איבוד הערך והמס שיעלה בינואר: האם זה הזמן הנכון לקנות רכב חשמלי?

עליית המס המתקרבת על רכב חשמלי מביאה עשרות אלפי אנשים לשקול את המעבר מבנזין לחשמל • עלויות השימוש הנמוכות מושכות, אך השוק חשוף לגורמי אי־ודאות רבים בטווח הארוך: ממלחמות מחירים שמורידות את הערך, ועד לקושי של חברות הביטוח בהערכות נזק לסוללות

עליית המס על רכב חשמלי מתקרבת / צילום: Shutterstock
עליית המס על רכב חשמלי מתקרבת / צילום: Shutterstock

על "הפסקת הצהריים" של גלובס

בכל יום סביב השעה 13:00 נגיש לכם תכנים שיוכלו להעשיר, לסקרן ולעניין אתכם בזמן הפסקת הצהריים. הכתבות יתמקדו בעיקר בתחומי הנדל"ן, טכנולוגיה וקריירה. מקווים שתהנו

באוקטובר 2018 פרסמה חטיבת המחקר של J.P Morgan מחקר מעמיק, שניסה לצפות את קצב החדירה הגלובלי של הרכב החשמלי (BEV) בעשור הנוכחי. המחקר חזה, שעד סוף 2025 יכבוש הפלח הזה כ־9% מסך מכירות הרכב החדש השנתיות ויכפיל את עצמו עד כ־18% ב־2030.

כך תעבוד השיטה החדשה של רשות המסים לקביעת תושבות | שאלות ותשובות
שוק היוקרה של תל אביב נחלש. אלו רמות המחירים בעסקאות חדשות | ניתוח

כידוע אנחנו רק באמצע 2023, אבל קצב החדירה של הרכב החשמלי כבר עומד על כ־14% מכלל מכירות הרכב הפרטי בעולם. בחלק מהשווקים הגדולים, דוגמת סין, הוא אף חצה לאחרונה את הרף של 30%.

אבל קשה לבוא אל החוקרים המלומדים בתלונות. ה"בליץ" המסחרר שביצע שוק הרכב החשמלי בשלוש השנים האחרונות הפתיע רבים כולל בישראל. התחזיות מ־2019 של משרד האנרגיה בישראל, למשל, צפו חדירה של 5% ב־2022, במקום 10% בפועל, ולמעשה היבואנים כבר נערכים כיום לחדירה של 25% בשנה הבאה ואולי אפילו יותר.

להצלחת המכירות של ה־BEV בישראל תורמים גורמים ידועים ומוכרים ובהם חיסכון משמעותי בהוצאות הקבועות והשוטפות של רכב חשמלי בהשוואה לרכבי בנזין, צמיחה מהירה במגוון כלי הרכב החשמליים המיובאים לישראל והתנופה בתשתית הטעינה הציבורית. תרמה לכך גם מדיניות העלאת מס הקנייה של האוצר, שסיפקה בשנים האחרונות מעין "ביטוח שמירת ערך" לרוכשים המוקדמים.

אבל בשוק הצעיר והמתפתח הזה עדיין קיימים כמה גורמי אי וודאות, שצריך לתת עליהם את הדעת. במיוחד לקראת העלאת המס המתקרבת בינואר, כאשר עשרות אלפי לקוחות של רכב בנזין מתלבטים האם להקדים ולרכוש רכב חשמלי.

שוק משומשות כאוטי

הגל הגדול של מכירות הרכב החשמלי החל בעולם רק בשנתיים האחרונות, ולפיכך כל שוק היד השנייה לכלי רכב כאלה עדיין נמצא בחיתוליו, וסוגיית "שמירת הערך" בטווח הארוך מעורפלת. יש לכך שתי סיבות מרכזיות.

הראשונה היא שתמחור כלי הרכב החשמליים החדשים, שיש לו השפעה ישירה על מחירי המשומשות, רחוק מלהיות יציב. את הדוגמה הטובה ביותר ראינו השנה כאשר טסלה ביצעה הוזלה עמוקה ופתחה מלחמת מחירים, שסחפה אחריה את כל השוק, לפחות בחו"ל.

הנפגעים העיקריים מכך היו לקוחות, שרכשו רכב חשמלי חדש במחירי השיא של 2021 ו־2022. את אובדן הערך גדול במיוחד ספגו הלקוחות של טסלה אבל הם לא היחידים. בישראל שוק הרכב החדש אמנם די חסין בפני הוזלות מחירים גלויות בשל המדיניות של היבואנים "לא להוריד מחירים כדי לא לפגוע בלקוחות קיימים", בעיקר חברות הליסינג. אבל מאחורי הקלעים כבר יש הוזלות "סמויות" ברכב חשמלי שגם להן השפעה על מחירי המשומשות.

הסיבה השנייה היא אי־וודאות לגבי יכולת ההישרדות של סוללות משומשות לאורך זמן וירידה בטווח האפקטיבי שלהן. על סוללות ניתנת אחריות ארוכה אבל בפועל המצב של כל סוללה ברכב משומש מושפע משורה של משתנים, כמו מספר הטעינות המהירות שהיא עברה במהלך השימוש, החשיפה שלה לטמפרטורות קיצוניות, אופי הטעינה (עודף טעינה או טעינת חסר) וכדומה.

