הדילמה של הפד: בשוק צופים שהריבית תחל לרדת בקרוב, מה יכול למנוע זאת?

שני כוחות מנוגדים מופעלים על הבנק המרכזי בארה"ב ויוצרים עבורו דילמה לא פשוטה • מצד אחד, הבנקים האזוריים סובלים מחולשה ומתנודה חדה במניות בצל המדיניות הנוקשה של הפד • מצד שני, שוק העבודה רותח, והאבטלה בשפל היסטורי • האם הריבית תרד? תלוי את מי שואלים

הדילמה של הפדרל ריזרב / צילום: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
הדילמה של הפדרל ריזרב / צילום: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל ריזרב, מצוי בדילמה: הריבית הגבוהה והמצב הכלכלי בארה"ב גרמו לסגירתם של שני בנקים גדולים במדינה - SVB ופירסט ריפבליק, ושל עוד מספר בנקים קטנים, דוגמת סיגנצ'ר. המשק האמריקאי, כך נראה, משווע לירידה ברמות הריבית ולהקלה מסוימת במציאות הכלכלית.

הלחץ מבנק ישראל והניסיון להרגיע: מאחורי מחיקת הענק של לאומי | ניתוח 
השקת קרפור ישראל: 50 סניפים בבת אחת, האם המחירים יירדו? 
השוק האמריקאי נכנס לתקופת המתנה, והירידות עלולות להיות כואבות | ניתוח טכני

מצד שני, הנתונים המתפרסמים בארה"ב לא נראים כמאפשרים עדיין הורדה של הריבית. ההעלאה האחרונה הציבה את שיעור הריבית בארה"ב על 5.25% - שיא מאז 2007. זאת, כשרמת האינפלציה שם עומדת על 5%, פי 2.5 מיעד האינפלציה של הבנק המרכזי, הפד, העומד על 2%.

המצב מסובך אף יותר אם מביאים בחשבון שליבת האינפלציה גבוהה עוד יותר, ברמה של 5.6% בראייה שנתית, כך שללא הרכיבים התנודתיים ביותר - המזון והאנרגיה - המדד והאינפלציה גבוהים אף יותר. ביום רביעי השבוע נקבל תמונה מעודכנת, עם פרסום מדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש אפריל.

 

בינתיים, נתונים אחרים מלמדים שלחצי האינפלציה עדיין גבוהים מאוד. נתוני התעסוקה שפורסמו בסוף השבוע הצביעו על כך ששוק העבודה האמריקאי עדיין חם. שיעור האבטלה הגיע לשפל של כמה עשורים, 3.4%, ולשוק נוספו באפריל 253 אלף משרות, הרבה מעל הצפי.

נתונים אלו מרחיקים כביכול את הורדת הריבית, אך עדיין בשוק מעריכים כי קיים סיכוי לא מבוטל (35%) להורדת ריבית כבר ביולי הקרוב. בפד לעומת זאת מתעקשים כי זה לא צפוי לקרות בזמן הקרוב.

הבעיה הגדולה: הבנקים מראים סימני חולשה

מניות הבנקים האזוריים סגרו את המסחר ביום שישי האחרון בעליות חדות יחסית, אך במבט שבועי הן ספגו ירידות משמעותיות. חלק מהמניות איבדו עשרות אחוזים מערכן, וגרמו לחשש שמשבר הבנקאות שהחל בחודש מרץ יוביל לקריסה נוספת.

מדד הבנקים האזוריים (KRE), אשר טיפס יותר מ-6% ביום שישי, רשם תשואה שבועית שלילית של קרוב ל-10%. לא עזרו גם דבריו של יו"ר הפד, ג'רום פאוול, שהדגיש בפתח דבריו במסגרת הודעת הריבית ביום רביעי כי המערכת הפיננסית איתנה וחזקה. בשוק עדיין חוששים מקריסות נוספות במערכת הפיננסית.

מודי שפריר, אסטרטג ראשי בבנק הפועלים, מציין בסקירתו כי "הירידות החדות במניות הבנקים האזוריים הובילו להתגברות ההערכות בשוק כי הפד ייאלץ להוריד את הריבית כבר בחודש יולי, זאת חרף הבהרת פאוול במסיבת העיתונאים כי הפד אינו צופה הורדות ריבית".

שפריר סבור כי אם המערכת הפיננסית תישאר איתנה, כפי שהדגיש פאוול בנאום שלו ביום רביעי האחרון, תחול ירידת ריבית לקראת סוף שנת 2023.

"לבנק ישראל יהיה קשה לעצור את העלאות הריבית" | עוד זווית

ישראל, שכלכלתה נוטה ללכת בעקבות הכלכלה האמריקאית, עוקבת בדריכות אחרי הנעשה בארה"ב. במקביל קיימת ציפייה לקראת פרסום נתונים של הלמ"ס במהלך השבוע הבא.

ביום שני הבא יפורסמו מדד המחירים לצרכן וסקר כוח האדם. למוחרת יפורסמו נתוני הרבעון הראשון של 2023, ויעידו על מצבה וחוזקה של הכלכלה הישראלית בעת האחרונה, שהייתה לא פשוטה עקב המשבר הפוליטי בישראל.

