גני תקווה הפכה לעיר. מה זה ישנה בחיי התושבים?

השבוע הפכה גני תקווה לעיר באופן רשמי, מה שמעלה את השאלה מדוע מהלך כזה יוצא בכלל לפועל, ומה התועלת לתושבים? • כמו במקרים רבים, הכול קשור בכוח - או בשאיפה לגדול

שר הפנים משה ארבל וראשת העיר ליזי דלריצ'ה בטקס הפיכת גני תקווה לעיר / צילום: איתמר אריאלי
שר הפנים משה ארבל וראשת העיר ליזי דלריצ'ה בטקס הפיכת גני תקווה לעיר / צילום: איתמר אריאלי

בתחילת השבוע בישר שר הפנים הטרי, משה ארבל, על הכרזתה הרשמית של גני תקווה כעיר. גני תקווה, המונה כיום כ־24 אלף תושבים, נמצאת באזור בקעת אונו, בסמוך לקריית אונו, לפתח תקווה, לסביון ולכפר מעש, ועל פי התוכניות צפויה לכלול 32 אלף תושבים עד שנת 2035. "הנימוקים להמלצת הוועדה הגאוגרפית בנושא התבססו בין היתר על מאפייניה הדמוגרפיים של הרשות, אשר תואמים את אלו של עירייה", נכתב בהודעה. אך מה זה אומר בפועל? מהי המשמעות של המלצה כזו, מדוע יישוב או מועצה מקומית שואפים להפוך לעיר, ואיך כל זה משפיע על התושבים, שמתעוררים בוקר אחד ביישוב עם סטטוס חדש?

בשנים האחרונות "שודרגו" לעיר גם כפר יונה שבשרון ומע'אר שבגליל. "הפיכת מועצה מקומית לעיר מספקת מסגרת חוקית ומסירה מגבלות מהמנגנון המוניציפלי", מסביר יוגב שרביט, יועץ כלכלי לרשויות מקומיות, ובעל הבלוג "המדד המוניציפלי". "וכך מתאפשר ליישוב לגדול יותר בהשוואה ליכולותיו כשהוגדר כמועצה מקומית".

"זו החלטה שמשמעותה בעיקר טקסית, הכרזה על שינוי הצביון של היישוב", מוסיפה אדית בר, מי שהייתה המשנה למנכ"ל משרד הפנים, וכיום מנכ"לית המרכז הפילנתרופי בלומברג־סגול למנהיגות עירונית שבאוניברסיטת ת"א. "אין כאן השלכה קריטית על הרשות: המשמעות התפעולית קטנה וזניחה, ומאפשרת לעיר מעט יותר עצמאות בניהול".

את הכיוון הזה מחזק גם דוח הוועדה הגיאוגרפית לבחינת איחוד רשויות ושינוי מעמד מוניציפלי, שבו הומלץ על שינוי מעמדה של גני תקווה לעיר, ובו נכתב מפורשות שאי־אפשר להצביע על הבדלים משמעותיים מבחינת התפקוד של שתי היישויות - מועצה מקומית ועיר.

הדוח מציין כי ההבדלים המרכזיים הם חובות רגולטוריות מעטות יותר כעירייה, בהשוואה למועצה מקומית, יד חופשית יותר בנוגע לפיטורי עובדים ולתקני משרות אמון, ומצד שני - חובות רבות יותר בכל הנוגע למספר הוועדות שעירייה חייבת למנות - למשל ועדת כספים וועדת חינוך. שרביט מוסיף כי "השינוי העיקרי מבחינה פרוצדורלית בין מועצה מקומית לעיר הוא מבחינת תוספת תקנים: לעיר יש יותר תקנים, מצבת כוח האדם שלה מעט גדולה ורחבה יותר מזו של מועצה מקומית".

נזכיר כאן אלמנט נוסף שצפוי להשתנות: שכר הבכירים ברשות, אשר נגזר משכר היסוד של שר. כך, תנאי שכרו של ראש עיר הם 92% משכר היסוד של שר, ושל סגן ראש העיר - 87% משכר זה; שכרו של ראש מועצה מקומית או אזורית הוא 87% משכר היסוד של שר, ושל סגן ראש המועצה - 82%. עם זאת, השכר נגזר גם מגודל היישוב, כך שראש מועצה מקומית יכול לזכות בשכר גבוה יותר מראש עיר אם באותה מועצה ישנם יותר תושבים.

