בשבוע הבא שני גופים בינלאומיים גדולים יפרסמו נתונים קריטיים לכלכלה הישראלית: הראשון הוא קרן המטבע הבינלאומית, שמשלחת מטעמה כבר נחתה בישראל, ומקיימת דיונים לקראת פרסום הדוח השנתי על הכלכלה המקומית. גרסה ראשונית תוגש ביום חמישי הבא לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
● התחזית של בנקאי העל התנפצה לאחר יום אחד בלבד: מה עומד מאחורי הירידות בוול סטריט?
● יוקר המחיה: גל נוסף של עליות מחירים בדרך
● מניית הבנק האמריקאי שצנחה ב-20% אמש והקשר הישראלי
האירוע השני, והמרכזי מבין השניים, יגיע למחרת בערב שבת. חברת דירוג האשראי העולמית, S&P (סטנדרד אנד פורס), תפרסם את דירוג האשראי ותחזית הדירוג של ישראל. זאת, כשבועיים בלבד לאחר שמקבילתה מודי'ס, הורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"חיובי" ל"יציב". כך, פרסום הדירוג בשבוע הבא ישלים את סבב הדירוגים של שלוש חברות הדירוג הגדולות, יחד עם פיץ' שפרסמה אף היא את הדירוג של ישראל.
ההחלטה של S&P מייצרת עניין רב בשוק, בעיקר בעקבות ההחלטה האחרונה של מוד'יס, ורבים תוהים אם תלך בעקבותיה ותוריד גם היא את התחזית או שתשאיר אותה ללא שינוי.
דירוג האשראי של ישראל, לפי חברת S&P, עומד כיום על AA-, דירוג גבוה במיוחד וגבוה יותר מאשר הדירוג של מודי'ס בהקבלה. אך בשונה ממודי'ס, המשמעות של הורדת התחזית היא המעבר לסטטוס "שלילי", שכן הדירוג של ישראל עומד כעת על "יציב".
בשוק שומרים על אופטימיות
בשלב זה, בשוק לא יודעים כיצד תפעל S&P ומה יכלול הדוח שתפרסם. אולם, גורם בכיר במערכת הבנקאית אומר לגלובס שההערכה הרווחת בשוק היא שכמו במקרה של מודי'ס, סוכנות הדירוג העולמית לא תשנה את דירוג האשראי של ישראל, אך סיכוי סביר שהתחזית כן תרד. "לפי ידיעתנו, בסוכנות שמים דגש רב למאזן התשלומים והשקעות ישירות, מה שלאורך שנת 2022 היו נתונים מאוד חזקים בישראל, כך שניתן להניח שהדירוג שלה לא ירד".
מן הצד השני, מסביר אותו גורם, "חברת הדירוג העלתה חשש מפעילות הממשלה ומהרפורמה המשפטית, ולמרות שהם לא מפרסמים אזהרה רשמית כפי שעשו בסוכנות הדירוג מודי'ס, אין זה אומר שהם לא רואים את הפגיעה במוסדות שהתרחשה כאן כאלמנט הפוגע בישראל".
באוצר מקיימים דיונים לקראת ההחלטה
לקראת ההחלטה של S&P בסוף השבוע הקרוב, בכירים במשרד האוצר קיימו דיונים פנימיים מקדימים על הנושא. חלקם הביעו חשש שהסוכנות תנקוט בצעדים חריפים יותר כלפי ישראל לעומת מודי'ס, שכאמור הסתפקה בהורדת תחזית הדירוג ל"יציבה". נזכיר שבהודעה של מודי'ס, הנימוק המרכזי להורדת התחזית היה השינוי המתוכנן במערכת המשפט, אך במקביל הסוכנות ציינה לחיוב את התקציב המרוסן שתוכנן לעבור בישראל. עם זאת, מאז התקציב עבר מספר שינויים.
במשרד האוצר השיבו לגלובס כי הם מקיימים שיחות עם סוכנויות הדירוג באופן שוטף לאורך השנה. "המשרד עושה מה שניתן בכדי לשפר את דירוג האשראי של ישראל", הוסיפו. "עם זאת, עד שלא יתפרסם הדירוג עצמו אין לדעת מה תחליט חברת הדירוג ולכך נגיב בזמן המתאים".
