מה יעלה בגורל קרן הארנונה ולאן נעלמו הרפורמות הגדולות? צוללים לתקציב

בשבוע הבא יוגש תקציב המדינה לשנים 2023־2024 לאישור סופי במליאת הכנסת. משא ומתן מורט עצבים שהתפרס על שעות ארוכות של דיונים הגיע אל קו הסיום. לקראת הרגע הדרמטי, כינסנו את פרשני וכתבי גלובס סביב שולחן אחד כדי לפרק את עיקרי החבילה הכלכלית של הממשלה למרכיבים, ובעיקר כדי להשיב על השאלות הבוערת: האם הגירעון צפוי לגדול? איפה התקציב פוגש אותנו? ומה הבעיה עם חוק הארנונה, שמעורר תרעומת כה גדולה? את השיחה המלאה ניתן לשמוע בפודקאסט של גלובס "צוללים לתקציב".

● המלחמות, הדינמיקות והמיליארדים שנעלמים ברגע: צוללים לתקציב המדינה
● הלילה של פרסום דירוג האשראי, הרפורמה המשפטית והתקציב: החשב הכללי באוצר בראיון בלעדי
● הרפורמות הגדולות נפלו, אבל בתקציב מסתתרים 5 סעיפים קטנים שיקלו על התחרות ועל יוקר המחיה

האם ובאיזה מידה התקציב מטפל ביוקר המחיה?

באופן שמאפיין התנהלות פוליטיקאים בכל מערכת בחירות, קדמו לתקציב הרבה הבטחות שנגעו להקלה על יוקר המחיה. אך דיבורים לחוד ומציאות לחוד. ראש הממשלה הנבחר הבטיח להוריד את עלויות החשמל, הארנונה והמים, ולתת חינוך חינם לגיל הרך. מתוך השאיפות יצאו חצאי תוכניות - רק חלק קטן מעליות המחירים בחשמל ובמים בוטל, וה"חינוך חינם" לא בדיוק חינם. זוג הורים עובדים אמנם יקבלו נקודות זיכוי בשווי 960 שקל בחודש והטבות נוספות, אך לא ברור מה יהיה מקור המימון.

היו שתי הבטחות גדולות נוספות: הראשונה, הרפורמה בחקלאות שהתחילה בממשלה הקודמת. היא נתקעה בממשלה הנוכחית כיוון שהמטוטלת זזה לצד של החקלאים. השנייה היא הקיצוץ ברגולציה, אך לא ברור מתי תקום הרשות שהייתה אמורה לתכלל את המהלך, ומה יהיו סמכויותיה.

אחת הרפורמות בחוק הההסדרים תיטיב עם עסקים קטנים: עסק שמרוויח עד 120 אלף שקל בשנה, יהיה מעתה "עוסק זעיר". במקום להגיש דוחות שנתיים ולהזדכות על הוצאות, הוא יקבל הכרה אוטמטית ב־30% מכלל הכנסותיו באופן אוטומטי בלי שיצטרך להקדיש זמן ומאמץ לאיסוף קבלות ותשלום לרואה חשבון.

רפורמה משמעותית שנועדה להגביל את יבואני המזון והטואלטיקה הבלעדיים ולפתוח את השוק ליותר תחרות, הוצאה מחוק ההסדרים בתהליך. סעיף שבכל זאת נשאר בתחום המזון הוא הגדלה משמעותית של העיצומים הכלכליים שרשות התחרות יכולה להטיל על יבואנים שפוגעים בפעילות היבוא המקביל.

עד כמה התקציב הנוכחי שונה מקודמו?

