תחזית: כך תיראה הכלכלה הישראלית אם החקיקה המשפטית תימשך

הצמיחה תרד, האבטלה תגדל, אופק הדירוג של ישראל ייפגע, והשקל לא יתאושש: אלו רק חלק מהתחזיות של יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון לשנתיים הבאות, שמתבססות על ההנחה שהחקיקה המשפטית תימשך • וגם: מתי הריבית תחל לרדת?

השקל לא יתאושש / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
השקל לא יתאושש / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בשבוע שעבר פרסמו שתי סוכנויות דירוג מסמכי אזהרה מפני השלכות החקיקה המשפטית על הכלכלה הישראלית. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', וראש הממשלה, בנימין נתניהו טענו כי מדובר ב"תגובה רגעית, כשהאבק יתפזר יתברר שכלכלת ישראל חזקה מאוד". אז האם התגובות הכלכליות לרפורמה יחלפו בקרוב?

איפה להשקיע 150 אלף דולר? "להתמקד בארה"ב, בעיקר בטכנולוגיה"
הדיון חשף: משרד השיכון הציג נתונים שגויים לגבי הממתינים לדירה בהגרלה | בלעדי

יונתן כץ וכלכלני בבית ההשקעות לידר שוקי הון ניסו לחזות איך יראה המשק הישראלי בשנתיים הקרובות, אם החקיקה המשפטית תימשך, ואיתה כהונת הממשלה. בהנחות היסוד של התחזיות המאקרו כלכליות שלהם לשנים 2023־2024 מנו בלידר שורה של תרחישים נוספים. אחד מהם הוא פגיעה באופק דירוג האשראי של ישראל, מה שיובל לפיחות בשקל ויאלץ את הבנק המרכזי לשמור על רמת הריבית במשק גבוהה עד למחצית השנייה של 2024. בנוסף, התחזית של לידר מתבססת על ההנחה שהאפשרויות של חברות הייטק לגייס הון בחו"ל יפגעו, מה שיגרור צמיחה מתונה יותר.

אבל יש גם כמה הנחות אופטימיות בתרחיש של לידר שוקי הון: לא צפויה מלחמה או הסלמה ממושכת באזור, והייצוא הביטחוני ייפרח, בעיקר בשל הזמנות מאירופה.

 

"השקל ימשיך להגיב לאירועים הפוליטיים"

כל הגורמים הללו צפויים, לפי התחזית, להוביל להתמתנות משמעותית בצמיחת המשק, שתעמוד על 3.4% השנה ותרד ל־1.8% תוצר בשנת 2024. מדובר בפער משמעותי מהתחזית הרשמית של חטיבת המחקר בבנק ישראל, זו שהתבססה על ההנחה שהמשבר הפוליטי יפסיק להשפיע על הכלכלה וצפתה רק לפני חודש צפתה כי הצמיחה בשנה הבאה תעמוד על 3%. למעשה, בהתחשב בעובדה שהאוכלוסייה בישראל צומחת בקצב של כ־2% בשנה, צמיחה של 1.8% היא למעשה צמיחה ריאלית שלילית.

בלידר גם צופים ירידה בהשקעות בבנייה למגורים ובסקטור העסקי, ובפרט בהשקעות בענף ההייטק. כל אלו יובילו בין היתר לעלייה באבטלה, מ־3.6% כיום, ל־4.5% בסוף שנת 2024, ולעלייה בחוב הציבורי: מ־61% השנה לכ־64% בשנה הבאה.

באשר לשער השקל, בלידר צופים כי התנודתיות בשוק המט"ח בצל האירועים הפוליטיים תימשך, למרות שגורמי הבסיס לכאורה יתמכו בייסוף המטבע המקומי. "נדמה שבתקופת התחזית השקל ימשיך להגיב יותר לאירועים הפוליטיים ויוזמות לקידום החקיקה המשפטית באופן חד צדדי", כתבו כלכלני בית ההשקעות. "הגורם הפוליטי מכניס אי־ודאות גדולה לגבי שער החליפין, מה שבעבר היה הרבה פחות מורגש. תחזית האינפלציה מניחה פיחות מתון (יחסית להיום) בשקל לכיוון 3.73 שקלים לדולר בממוצע 2024".

לגבי מדיניות בנק ישראל מציינים כץ וכלכלני לידר כי "לפי הערכתנו, כיוון השקל ישפיע על החלטות הריבית הבאות. בשלב זה, סביר להניח עוד העלאת ריבית אחת ל־5% השנה ואי־שינוי בריבית עד לרבעון השלישי של 2024 ואחר מכן הורדה הדרגתית לרמה של 4.5% עד סוף השנה הבאה".