מכיוון שלרוכשים אין עדיין כלים אמינים, שיכולים לתת תמונת מצב אמינה על ההיסטוריה של הסוללה ועל העתיד שלה, ומכיוון שמחיר הסוללות החדשות עדיין אסטרונומי, שוק החשמליות משומשות מגיב בינתיים עם "תגובת יתר". כלומר קיים קושי משמעותי למכור כלי רכב חשמליים עם קילומטרז' בן שש ספרות. סביר להניח, שלבעיה הזו ייצא פתרון טכנולוגי בשלב כזה או אחר אבל עד אז זה יישאר תחום אפור שמשפיע לשלילה על שוק המשומשות.

מנגד נציין שוב שהחשמליות המשומשות נהנו עד כה ממעין "תעודת הביטוח ממשלתית" בדמות העלאת מס קנייה מדורגת ב־2023 ו־2024, שהכתיבה עליית ערך גם למשומשות. אבל ב־2024 תגיע הפעימה האחרונה במתווה העלאת המס, ומה שיכתיב את שמירת הערך בעתיד יהיו כוחות השוק נטו.

ומה יקרה אז? אופטימיסטים טוענים שהבריחה המתגברת של הלקוחות מרכבי בנזין תגביר את הביקוש לחשמליות משומשות בשנים הבאות ותייצב את המחירים שוק. הפסימיסטים טוענים, שדי באיזו קפיצה טכנולוגיות, כמו למשל הופעת דור חדש של סוללות עם משקל מופחת וטווחים גדולים משמעותית, כדי להפוך הדגמים חשמליים מהדור הנוכחי להיסטוריה.

הכשל של הביטוח

החודש פורסם בבריטניה דוח של מכון מחקר בנושא ההתמודדות של ענף הביטוח עם קצב החדירה המואץ של כלי הרכב החשמליים. למבטחים בעולם יש הרבה ניסיון נצבר בחיזוי וניהול של סיכונים ועלויות תיקונים ברכבי בנזין, אבל מסתבר שהם מתקשים עדיין להתמודד עם הערכות הנזק בכלי רכב חשמליים.

על פי מחברי הדוח אין כיום בשוק מספיק כלים נגישים, שמאפשרים להעריך בצורה מדויקת את המצב של סוללה של רכב חשמלי, שנפגעה בעת תאונה. לפיכך צריכים המוסכים להחליף את כל הסוללה ובכלי רכב חשמליים משומשים עלות ההחלפה גבוהה לעיתים מכל ערך השוק של הרכב. התוצאה שכבר מורגשת באירופה היא "מגיפה" של הכרזות אובדן מוחלט ("טוטאל לוס") בכלי רכב חשמליים חדשים יחסית.

הכשל של ענף הביטוח נבע מהנחת יסוד מוקדמת, שהחדירה של החשמליות לשוק תהיה איטית יחסית ושמחירי הסוללות ירדו בחדות עד 2025 כך שגם עלויות התיקונים שלהן ירדו. זה לא קרה בפועל. מחירי הסוללות התייצבו על רמה גבוהה ואף אחד לא יכול להתחייב מתי הם ירדו. השורה התחתונה: באירופה כבר נרשמת עלייה מהירה בתעריפי הביטוח על חשמליות, וזו תורגש בעתיד גם בישראל, ועשויה לשנות את תחשיבי הכדאיות של המעבר לרכב חשמלי.

מיסוי טעינה בדרך?

גם משרד האוצר בישראל לא העריך נכונה את השפעת החדירה המהירה של כלי הרכב החשמליים על הכנסות המדינה ממסי קנייה ודלק. כתוצאה מכך מנסים כיום באוצר לגבש דרכים חדשות לשיקום ההכנסות ואחת מהן עשויה להיות הטלת "מס טעינה".

רמז לבאות קיבלנו בסוף השבוע בדמות הודעה ממשרד האנרגיה על רפורמה חדשה להפחתת מס הקנייה על עמדות טעינה ביתיות "מנוהלות" במטרה לעודד את התקנתן. המוטיבציה העיקרית והמוצהרת של מתן העידוד הממשלתי לעמדות כאלה, שנשלטות מרחוק באמצעות תקשורת נתונים, היא אנרגטית. כלומר לנתב את הטעינה לשעות יותר "שקטות" מבחינת העומס על רשת החשמל.

אבל מהעובדה שרשות המסים שותפה להודעה ולוקחת חלק פעיל בגיבוש הרפורמה, ניתן להסיק שעמדות כאלה ישמשו בעתיד כבסיס טכנולוגי להטלת "מס טעינה", על בסיס צריכת החשמל במטענים הביתיים או באלה שבעבודה. חשוב לציין, שלא מדובר בטכנולוגיה תיאורטית. כבר היום קיימים בישראל ציי רכב, שמשתמשים במטענים מנוהלים בבתיהם של מקבל הרכב החשמלי הצמוד כדי לעקוב אחרי היקף הטעינה ולהעניק החזר הוצאות מדויק לעובדים - בדומה לשימוש בדלקנים ברכבי בנזין.