"החרפה ולא ריכוך": כך הגיבה נציגת היועמ"ש לנוסח עילת הסבירות החדש

היום נמשכו הדיונים בוועדת החוקה על הכנת הצעת החוק לביטול עילת הסבירות לקריאה שנייה ושלישית • בדיון, הציגה נציגת היועמ"ש של משרד המשפטים את עמדת היועמ"ש על הנוסח החדש של ההצעה: "שחרור הממשלה ושריה מהחובה לפעול בסבירות כלפי אזרחי המדינה בהחלטותיהם"

דיון בוועדת החוקה על צמצום עילת הסבירות / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
דיון בוועדת החוקה על צמצום עילת הסבירות / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

היום (ה') נמשך מרתון הדיונים בוועדת החוקה על הכנת הצעת החוק לביטול עילת הסבירות לקריאה שנייה ושלישית. בדיון השתתפה נציגת משרד המשפטים עו"ד אביטל שטרנברג, ראש אשכול בייעוץ וחקיקה. שטרנברג אמרה בוועדה כי עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה לגבי הנוסח החדש היא כי "לא מדובר בריכוך, ולמעשה מדובר בהחרפה של הצעת החוק". היא הוסיפה כי משמעות הנוסח הנוכחי הוא "שחרור הממשלה ושריה מהחובה לפעול בסבירות כלפי אזרחי המדינה בהחלטותיהם".

תיקון רך או קץ הדמוקרטיה: מה חשבו שופטי העליון על צמצום עילת הסבירות
ביטול עילת הסבירות: מה ההיסטוריה מלמדת על יכולת בג"ץ לפסול את החוק
העליון ידון בשאלה אם נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים שלו

יו"ר הוועדה, שמחה רוטמן, תהה כיצד מודדים ריכוך. לדברי שטרנברג, "כל החלטה לא סבירה של הממשלה והשרים תקבל חסינות מפני ביקורת שיפוטית. מדובר בהחלטות החשובות והרגישות ביותר בנוגע לחיי אזרחי המדינה. השינוי הזה דווקא מדגיש את העובדה, שהצעת החוק תחול על מי שמחזיקים בכוח השלטוני הרב ביותר - הממשלה, ראש הממשלה והשרים.

עוד הוסיפה כי הנוסח החדש, לפיו ההחלטות עליהן תחול הצעת החוק כוללות גם החלטות על מינויים והחלטות להימנע מלהפעיל כל סמכות - הוא הבהרה ולא שינוי. אך "גם ההבהרה הזו מחדדת שאין מדובר בהצעה שמטרתה לחסן מפני ביקורת שיפוטית רק החלטות של מדיניות רוחבית של הממשלה, אלא גם החלטות פרטניות".

רוטמן האשים את מסינג ב"פוליטיזציה" של השירות הציבורי

מוקדם יותר, יועמ"ש משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, הגיע לוועדה בפעם השנייה להשלים את דבריו. יו"ר הוועדה רוטמן ביקש ממסינג להשיב את מי הוא מייצג כעובד ציבור בהצעת חוק בה תומכים 64 ח"כים. מסינג השיב: "אני משמש במשרד מזה 21 שנים בתפקידים שונים. הוזמנתי ע"י ועדות הכנסת בהקשרים רבים ומעולם לא נשאלתי ברשות מי הגעתי לפה. תמיד הצגתי את עמדתי המקצועית בהתאם למיטב שיפוטי".

מסינג הוסיף כי לא קיימת עמדת ממשלה בעניין ביטול עילת הסבירות וכי הוא מציג התייחסות להשפעת ההצעה על תפקוד משרד האוצר לפי שיקול דעתו המקצועי. מסינג נתן כדוגמה לחשיבות עילת הסבירות את נושא מינוי בכירים במילוי מקום, ששאלת הסבירות עלתה בהן. הוא התייחס לתקופה בין 2018-2019: "לא היה כלכלן ראשי והתהליך של עדכון תחזיות לא בוצע. הבקר קבע כי השר הציג את התחזיות למרות שאין תשתית מספקת. נדרשה מעורבות יועמ"ש המשרד על מנת שיקוים הנוהל ותישמר עצמאות שיקול הדעת של אגף הכלכלן הראשי. "עילת הסבירות היא היחידה שאפשר להשתמש בה כדי לבחון סטייה מהנוהל".