מהבחינה הפיסקלית, על הנייר יש הוצאות והכנסות שמתכנסות ליעד גירעון נמוך של פחות מ־1% מהתוצר בלבד, והתקציב נראה מאוזן למדי, כמו קודמו. אלא שבפועל, אנחנו רואים מגמת ירידה בהכנסות המדינה, שתביא בהתאם להגדלת הגירעון. ואכן, הכלכלנית הראשית עדכנה השבוע את תחזית הצמיחה כלפי מטה, ואיתה את תחזית הכנסות המדינה. מכאן, הגירעון יעלה ל־1.1% ב־2023 ול־1.3% ב־2024. מדובר בתחזית נמוכה משמעותית לעומת התחזיות האחרונות בשווקים.

מבחינת סדר העדיפויות של התקציב, הרכב הממשלה נותן את אותותיו. הכספים הקואליציוניים הם בהיקפים ומינונים גדולים משראינו בשנים קודמות, והגיעו לאחרונה למסגרת של 13.6 מיליארד שקל בשנתיים - עלייה של מאות אחוזים לעומת ממשלות קודמות. כספים אלה מעצם הגדרתם מכוונים למגזרים ספציפיים, ונראה שבמשרד האוצר לא מתגאים בחלוקה בעיקר בגלל תוכניות שפוגעות בצמיחה, בהקשר של מימון מוסדות לימוד חרדיים ללא לימודי ליבה והגדלת הסבסוד לישיבות.

מהן הרפורמות העיקריות בחוק ההסדרים?

חוק התשתיות הלאומיות: למרות שהכלכלה המקומית חזקה וצומחת, אנו עומדים בפני משבר תשתיות. אוכלוסיית ישראל מכפילה את עצמה כל 20־30 שנה, אך במצבם הנוכחי הכבישים, שדות התעופה ומערכת החשמל לא יוכלו לה. לכולם ברור שצריך עוד תשתיות, הבעיה היא שכולם רוצים שהקומקום יפעל כשהוא מחובר לשקע, אבל אף אחד לא רוצה שתחנת הכוח תוקם ליד הבית שלו. לכן הרשויות המקומיות מפעילות לחצים ועוצרות יוזמות. בנוסח הנוכחי הממשלה בעצם לוקחת לעצמה סמכות לעקוף את השלטון המקומי כדי להעביר פרויקטים קריטיים - עד עשרה פרויקטים בכל רגע נתון.

קרן הארנונה: מודל הארנונה בישראל מעוות מהיסוד. כל ראש עיר יכול להבטיח לבנות, אבל השאיפה שלו היא לא לבנות אפילו יחידת דיור אחת. למה? כי הארנונה למגורים מוגבלת מלמעלה בחוק, ועומדת בממוצע על 1,200 שקל לנפש בשנה, אל מול ההוצאות העירוניות שעומדות על 7,000 שקל לנפש בשנה. הפער ממומן מהעסקים, שמשלמים פי 4 יותר ארנונה ודורשים הרבה פחות שירותים. זה אומר שכל תושב חדש מייצר גירעון בחשבון לרשות המקומית - ואפשר להוציא פחות לרווחת התושבים. מה מבקש שר האוצר? להחליט שכל ההכנסות הנוספות בארנונה מעסקים יועברו לרשויות על פי מספר יחידות הדיור שהן בונות.

"פורום ה־15" שכולל את הרשויות החזקות והעצמאיות בישראל, עומד על הרגליים האחוריות, בהובלתו של רון חולדאי. 72% מההכנסות של עיריית תל אביב הן מתעסוקה ומסחר. תושבים מכל המדינה באים בבוקר לעבודה במשרדים בעיר, ומכניסים הון עתק בארנונה. הרעיון הוא שמהמגדל הבא - יפרישו חלק מההכנסות לקרן.

אלא שהרפורמה עוברת שחיקה משמעותית בכנסת, והיא כנראה תעבור רזה בהרבה. בלי לתקן את עיוותי הארנונה, מחירי הדיור ימשיכו לעלות. עדיף היה אם היו מתקנים את השיטה מהיסוד, אולם קשה לקדם פוליטית חוק שיעלה מסים שאנשים מרגישים ישירות בכיס.