בשורה אחת עם מדינות חזקות
דירוג האשראי של ישראל ב־S&P נותר יציב בחמש השנים האחרונות, ומציב את הכלכלה המקומית בשורה אחת עם מדינות חזקות, כמו אירלנד, צכ'יה וסלובניה. כך, בין השאר, הצליחה ישראל לאורך השנים לגייס חוב בריביות נמוכות יחסית וכר פורה ליעד להשקעה, בו הסיכון נמוך.
בפעם האחרונה שפרסמה את דירוג האשראי של ישראל, בנובמבר האחרון, ציינה S&P לחיוב כי "המדיניות הפיסקלית של ישראל התחזקה וקיים צפי לתקציב מאוזן לשנת 2023". לעומת זאת, בפן השלילי ציינה סוכנות הדירוג את גורמים גיאו־פוליטיים: "למרות הסכמי אברהם וחתימת הסכם הגבול הימי עם לבנון, אסקלציה של העוינות של הגורמים סביב ישראל הם בהחלט אפשרות ריאלית".
גם נתוני המאקרו של ישראל נלקחים בחשבון
בחודשים האחרונים, בחברת הדירוג הביעו חשש מפני השינויים שמקדמת הממשלה במערכת המשפט. האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל, מקסים ריבניקוב, התבטא על כך במספר ראיונות, ואמר בין היתר כי "בחברה מסתכלים מקרוב על פעילות ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל ממשלתו, כיצד תפעל ביו"ש ובכל הנוגע לקידום הרפורמה המשפטית". לדבריו, השינויים הנראים כעת במערכת המשפטית עלולים להוות סיכון לדירוג האשראי של ישראל.
עם זאת, באותה נשימה, ריבניקוב ציין שהכלכלה בישראל הינה חזקה ויציבה, כשבין היתר, שנת 2022 הסתיימה בעודף תקציבי לראשונה זה 35 שנה. "אנו לא מודאגים במיוחד מהתקציב כרגע, למרות הצהרות של חברי קואליציה בדבר הצורך בהוצאות גבוהות יותר", אמר באותה העת.
חיזוק לכך נשמע מפיו של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. "ישנה חשיבות לניהול מדיניות פיסקלית אחראית, במיוחד בעת הזו", אמר בחודש אפריל, פרופ' ירון. "ואכן, הממשלה אישרה הצעת תקציב שמסגרתה עומדת בהלימה למדיניות המוניטרית המצמצמת בתקופה זו. גם הסכמי השכר במגזר הציבורי, שנחתמו לאחרונה, הפחיתו את אי הוודאות בתחום זה ועקביים עם ריסון האינפלציה והחזרתה לתחום היעד".
לא בכך נגמרו הצרות הכלכליות של ישראל
אלא שמאז עלו השגות והסיכויים לעלייה בגירעון גדלו בעקבות הצפי לירידות הכנסות המדינה ממסים. אחד התרחישים הוא שהממשלה לא תצליח לעמוד ביעד הגירעון שהציבה לעצמה (כאחוז), וככל הנראה תגיע לגירעון של 3% לכל הפחות. במקביל, באגף החשב הכללי במשרד האוצר כבר נערכים להגדלת גיוס החוב של המדינה כדי להתמודד עם צניחה צפויה בהכנסות.
אך לא בהכרח נגמרות הצרות הכלכליות של מדינת ישראל. חברות דירוג האשראי מייחסות חשיבות רבה להתנהלות המוניטרית. בחודשים האחרונים ישראל נאבקת באינפלציה הגואה, כמו הרבה מדינות אחרות בעולם. האינפלציה בישראל עומדת כיום על 5%, וריבית בנק ישראל עומדת על שיעור של 4.5%. האינפלציה פוגעת גם בנתוני מאקרו נוספים. כך לדוגמה, התוצר של ישראל צפוי להצטמצם וכבר כעת בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה של ישראל מ־2.8% ל־2.5% בתחזית האחרונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
