כלכלת ישראל | טור סופ"ש

מדינה אחת, שתי כלכלות ומהפכה משפטית: שלוש תובנות מדוח קרן המטבע

כלכלני הקרן צופים צמיחה של 2.5% בלבד ל־2023, וגם תחזית זו עשויה להתברר כאופטימית • במקביל, כמו גופים נוספים, בקרן המטבע מזהירים מפני השלכות המהפכה המשפטית • וגם באוצר יודעים שהרפורמה האמיתית שצריך לבצע נמצאת בפערי ההשכלה בחברה הישראלית

פגישת משלחת קרן המטבע הבינלאומית עם נציגי משרד האוצר והכלכלה הישראלית / צילום: דוברות משרד האוצר
פגישת משלחת קרן המטבע הבינלאומית עם נציגי משרד האוצר והכלכלה הישראלית / צילום: דוברות משרד האוצר

1עננת אי ודאות

המהפכה המשפטית שמקדמת ממשלת נתניהו מצאה את דרכה גם לדוח אותו הגישה השבוע המשלחת השנתית של קרן המטבע הבינלאומית, עם סיום הפגישות שלה בארץ. אי הוודאות שאופפת את החקיקה שמקדמת הממשלה, קבעו כלכלני הקרן, מהווה סיכון 'ראוי לציון' לצמיחה. בכך הם מצטרפים לכלכלנים של משרד האוצר ושל בנק ישראל, לאנליסטים של סוכנות הדירוג מודי'ס, ולעוד שורת מומחים שהזהירו מפני השלכות החקיקה.

"החקיקה המשפטית גורמת לחוסר ודאות": קרן המטבע מורידה את תחזית הצמיחה של ישראל
החוב של ארה"ב: האזהרה של כלכלן הנובל, ומה יקרה לדולר
המהלך שנועד למנוע מכשולים בדרך לאישור התקציב

המסמך של הקרן הוא סיכום ראשוני שבא בעקבות הביקור של משלחת קרן המטבע בארץ. המשלחת הגיעה לכאן בתקופת ביניים, שלב שבו החקיקה נכנסה להשהייה; אווירת הבהילות ירדה מעט, בעוד שהממשלה ממוקדת בהעברת התקציב. אבל מבחינת אנשי הקרן, מסתבר, השהיית החקיקה לא משנה את העובדה שישראל עדיין מצויה תחת עננת אי ודאות. זה הגיוני: החקיקה הרי יכולה להתחדש מעכשיו לעכשיו.

ל"אי הוודאות המתמשכת סביב הרפורמה משפטית" יהיו, כאמור, השלכות כלכליות. ללא פיתרון עמיד ובר קיימא מבחינה פוליטית, קובעת משלחת הקרן, אי הוודאות סביב החקיקה "עלולה להגדיל משמעותית את תמחור הסיכון בכלכלה, להביא להידוק התנאים הפיננסיים ולפגוע בהשקעה ובצריכה, עם השלכות אפשריות על הצמיחה, כולל בטווח הארוך". זוהי אזהרה שאינה משתמעת לשני פנים, והיא מתכתבת עם האזהרות ששמענו ממשרד האוצר ומבנק ישראל.

כדי "לעגן" את תרחיש הצמיחה עליו מדברת הקרן, כרגע צריך לפזר את אי הוודאות באופן מתמשך. וכדי שזה יקרה, מבהירים בקרן, נדרש לא רק פיתרון פוליטי בר־קיימא, אלא כזה שיתוקשר היטב ויובן גם בישראל וגם מחוצה לה. כולם צריכים להשתכנע שהפרק הזה מאחורינו.

למען הסר ספק, אפשר למצוא בהמלצות הקרן איתות לכך שמה שמעניין אותם הוא לא רק ודאות. הרי לכאורה, גם העברת החקיקה במתכונתה המקורית יכולה לספק ודאות. אבל זו לא הכוונה: "כמו בכל מדינה", מבהירים כלכלני הקרן, "שמירה על חוזקו של שלטון החוק תהיה חשובה להצלחה כלכלית".

2 הרפורמה שכן צריך

המהפכה המשפטית אומנם מופיעה בפסקה הראשונה, אבל הדוח מתייחס לשלל נושאים. בין ההמלצות שמפרסמת המשלחת יש כאלה שהן מוכרות, וכאלה שאינן מפתיעות. כך, למשל, המשלחת מביעה תמיכה במאמצי בנק ישראל להורדת האינפלציה, וקוראת לממשלה ליצור 'מרחב תקציבי' שיאפשר גם השקעה בתשתיות, חינוך ואנרגיה ירוקה. כדי לממן את זה, היא מציעה לשקול העלאת מס הכנסה.

