייסד "גוגל הרוסית" בישראל? 

לכן, צריך להדגיש את מה שמוכרח להיות מובן מאליו: צה"ל, וספציפית גיוס הנוער שלנו, עדיין נטועים בלב הקונצנזוס. למרות שפע כותרות וגיחוכים על הנוער המפונק והנהנתן, החברה הציונית עדיין משרתת בצבא בהמוניה. רובה ככולה. העובדה המצערת שרק מעט יותר ממחצית הישראלים מתגייסים לצבא לא מעידה על שינוי אידאולוגי שעברו הנערים הישראלים שמגיעים לגיל גיוס - אלא היא תוצאה של השינוי הדמוגרפי הגדול שעובר ועוד יעבור על החברה הישראלית, ואכן אמור להטריד אותנו מאלף ואחת סיבות כאלה ואחרות.

סיוע למי שלא רוצה להיכנס מתחת לאלונקה

לפני כחודש פרסם מבקר המדינה נתונים על שיעור הגיוס לצה"ל. מרבית הכותרות שעסקו בדוח הצביעו על הירידה ("הלא מפתיעה") באחוז המתגייסים. שיעור האי־גיוס במחזור 2021 (המועמדים לגיוס, בניכוי המגזר הערבי) עמד על 31% בקרב גברים ו־45% אצל הנשים - עלייה של 3.5% בקרב גברים ושל 2.5% בקרב נשים לעומת 2016.

אבל אלוקים נמצא בפרטים הקטנים, תרתי משמע, ודאי כשמדובר בנתוני גיוס. פילוח השינויים בהתאם לסיבות ההשתמטות בקרב גברים מציגה בצורה הטובה ביותר את השינוי הדמוגרפי שמחולל את השינוי: מתוך אותם 31.4% ילידי 2003 שלא התגייסו ב־2021, לעומת 28% שלא התגייסו בקרב ילידי 1998 (גיוס 2016), 17.6% לא התגייסו משיקולי "תורתו אומנותו", לעומת 13.7% לפני 5 שנים - והנה לנו כמעט כל השינוי. הפטור הרפואי רשם גם הוא עלייה, מ־8% ל־8.8%, אבל כדאי להיזהר לפני שמאשימים את אותם חולים בהשתמטות ובפוסט ציונות. ומנגד, כשסוכמים את שיעור הלא־מתגייסים מסיבות אחרות, כמו הימצאות בחו"ל, עבר פלילי או קשיי הסתגלות, מגלים דווקא ירידה, מ־6.3% ב־2016 ל־5% בלבד ב־2021.

 

בחודש שעבר גם פרסם אגף כוח אדם של צה"ל את שיעור הגיוס לפי ערים. שיעור הגיוס בעיר תל אביב (הכולל גם את העיר יפו) עמד על 68%. לא להיט, אבל רחוק מהנהנתנות שמייחסים בהכללה לצעירי העיר. 90% מהתל אביבים שגויסו הוגדרו לפי נתוני אכ"א כצעירים שמשרתים "גיוס משמעותי".

בשורה התחתונה, הכותרות הפופוליסטיות על נוער שלא רוצה להתגייס לא רק מזיקות הן גם לא נכונות ולכל היותר מסייעות למי שבוחר לא להכנס מתחת לאלונקה, בתואנת שווא ש"גם בתל אביב לא מתגייסים". על הדרך הן גם מחלישות אותנו מול עצמנו ומול אויבנו מסביב, ששמחים לגלות פה סדקים, וזה לא שחסרים כאלה.

תסתכלו על המשטרה ותחשבו על צבא מקצועי

ועוד הערה: השינויים בצה"ל ימשיכו לתדלק את הדיון על מעבר הכרחי ומתבקש למודל של צבא מקצועי. אבל לפני שלל הטיעונים, לכל צד, אנחנו חייבים להכיר בתוצאה הוודאית - היחלשות איכות כוח האדם האחראי על הביטחון שלנו. תסתכלו על מצב ביטחון הפנים במדינת ישראל, במודל שמסתמך על משטרה מקצועית. העובדה שכל נער ונערה ישראלים מגיעים ללשכת הגיוס באזור כיתה י"א מאפשרת לצבא לכל הפחות לנסות ללכוד את המוכשרים ביותר - מה שהופך את כוח האדם בצה"ל לכל כך מגוון ואיכותי, בסדיר, בקבע ובמילואים (אפרופו הקריאות הפופוליסטיות להיפטר מכל מי שחותם על עצומה נגד הרפורמה המשפטית, מבלי להבין את ההשלכות).

ואם שמעתם מישהו טוען שלא יקרה כלום אם איכות האנשים תרד מעט, אחרי 75 שנות עצמאות והתעצמות, הרי לכם הסימן שהוא בחר לעצום עיניים (ואולי זה עדיף) מול האיומים הביטחוניים שרק הולכים ומתגברים, צבאית וטכנולוגית.

כוכבי השבוע

מצוין: לפחות יש מי שיפריח את אילת

שוק הנדל"ן מתייבש. הריבית בשמיים, היזמים מתמודדים עם אתגרים ועם חובות קיימים, והחלומות על מיזמים חדשים - ודאי כאלה שגם דורשים להכניס יד לכיס, נדחים כעת לימים טובים יותר. ולכן, העסקה עליה הודיעה השבוע קבוצת עזריאלי - רכישת מלון הסלע האדום, הייתה כמו טיפת מים לצמא, המזכירה לו שהוא לפחות עדיין חי. עזריאלי תקנה את המלון המיושן על הטיילת באילת (בשנים האחרונות הוא שימש להלנת עובדים בלבד) תמורת 130 מיליון שקל, לטובת הסבתו למלון של 200־300 חדרים בעלות של כחצי מיליארד שקל.

בדצמבר 2022, כשהרבה פחות עננים ריחפו בשמיים, נכשל מכרז גדול של המדינה למכירת קרקע להקמת מלון בן 283 חדרים על שטח שדה התעופה המפונה באילת, לאחר שלא הוגשו שום הצעות במכרז. ולכן, העסקה הטרייה היא בשורה חשובה לאילת בפרט, ולכלכלה הישראלית בכלל. בהצלחה.

בלתי מספיק: אל תתפלאו שביטוחי הרכב מתייקרים

כמעט בכל יום נוכח כל ישראלי בחידלון של ביטחון הפנים במדינת ישראל. דיווחים תדירים על מקרי רצח, דמי חסות, פריצות לבתים וכו' כבר לא מצליחים להפתיע פה אף אחד, כאילו מדובר בגזירת גורל מדכאת במיוחד. וחוץ מערעור תחושת הביטחון הכי בסיסית שלנו, הנתונים על הזינוק בעלות ביטוחי הרכב מזכירים לנו עד כמה ההפקרות הזו משפיעה גם על הכסף בכיס.

השבוע פרסם גלובס את נתוני מדד סוכנות הביטוח וובי, לפיהם נרשמה קפיצה של 28% במחירי הביטוח של כלי הרכב בחודש מרץ, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר במהלך כמעט מתבקש, מול הגידול החד במכת הגניבות של רכבים ברחבי המדינה. לפי נתוני חברת פוינטר טלוקיישן, הרבעון הראשון של השנה הסתיים עם גידול של 140% בניסיונות גניבת רכב ושליש מהגניבות התבצע באזור המרכז. אל תנסו לחייג למשטרה.