ארדואן זכה לקדנציה נוספת, וכעת מנצל את השקט הפוליטי להעלאות מסים

חודשיים לאחר שזכה נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בקדנציה נוספת (והאחרונה שלו, לפי החוקה), נשואות פניו ופני שר האוצר החדש, מהמט שימשק, לפתרון הבעיות הכלכליות של המדינה. בעיה מרכזית שניצבת בפניהם היא הגירעון שהסתכם בחמשת החודשים הראשונים של השנה בכ־263 מיליארד לירות, יותר מכפול מבתקופה המקבילה אשתקד.

● 11,000 לירות לדולר בודד: שפל היסטורי לכלכלה הסורית
● המטבע בשיא של כל הזמנים. אז למה בגוש האירו מודאגים?
● ספרד במבוי סתום: הבחירות נגמרו בלי הכרעה, הימין הקיצוני נחלש, והלקח לאירופה | ניתוח

"אנחנו נהפוך את ההוצאה הציבורית לרציונלית", אמר שימשק לאחר כניסתו לתפקיד. בראש ובראשונה, הוא החל להוביל עם נגידת הבנק המרכזי החדשה, חפיזה גאיה ארקאן, מדיניות מוניטרית מחודשת לטורקיה. המדיניות כבר באה לידי ביטוי בשתי העלאות ריבית רצופות - מ־8.5% ועד ל־.17.5%. התקווה היא שאותן העלאות, שנמוכות מציפיות השוק, יסייעו לבלימת האינפלציה, שעמדה ביוני על קצב שנתי של 38.21%.

שימשק גם הבין מלכתחילה כי בעוד שהעלאת הריבית היא חשובה, נדרש גם טיפול מיידי בגירעון של המדינה. על כן, הוא בחר בדרך של העלאות מסים. במסגרת המגמה הזו בלטה העלאת המע"מ על מוצרים ושירותים מ־18% ל־20%, ועל מוצרי יסוד כמו נייר טואלט מ־8% ל־10%.

"לפני הבחירות, ארדואן ניהל כלכלת בחירות, ועכשיו יש לו שקט עם קדנציה של חמש שנים נוספות", מסביר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "כעת מישהו חייב לשלם על כל המחוות שהוענקו לקראת הבחירות".

גל העלאות המסים

עוד בטרם גל העלאות המסים הנוכחי, ארדואן הוביל עם שרי האוצר הקודמים מיסוי שהיה מיועד לבני המעמד הסוציו־אקונומי הגבוה יותר, שמצביעים לו בשיעורים נמוכים יחסית. אחת הדוגמאות המובהקות לכך הוא המס על רישום טלפון סלולרי שנרכש מחוץ למדינה. בטורקיה, אין אפשרות לקנות טלפון סלולרי מחוץ למדינה ולהשתמש בו מבלי לבצע רישום שלו מול הרשויות. תהליך העלאת המס החל בשנת 2018 מ־131.5 לירות ל־500 לירות. מאז התבצעו עליות עד לכדי זינוק של 228% בפעימה אחת ל-20 אלף לירות.

לצערו של ארדואן ואנשיו, במצבה הפיסקלי החמור של טורקיה הם כבר לא יכולים להסתפק בהעלאות מסים שפוגעות יותר בשכבות החברה הגבוהות. הסיבה לכך אינה רק התנהלות שוטפת בעייתית, אלא גם רעידת האדמה בטורקיה שהובילה להגדלת תקציב שנת 2023 ב־1.12 טריליון לירות טורקיות.

הגדלת התקציב הדרסטית הזו הובילה, בין השאר, להעלאה דרסטית של המס על הדלקים: מ־2.52 לירות טורקיות לליטר בנזין ל־7.52 לירות טורקיות, ומ־2.05 לירות טורקיות לליטר לסולר ל־7.05 לירות. בחודש החולף אומנם עלה מחיר הנפט ברחבי העולם בכ־10%, אבל ברור כי אין בכך כדי לנמק את הזינוק הטורקי.

התייקרות המס על הדלק אינה היחידה שהתבצעה בתחום האנרגיה: המיסוי על הגז הטבעי הועלה אף הוא משמעותית מ־0.0230 לירות טורקיות למטר מעוקב (כולל למגורים) ל־0.0747. גל העלאות המסים מתבצע בעת שבה הפרלמנט הטורקי נמצא בפגרת קיץ עד 1 באוקטובר.

אותה הפגרה לא מנעה מהאופוזיציה הטורקית להביע את זעמה, וממנהיג מפלגת העם הרפובליקנית (CHP) בפרלמנט, אוזגור אוזל, לדרוש התכנסות חריגה של הפרלמנט בנושא. "העלאות המסים הללו יפגעו ברמה חסרת תקדים בחייהם של מיליוני אזרחים", אמר אוזל.

אף שהעלאות המסים הן אגרסיביות, בטח ביחס למדיניות שרי האוצר הקודמים, נראה שהצעדים האחרונים הם רק קדימון לקראת הבאות. "מהמט שימשק הפך לשר לאחר משא ומתן קפדני", מציין ד"ר כהן ינרוג'ק. "הוא נתן אור ירוק רק לאחר התחייבות לקבלת הסמכויות. כעת, אנחנו יודעים היטב כי שר האוצר הוא זה שקובע את המדיניות הכלכלית של טורקיה".