הריביות הגבוהות הללו, יחד עם שחיקת כוח הקנייה של הציבור צפויות להוביל גם להמשך ההתמתנות בביקושים לרכישת דירות, אלה יובילו לפי התחזית לירידת מחירי הדיור בשנת 2024. "שילוב של ירידה בביקוש וגידול בהיצע צפוי לתמוך בירידת מחירים, אך לא באופן קיצוני, זאת בשל המחסור ההיסטורי בשוק. בשנת 2024 צפויה ירידה של כ־5%־3% במחירי הדיור".

בצל הטלטלות הפוליטיות: הבורסה בתל אביב דווקא מסכמת חודש שיא

אחרי חצי שנה יחסית אדומה, הבורסה בתל אביב מסכמת את חודש יולי בביצועים חיוביים. למרות הירידות החדות שנרשמו בשבוע שעבר, המדדים המובילים בבורסה מציגים תשואות גבוהות.

מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125, עלו מתחילת יולי בכ־6.8% ו־6% בהתאמה. מדד הבנקים גם היה ממובילי המגמה החיובית כשהוסיף לערכו ביולי 6%, ואילו מדד ת"א נפט וגז ממשיך להמריא ומככב, שנה שנייה ברציפות. המדד טיפס מתחילת יולי ב־14.1%, ומתחילת השנה עלה ביתר מ־27%.

לשם השוואה המדדים המובילים בוול סטריט, שנמצאים עדיין בביצועים חיוביים עודפים ביחס לתל אביב מתחילת השנה, רשמו בחודש יולי עליות מתונות יותר מהמדדים הישראלים. מדד S&P500 עלה בכ־3%, ואילו מדד הנאסד"ק הוסיף כמעט 4% לערכו.

ההשוואה לעולם נראית אחרת מתחילת השנה

ועדיין, אם בוחנים את התמונה בראייה רחבה יותר, מתחילת השנה, הפער בין המדדים נראה אחרת לגמרי כשמדד S&P500 עלה בכמעט 20% ואילו מדד הנאסד"ק הוסיף קרוב ל־37% לערכו בזמן שמדד תל אביב 35 עלה בפחות מ־5%.

הגורמים לפערים הללו מגיעים משני הכיוונים. בתל אביב נרשמה חוסר ודאות גבוהה בשל התתנודתיות הגבוהה בשוק המקומי בצל החקיקה המשפטית. בינתיים, בארה"ב המדדים הושפעו לחיוב מהתחזיות לסוף המסתמן של העלאות הריבית, ממגמת ההתמתנות של האינפלציה, ומההייפ סביב מניות הטכנולוגיה ומהפכת הבינה המלאכותית שדוחפת את המדדים המובילים למעלה. כך, נוצרו פערים של יותר מ־10% בין המדדים האמריקאים לישראלים.

בין הכוכבים של מדד תל אביב 35 מתחילת יולי נמצאת איי.סי.אל (לשעבר כיל) המפיקה דשנים מים המלח. מנייתה זינקה במעל ל־21% ביולי, על רקע צפי לזינוק מחודש במחירי הסחורות בעולם. בנוסף מניית שיכון ובינוי שרשמה מספר התפתחויות חיוביות לאחרונה, זינקה ביותר מ־17% ביולי.

חזי שטרנליכט

בארה"ב ובאירופה: האטה בצמיחה, ואולי מיתון

ההנחות הגלובליות של לידר הן כי צפויה התמתנות משמעותית בפעילות - ואולי אף מיתון - במדינות המפותחות, כולל בארה"ב ובאירופה. הסיבות לכן הן בין היתר אפקט הריסון המוניטרי, שפועל בפיגור של 1.5 שנים בערך, על עסקים קטנים, משקי הבית וכו'.

כץ וכלכלני לידר צופים צמיחה של 1.6% למשק האמריקאי השנה וכ־0.4% בלבד ב־2024. "הנתונים עדיין לא מראים 'נחיתה רכה', אלא המשך צמיחה. הנגיד פאוול (ג'רום פאוול, הנגיד האמריקאי) אמר שבניגוד להערכות בתחילת השנה, מחלקת המחקר של הפד כבר לא צופה מיתון השנה. יחד עם זאת, סביר להניח התמתנות משמעותית בצמיחה או מיתון במשק האמריקאי במהלך 2024".