כמו גופים אחרים, גם כלכלני קרן המטבע מזכירים שמאחורי שיאי הצמיחה "ההיסטוריים" שבהם ישראל יכולה להתגאות מסתתרות גם לא מעט בעיות, במיוחד במבט קדימה. בישראל קיימת מה שמכונה 'כלכלה דואלית' ואי־שוויונית, שבה חלקים מהמשק משתרכים אי שם מאחורי מגזר הייטק דינמי. באופן ספציפי, כלכלני הקרן מדגישים שהפערים בידע ובכישורים בין קבוצות שונות במשק משפיעים גם על הזדמנויות התעסוקה שלהן.

כאן כלכלני הקרן מדברים על רפורמה שכדאי לקדם: רפורמה בהשכלה שתתמקד בהקניית כישורים שרלוונטיים לשוק התעסוקה, במיוחד בקרב אוכלוסיות חרדיות וערביות (ותוך שמירה על שוויון הזדמנויות מגדרי, מדגישים בקרן). וזה אומר, בין היתר, "התאמה גדולה יותר של זרמי החינוך השונים, ע"מ לסייע לכישורי התלמידים להתיישר עם צרכי שוק עבודה שנעשים יותר דיגיטאליים".

 

במפגש הסיכום עם אנשי קרן המטבע נכחה גם שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית באוצר. שעות ספורות קודם, האגף שלה פירסם דוח ברוח דומה, שקובע ש"צמצום פערי ההשכלה הרלוונטית לשוק העבודה בקרב הגברים החרדים טמון בהגברת לימודי הליבה במערכת החינוך החל משלביה המוקדמים, דבר שצפוי לאפשר לאחר מכן השתלבות טובה יותר במערכת ההשכלה הגבוהה".

עד כאן, דברים שכבר שמענו. אבל שלא כמו כלכלני קרן המטבע, דוח הכלכלנית הראשית מזהיר מפורשות הרבה יותר, שהתקציב שהממשלה אמורה להעביר עוד החודש הולך בכיוון ההפוך בדיוק. לא רק שהוא לא יקדם את שילוב הגברים חרדים בכלכלה, אלא שהוא עלול לפגוע בצמיחה ארוכת הטווח של המשק.

"החלטות הממשלה המסתמנות אודות הגדלת תקציב החינוך שאינו רשמי… הגדלת קצבאות האברך והפעלת תוכניות סיוע כמו מתן תלושי מזון - ללא מבחני מיצוי כושר השתכרות, צפויות להוביל לירידה בפוטנציאל ההשתכרות של גברים חרדים ובהשתלבותם בשוק העבודה ובכך לפגוע בצמיחה ארוכת הטווח".

3 תחזית הצמיחה יורדת

"שמחתי לפגוש את משלחת קרן המטבע הבינלאומי ולשמוע גם מהם על יציבות הכלכלה בישראל כפי שהם מאבחנים בדוח השנתי שלהם, כמו גם על תמיכתם בתקציב המדינה המרוסן ומוטה הצמיחה שאנחנו מעבירים בכנסת", צייץ אתמול הבוס של גרינברג, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', תוך שהוא מתעלם באלגנטיות מהאזהרות סביב המהפכה המשפטית.

כלכלני הקרן אכן מציינים לטובה את הביצועים הכלכליים יוצאי הדופן של כלכלת ישראל, שצמחה ב־ֽ6.5% בשנת 2022, את הירידה המהירה ביחס החוב תוצר, ואת יתרות מטבע החוץ. הם אכן תומכים, לפי מיטב המסורת של קרן המטבע, בתקציב מרוסן - אם כי במשתמע היו רוצים לראות יותר תמיכה בצמיחה.

אבל 2022 הייתה שנה חריגה, ובמבט קדימה, העניינים פחות מזהירים. את תחזית הצמיחה ל־2023, כלכלני הקרן מורידים, ל־2.5%, בדיוק כמו התחזית של כלכלני בנק ישראל. מה שמאט את הצמיחה הם בין היתר השחיקה בכוח הקנייה של משקי הבית והירידה בהשקעות העסקיות. את האינפלציה הם רואים חוזרת ליעד שלה (1% ל־3% בשנה), לקראת סוף 2024.

גם התחזית הזאת עלולה להתבדות, ולא לטובה: הסיכון לצמיחה "מוטה כלפי מטה", והסיכון לאינפלציה "מוטה כלפי מעלה". בין היתר, חולשה בצמיחה העולמית עלולה להשפיע לרעה גם עלינו, וזינוק במחירי האנרגיה, או שיבושים בשרשראות האספקה, עשויים להקפיץ את האינפלציה גם כאן. וזה מבלי שהזכרנו את הלחץ על מערכת הבנקאות בעולם או את הפוטנציאל להיחלשות השקל. אלה הסיכונים החיצוניים לתחזית של קרן המטבע. כשאליהם, כאמור, מצטרף עוד סיכון: "אי הוודאות המתמשכת סביב הרפורמה המשפטית".