האם הבורסה החזירה לעצמה את הירידות שנרשמו על רקע החקיקה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: מיקי זוהר
מפלגה: הליכוד
תוכנית: שישי בחמש
ציטוט: "4 שעות (אחרי הירידות) הבורסה לא רק חזרה (למקום שבו הייתה) אלא אפילו צמחה יותר"
תאריך: 28.7
ציון: לא נכון

על רקע התנודתיות בבורסה סביב העברת "חוק עילת הסבירות" בשבוע שעבר, בריאיון לקשת 12 שר התרבות והספורט מיקי זוהר ביקש לטעון שלמרות הירידות בבורסה שליוו את החקיקה, מאז מדדי המניות כבר הספיקו "לתקן". זוהר ציין שבעוד שדיברו על ירידת הבורסה "בזמן החקיקה", "אף אחד לא טרח לציין ש-48 שעות אחר כך הבורסה לא רק שהיא חזרה למקומה הטבעי אלא אפילו צמחה יותר… היא חזרה ועוד בהרבה יותר. הבורסה נמצאת אולי בשיא כל הזמנים, אם אינני טועה". לאחר הערות שנשמעו מצד המראיין, זוהר סייג מעט את דבריו ואמר שמדד ת"א 35 נמצא "קרוב לשיא כל הזמנים". בהמשך סיכם את הדיון: "תבדקו את זה. 1850 אם אני לא טועה (זה) המדד, אלה מספרים שלא היו הרבה זמן בבורסה". בדקנו האם אכן מדדי המניות בבורסה רשמו עלייה לאחר החקיקה שהייתה גדולה יותר מאשר הירידה שנרשמה לפניה.

ראשית לקביעה היותר קונקרטית שמעלה זוהר. ביום שני התקבל התיקון לחוק יסוד: השפיטה שעניינו צמצום עילת הסבירות. על פי הנתונים באתר הבורסה לניירות ערך, בימים שני ושלישי רשמה הבורסה בתל אביב ירידות חדות. מדד ת"א 35, בו נכללות 35 החברות הגדולות בבורסה במונחי שווי שוק, איבד ביום שני יותר מ-2% מערכו, וביום שלישי יותר מ-3%. בסך הכל מדובר בירידה של למעלה מ-5%: מ-1,902.91 נקודות בסוף יום המסחר ביום שראשון, ל-1,804.58 נקודות בסוף יום המסחר של יום שלישי. כלומר, קביעתו של זוהר שלפיה נתון של 1,850 נקודות עבור מדד ת"א 35 הוא בגדר "מספרים שלא היו הרבה זמן בבורסה", היא אינה נכונה. נתון גבוה יותר הוצג ממש בתחילת השבוע שעבר, כשעדיין לא היה ברור אם וכיצד יעבור החוק.

ומה לגבי קביעתו כי העליות שנרשמו בהמשך השבוע ביטלו את הירידות? יום המסחר היחיד שנותר הוא יום רביעי (ביום חמישי לא התקיים מסחר של ט' באב), ובמהלכו הבורסה אכן רשמה עלייה של כ-2.8%, אך זו לא מספיקה כדי לבטל את הירידות כפי שטען זוהר: עם נעילת הבורסה בסוף שבוע המסחר המקוצר, ת"א 35 עמד על 1,854.72 והיה רחוק 2.5% מהנתון שבו עמד ביום ראשון בערב.

כעת נעבור לקביעתו של זוהר כי הבורסה לא רחוקה משיא כל הזמנים שלה. שער הנעילה הגבוה ביותר של מדד ת"א 35 נקבע ב-13 לינואר 2022 (2071.1 נקודות). כדי לשחזר את הנתון הזה על המדד להוסיף לערכו עוד 11.7% (נכון לסיום המסחר ברביעי).

מעבר לזה, חשוב לבחון את הדברים גם על רקע המגמות בעולם. אם נתבונן בשערי הסגירה, אז בעוד שבישראל, מדד ת"א 35 עלה ב-4.1% מתחילת השנה (שבסמוך למועד זה הוצגה יוזמת הרפורמה המשפטית) ועד ל-26 ביולי, המדדים בעולם רשמו עליות גבוהות יותר: על פי נתוני yahoo!finance, בארצות הברית מדדי הנאסד"ק 100 (NDX)ו-S&P500 (יGSPC) עלו ב-42.7% ו-19.4% בהתאמה, ביפן הניקיי 225 (N225) עלה ב-27%, בגרמניה הדאקס (GDAXI) עלה ב-14.7% ובצרפת הקאק 40 (FCHI) עלה ב-10.9%. יוצא דופן היה מדד ה-FTSE הבריטי - שרשם עליות מתונות מאלה של ישראל - 1.6%.

לסיכום, בימים שני ושלישי הבורסה בת"א ירדה בחדות, במה שיוחס להשלכות החקיקה בנושא עילת הסבירות. ביום רביעי היא אמנם עברה לעליות, אך אלה לא החזירו אותה לנקודה שבה ניצבה לפני הירידות, ובוודאי שלא לנקודה גבוהה יותר. לכן דבריו של זוהר לא נכונים.