"התושבים לא ירגישו בהבדל בטווח הקצר"

האם גם התושבים אמורים להרגיש זאת בצורה כלשהי? בטווח הקצר לא, והשפעה מסוימת עשויה להתרחש בעיקר בטווח הארוך.

"התושב לא קם בבוקר ומרגיש פתאום שהוא הולך בעיר", אומרת בר, "ואפילו עובדי הרשות לא ממש מרגישים את זה, ודאי לא בהתחלה. מדובר בעיקר בתיאום ציפיות של היישוב מול כולם - מול התושבים, מול מוסדות התכנון, מול העובדים שלו. הצהרה שהעיר מכוונת להתפתחות מסיבית - מתכוונת להגדיל את עצמה. כל היחידות שלה צריכות להתנהל אחרת, במבט קדימה. גם הרשות עצמה היא זו שצריכה להפנים זאת: יש הבדל בין לתת שירות ל־10,000 תושבים, לבין מתן שירות ל־40 או ל־50 אלף תושבים".

"תושבי גני תקווה לא ירגישו הבדל, וגם בכיס הם לא ירגישו שינוי מיידי, אם בכלל", מוסיף שרביט. "ייתכן שבשלב כלשהו הארנונה תעלה, אבל נכון לעכשיו זה לא אמור לקרות. המעבר ממועצה לעיר הוא תהליך ארוך שבמסגרתו המנגנון כולו מתבגר", מסכם שרביט. "נעשה כאן מעבר מחשיבה של מועצה מקומית, שבה העיר היא יותר כמו 'שריף', הריכוזיות גדולה והכול הרבה יותר אינטימי, לחשיבה של עיר, שהכול בה גדול יותר ושמתנהלת מעתה בכפוף לפקודת העיריות. זה כל הסיפור".

היעד: להתגבר על המחסור בהכנסות

"תוצר הלוואי" של הצמיחה הצפויה ממועצה מקומית לעיר, ודאי בכל הנוגע ליישוב כמו גני תקווה, הוא צמיחה גם בהכנסות: כיום ביישוב ישנם מעט מאוד שטחי מסחר ותעסוקה, כך שאנו מקבלים רשות ענייה עם תושבים אמידים: נכון להיום חסרים ליישוב כ־3.6 מיליון שקל בשנה כדי להיות ברמת החציון של העיריות והמועצות המקומיות היציבות, בכל הנוגע למאזן ההוצאה על תושב.

התוכנית להגדלת היישוב, במסגרת תוכנית המתאר הכוללנית לגני תקווה שאושרה בדצמבר 2021, אמורה להציג פתרון לכך, שכן הצמיחה המתוכננת במספר התושבים תלווה גם בהגדלת היקף שטחי התעסוקה בעיר החדשה: על פי דוח הוועדה הגיאוגרפית, עד שנת 2031 אמורים להתווסף לעיר כ־105 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה - גידול של 536% בשטחים אלו לעומת היום. "ארנונה עסקית תהווה מקפצה עבור גני תקווה, שכיום סובלת ממחסור", נכתב בדוח. "כתוצאה מכך הרשות צפויה לשפר את מצבה בכ־11% מבחינת מאזן ההוצאה לתושב". בפועל, יתורגם השיפור לעודף תקציבי מובנה של כ־19 מיליון שקל. כל זה, כמובן, בהנחה שכל השטחים האלה ימומשו, אך אין ביטחון בכך.

תוכניות שאפתניות: בקריית גת חולמים על 6.5 מיליון מ"ר של תעשייה ומשרדים 
מגדל של 40 קומות ודירות בשכירות מפוקחת: לקראת היתר הבנייה הראשון בשדה דב 

"עיר חכמה יודעת לאמץ את המהלך ההצהרתי שעשתה ולהשתמש בו כדי לגבש אסטרטגיית צמיחה נכונה, להתרחב ולגדול בצורה ארוכת טווח ומחושבת", אומרת בר. "אם גני תקווה, לדוגמה, תנצל את הפיכתה לעיר לצורך הגדלת היקף השטחים המניבים אצלה, כפי שהיא מתכננת - אז תהיה לכך משמעות. זה בעצם השינוי הגדול שאפשר להשיג כאן. אם היא תמשיך להתנהל כמו שהתנהלה עד היום, היא למעשה לא תמנף את השינוי ההצהרתי למשהו משמעותי".

גני תקווה
תושבים: כ־24 אלף שנת הקמה: 1949(הוכרה כמועצה ב־1953) שטח: 2,130 דונם
מדד חברתי־כלכלי: 9 קצב גידול אוכלוסייה שנתי: 4.2%