התגובות בעולם לחקיקה בישראל: "לקח טרגי", "אכזבה עמוקה" ו"דאגה רבה"

ביטול עילת הסבירות הפך לכותרות ראשיות ברחבי העולם, וגרר תגובות מבכירים רבים • שר האוצר האמריקאי לשעבר לארי סאמרס הגיב לחקיקה כי "אומות גדולות קורסות לרוב בשל רקב פנימי, יותר מאשר בשל איומים חיצוניים" • גורמים באיחוד האירופי הזכירו בשיחות לא־רשמיות את "הערכים הדמוקרטיים המשותפים" הנמצאים בבסיס היחסים עם ישראל

חברי הקואליציה מצטלמים אחרי אישור החקיקה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
חברי הקואליציה מצטלמים אחרי אישור החקיקה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לארי סאמרס, שר האוצר האמריקאי לשעבר ואחד הכלכלנים המוערכים בעולם, שבין היתר נחשב למי שהצליח לחזות את משבר האינפלציה האחרון, הגיב אתמול (ב') בזריזות ובנחרצות להחלטת הכנסת הישראלית לבטל את עילת הסבירות באמצעות חקיקה.

סיטי בנק בדוח מיוחד על ישראל: "המצב נהיה מסוכן יותר ומסובך יותר"
צונאמי של אזהרות כלכליות: מורגן סטנלי בתחזית עגומה לישראל
סוכנות הדירוג מוד'יס תפרסם הערב דוח חריג על כלכלת ישראל

"אני מבכה על ההצבעה היום בישראל", כתב סאמרס, פרופ' אמריטוס לכלכלה מהרווארד ב"טוויטר", "זוהי תזכורת לכולנו על הלקח הטרגי של ההיסטוריה: אומות גדולות קורסות לרוב בשל רקב פנימי, יותר מאשר בשל איומים חיצוניים".

סאמרס גם הזהיר את הבוחרים בארה"ב מפני מה שיקרה במדינה בבחירות לנשיאות בשנה הבאה: "כאשר שנת 2024 הולכת ובאה, אני מקווה שהאמריקאים ילמדו את הלקח הזה ויתנגדו לשירת הסירנות של הפופוליזם הרדיקלי". לפני כמה חודשים, פנה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לסאמרס בניסיון שלא צלח לשכנע אותו כי חקיקת חוקי המהפכה המשפטית יהיו טובים לכלכלה, לפי דיווחים בתקשורת בישראל.

העיניים נשואות לסוכנויות הדירוג

הייתה זו רק תגובה אחת לביטול עילת הסבירות על־ידי הממשלה, שהפכה לכותרות ראשיות כמעט באופן מיידי אחרי ההצבעה בכלי תקשורת ברחבי העולם אתמול, ומעסיקה מאז את התקשורת העולמית. המסגור של כלי התקשורת הבינלאומיים, כפי שהם מסתמכים על דברי בכירים בקואליציה וכן ראש הממשלה עצמו, הוא כי מדובר ב"צעד ראשון" כחלק משינוי מעמדה של מערכת המשפט בישראל, שנועד להחליש אותה ולהגביר את כוחה של הממשלה.

במיוחד בלטו בשעות האחרונות הגינויים בקרב ארגונים אמריקאים, אחרי שממשל ביידן הזהיר את הממשלה בישראל להימנע מאישור החוק ברוב צר, וקרא ליצור הסכמה רחבה בנושא. לאחר אישור החוק, כינה הבית הלבן את התהליך "Unfortunate" (חסר-מזל, או מצער), וגינה את העובדה כי אושר ברוב צר בלבד, במקום להשיג קונצנזוס. ה-American Jewish Committee הביע "אכזבה עמוקה" מאישור החוק, ואמר בהודעה לעיתונות כי הוא חושש כי החוק "יגביר את הפילוג בתוך החברה הישראלית". החוק שעבר, נכתב, "הוביל למתח ביחסים החיוניים בין ישראל לבין היהודים בעולם". ארגון הפדרציות היהודיות הודיע אף הוא כי הוא "מאוכזב עמוקות" מאישור החוק. ארגון AIPAC לא הגיב עד כה על החקיקה.

בצד המדיני, האיחוד האירופי טרם הגיב, אך משרד החוץ הבריטי פירסם הצהרה לתקשורת. "בעוד שהסוגיות החוקתיות בישראל הם עניין לישראלים עצמם, אנו מעודדים את הממשלה הישראלית לבנות הסכמה רחבה ולהימנע מפילוג. יש להבטיח שמערכת איתנה של איזונים ובלמים, וכן העצמאות של מערכת המשפט הישראלית, יישמרו", נכתב בהודעה של משרד החוץ הבריטי. גורמים באיחוד האירופי אמרו באופן לא־רשמי לכלי תקשורת כי ההחלטה פוגעת בכוחו של בית המשפט העליון, והזכירו שוב את "הערכים הדמוקרטיים המשותפים" שעומדים בבסיס היחסים בין האיחוד לבין ישראל.

כעת, נשואות העיניים, בין היתר, לסוכנויות הדירוג, שעסקו בהרחבה בחצי השנה האחרונה בנושא ההשלכות הכלכליות של המהפכה המשפטית. "מודי'ס" מסרה בתגובה לשאלה אם יתפרסם עדכון לדירוג האשראי בעקבות קבלת החוק כי הסוכנות "מנטרת את המצב".