רוטמן הגיב לדבריו: "אם האירוע מזעזע כמו שאתה מתאר, שהתרחש כשבמקומותינו נוהגת עילת הסבירות ובימ"ש סופר אקטיביסטי - לא הצלחת למנוע זאת - אז העילה לא רלוונטית? יש שפע עילות מנהליות שאני מזהה. לפחות חמש עילות שאפשר לעתור על בסיסן כדי לפסול את ההחלטות שהתקבלו ללא עילת הסבירות".

ח"כ יצחק פינדרוס הוסיף: "האם כדי להכריח יועמ"ש לפעול לפי הנוהל צריך עילת סבירות? יועמ"ש שרואה שהשר או המנכ"ל נוהג בניגוד לנהלים לא נזקק לסבירות. אגב, הדוגמה שהוצגה נפתרה בעת אישור התקציב הדו-שנתי שקבענו מנגנון פיקוח של הכנסת איך בדיוק למנוע שדבר כזה לא ישוב. אחד מחוקי ההסדרים נועד בדיוק לפתור את הדבר הזה". מסינג השיב כי "התחזיות עודכנו בסופו של דבר בהתערבות משפטית שלי על בסיס בין השאר עילת הסבירות".

רוטמן האשים את מסינג ב"פוליטיזציה של השירות הציבורי". ח"כ גלעד קריב הגיב: "אני מתנצל בשם חברי הוועדה על מה שקרה כאן. זה רגע מאוד מביש של הוועדה הזו. תודה שאתה לא נותן שיהלכו עליך אימים".

"אם אתם הייתם בשלטון כל עמדותיכם היו מתחלפות"

מסינג התייחס גם לתכנית כלכלית שפורסמה לפני הבחירות בינואר 2021 ע"י ראש הממשלה ושר האוצר דאז. התכנית הועברה לבחינה מה ניתן ליישם בתקופת משבר הקורונה. פרטי התכנית כללו שורה של מענקים וביניהם מענק לכל מי שנמצא בכל העשירונים. "התכנית לא קודמה, שכן היא לא עמדה בתוך מתחם הסבירות ובאיזון מכלול השיקולים", ציין מסינג. בנוסף, התייחס לצווי הפיקוח על המחירים: "הצווים מותקנים על־ידי שר האוצר ושר נוסף ומעלים סוגיות שונות בהקשר סבירות: לגבי התקנת הצו עצמו והחובה להתקין אותו, מועד ההתקנה, הנימוקים של הסטיה מההמלצה".

רוטמן התייחס לנוסח החדש שהופץ אמש: "שילוב של ההצעה שהעלו בוועדה פרופ' פרידמן ואחרים, להוריד את המילים העוסקות בנבחר ציבור אחר, ולאור החששות שעלו שלא הצלחתי להבין מאיפה באו. המילים :"החלטה או אי הפעלת סמכות" שונו לבקשת ח"כ עמית הלוי בדיון קודם. רצינו להבהיר שהנושא (של המינויים) לא בוויכוח וגם לגבי החלטה להימנע מהפעלת סמכות - שם יש החלטה להימנע, ולכך נדרשה הבהרה האם היא כלולה. הנוסח לא פותח חזיתות נוספות".

רוטמן התייחס לסוגיית המינויים: "סוגיית המינויים היא בלב ליבה של הסמכות השלטונית. אני מזכיר שפרופ' דותן כתב אפילו על פס"ד דרעי שהליך ההדחה שנעשה ע"י בימ"ש לנושאי משרה ושרים - אין לו אח ורע בשום מקום בעולם". עוד אמר לחברי האופוזיציה כי "אם בימ"ש העליון היה דומה בהרכבו להרכב הקואליציוני ואנחנו היינו באופוזיציה ואתם הייתם בשלטון כל עמדותיכם היו מתחלפות. אני מנסה להציע הסדר שהוא עיוור לשאלה מי בקואליציה ומי באופוזיציה. מי שינהל את מדינת ישראל הם נבחרי הציבור שהציבור בחר".