נתוני האינפלציה הקרובים לא יגלמו את עליית המחירים הנוכחית, שכן עליית מחירי החלב ומוצריו השונים תבוא לידי ביטוי רק במדד הבא, שיתפרסם בחודש יוני ויעיד על החודש הנוכחי. אם כן, בנק ישראל צריך לקחת את נתוני חודש אפריל בהסתייגות מסוימת, ולהביא בחשבון את העליות הצפויות במחירי המזון ושאר המוצרים בחודש העוקב.

מודי שפריר מציין ששוק הריביות מגלם הסתברות של 55% בלבד להעלאת ריבית נוספת ב-22 במאי, אך בעקבות הצפי בארה"ב לסיום העלאות הריבית, נראה כי חלה ירידה בצפי לעלייה הנוכחית גם בישראל.

"חוסר ודאות במט"ח"

אורי גרינפלד סבור שאנו דווקא לא צפויים להידמות לארה"ב בעניין סיום העלאות הריבית. גרינפלד אומר, כי "בניגוד לארה"ב, לבנק ישראל יהיה קשה לעצור את העלאות הריבית. בשבועות האחרונים נרשמו לא מעט עליות מחירים, בעיקר בשוק המזון.

"האינפלציה בישראל עדיין לא במגמת ירידה ברורה ובטח שלא מהירה כמו בארה"ב". לדברי גרינפלד, בנק ישראל יצטרך להמשיך להעלות את הריבית עד לרמה דומה בארה"ב, שיעור ריבית של כ-5%.

יתרה מכך, מסביר גרינפלד, "הסביבה הפוליטית חברתית מייצרת עדיין חוסר ודאות לגבי שוק המט"ח. גם אם השקל לא עובר פיחות חד, אין ספק שפרמיות הסיכון בשוק המט"ח גדלו, ולכן כך גם פרמיות הסיכון של האינפלציה שבנק ישראל רואה מול עיניו".

גרינפלד מסכם שאם מדד אפריל לא יפתיע באופן חריג את הציפיות, הוא מניח שבבנק ישראל יעלו את הריבית פעם נוספת בפגישה הקרובה, בשיעור של רבע אחוז. להערכתו, סביר גם להניח שבבנק לא יאותתו שזו ההעלאה האחרונה כמו בפד, אלא ירמזו להעלאות נוספות גם בהמשך.

חשש ממיתון וממשבר תקרת החוב

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, משדר אופטימיות. "האינפלציה בארה"ב אומנם עדיין גבוהה, אבל היא במגמת ירידה ברורה כבר מספר חודשים". גרינפלד מעריך שהפד סיים עם העלאות הריבית, וזו תיוותר ברמה הנוכחית בעתיד הנראה לעין.

כמו שפריר, גם גרינפלד מעריך כי השוק טועה בהערכתו שהריבית תרד כבר בקרוב. "השוק מתמחר הורדת ריבית כבר לקראת יוני או יולי, ולדעתנו הריבית תיוותר ברמתה עד סוף השנה ואף עד תחילת 2024", אמר. זאת כדי להימנע מהישנות מקרים בעבר שבהם האינפלציה קפצה בחדות בחזרה כאשר הבנק הוריד את הריבית מהר מדי.

גרינפלד חושב שארה"ב כן תגיע למיתון בהמשך השנה, גם לאחר שיו"ר הפד ציין שהוא אינו צופה שזה יקרה.

כלכלנים נוספים שותפים לעמדתו של גרינפלד. ההסתברות הגבוהה שהפידרל ריזרב יוריד את הריבית כבר בסוף השנה הקרובה אינה דבר של מה בכך, במיוחד לאור העלייה האגרסיבית והמהירה בסבב העלאות הריבית הנוכחי. סיבוב פרסה מסוג זה שצופים שיבצע הבנק המרכזי מעיד - כך לפי אנלסיטים בבנקים הגדולים בארה"ב - כי צפוי מיתון בשוק האמריקאי. המצב אינו מעודד אפוא, וזאת עוד בטרם הוספנו למשוואה את הירידות במניות הבנקים.

גם משבר תקרת החוב גורם כאב ראש לפד. שרת האוצר של ארה"ב, ג'נט ילן, הזהירה כי ארה"ב עלולה למצות את יכולות התשלומים שלה כבר ב-1 ביוני, מוקדם יותר ממה שסברה בתחילת השנה.

הקונגרס האמריקאי עדיין מנהל מאבק בין שתי המפלגות הגדולות בדבר הקיצוץ בתקציב שאותו דורשים הרפובליקנים בתמורה להסכמה להעלאת תקרת החוב. הדמוקרטים מצידו השני של המתרס מסרבים לדון בקיצוץ מסוג זה. יכולתו של הפד להשפיע בנושא זה מוגבלת.

כשנשאל על מצב החוב האמריקאי אמר יו"ר הפד פאוול, ש"איש אינו צריך להניח שהפד באמת יכול להגן על הכלכלה האמריקאית והמערכת הפיננסית מהנזק שאירוע כגון זה יגרום להם".

עם זאת, פרמיית הסיכון של ארה"ב (ה-CDS לשנה) ירדה קלות לאחר שהנשיא ג'ו ביידן זימן את נציגי הדמוקרטים והרפובליקאים לפגישה, בניסיון ראשון לפשר בין הצדדים.