הבינה המלאכותית הולכת לשנות את עולם ראיית החשבון

כדי שהציבור לא ייפגע, חשוב שהרגולטורים הישראליים ידעו כיצד לנווט את תחום ראיית החשבון בעידן הבינה המלאכותית

בינה מלאכותית / איור: Shutterstock
בינה מלאכותית / איור: Shutterstock

ברגמן הוא שותף ומוביל תחום Data&AI ב־Deloitte ישראל. שוב הוא ראש החוג לחשבונאות וסגן דיקן בית ספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן

העובדה שעברה רק קצת יותר מחצי שנה מאז הנגשתה להמונים מעידה על השפעתה העצומה של הבינה המלאכותית הג'נרטיבית. מאז הופעתה, היא הכינה את הקרקע למהפכה עמוקה במגוון עצום של שווקים. ככל שהטכנולוגיה תמשיך להתקדם, היא צפויה לייעל תהליכים, לשפר את הדיוק ולפנות זמן יקר לאנשי המקצוע להתמקד במשימות בעלות ערך גבוה יותר.

המהפכה אינה פוסחת גם על ענף שנחשב לשמרני יחסית: ראיית החשבון, ולראיה - ה־PCAOB, גוף הפיקוח על רואי חשבון בארה"ב שנתפס לעתים כאימתני ושמרני, פרסם נייר עמדה לדיון בנושא שילוב טכנולוגיות בתהליכי הביקורת. השורה התחתונה הייתה דרמטית: עד עכשיו ההסתכלות הייתה האם ועד כמה הטכנולוגיה יכולה לסייע בתהליכי ראיית החשבון, תוך התאמת הטכנולוגיה לתהליך הביקורת. כעת, הגוף רואה בטכנולוגיה כעובדה מוגמרת, וההתמקדות מעתה היא כיצד תהליכי ראיית החשבון יתאימו עצמם אל הטכנולוגיה.

עדות עוצמתית

ההצהרה של גוף הפיקוח היא עדות להיקף האירוע המתרחש לנגד עינינו. בדיון של פורום "שווי הוגן" שנערך בחודש שעבר באוניברסיטת רייכמן הוצגו שני מקרים של חברות ישראליות גדולות בעלות פעילות בינלאומית שנסחרות בארה"ב: אחת מהתחום הטכנולוגי והשנייה מהתעשיות המסורתיות. שתי החברות ביצעו תהליכי מעבר חשובים, כתוצאה מהם שתיהן חסכו בממוצע כ־80% בשעות העבודה המושקעות. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם הנחות העבודה בעולם כי הדבר יוביל לירידה דרמטית במספר הטעויות החשבונאיות ולקיטון משמעותי בשעות העבודה.

כענף מפוקח ראיית החשבון מגיבה באיחור מה להתפתחויות הטכנולוגיות בשוק. בעוד מספר שנים יהיה מוזר לחשוב שעד לא מזמן רואי החשבון בדקו ידנית אלפי עסקאות במטרה לאתר אי־סדרים או פעילויות הונאה - תהליך מפרך הגוזל זמן. עם זאת, שילוב נכון של GEN AI יאפשר לחברה להשתמש באלגוריתמים מתקדמים כדי לנטר סיכונים בצורה יעילה ואפקטיבית יותר ולפעול לצמצום ההתממשות שלהן. כך, האלגוריתם מבחין בזינוק פתאומי ברכישות מלאי שאינן תואמות את הנתונים ההיסטוריים של החברה או את הנורמות בתעשייה. פער זה מרים דגל אדום וגורם למערכת להודיע לרואי החשבון על סיכון פוטנציאלי להונאה.

אל מול הערך של שימוש ביכולות אלה עולות גם שאלות בדבר הסיכונים הפוטנציאליים כמו עיוות אלגוריתם חכם וניצולו לרעה. אולם ישנו סיכון שנוטים להתעלם ממנו, והוא נוגע לתפקיד של רואה החשבון כשומר סף. אנו פועלים בעולם מפוקח שמושתת על אמון. נוסף על הרגולציה שמשית הריבון, הפיקוח מגיע גם מרגולטורים אך גם משומרי סף המוטמעים בתרבות ובחברה מבלי שאנו רואים בהם שומרי סף. כל רואה חשבון הוא שומר סף בכך שהוא משמש כמתווך בין הארגון לבין עולם הידע החשבונאי.

היכולת של האלגוריתמים לנתח כמויות גדולות של נתונים ולזהות דפוסים ואנומליות, מסייעת למבקרים למקד את תשומת־הלב באזורים בסיכון ולתעדף את מאמציהם. זה לא רק משפר את היעילות של ביקורות, אלא גם מאפשר לחברות לספק דוחות הערכת סיכונים מקיפים יותר.

יתרון תחרותי

ככל שתעשיית ראיית החשבון תמשיך לאמץ טכנולוגיה זו, משרדי רואי חשבון ישיגו יתרון תחרותי. למערכת יחסים סימביוטית זו בין רואי חשבון אנושיים למערכות AI יש פוטנציאל לחולל מהפכה בניהול סיכונים ולאפשר לחברות לספק שירותים באיכות גבוהה יותר ולהחדיר אמון רב יותר ביושרה הפיננסית של עסקים.

חשוב לציין כי GEN AI אינו פתרון עצמאי, וכי המומחיות האנושית נותרה בעלת חשיבות עליונה בפירוש התובנות שנוצרו על־ידה, ביצוע חקירות יסודיות וקבלת החלטות.

אין ספק כי תחום ראיית החשבון כאחד משומרי הסף הפיננסיים מצוי בפני נקודת שינוי (אופטימית) בעקבות כניסתו של ה־AI; השאלה העיקרית הנותרת היא האם שומרי הסף הפיננסיים (משרדי רואי חשבון ורשויות הרגולציה) ערוכים לכך. חשוב להכיר בכך שמדובר בעובדה מוגמרת, ומעבר לנושא של התייעלות ואיכות, היא היחידה שיכולה לסייע בהתמודדות עם השחיקה המתמדת ביוקרת המקצוע ובהיותו מגנט לטאלנטים. בין הציפייה ליהנות מיתרונות השימוש בה לבין הרצון להיות מוגן מהסיכונים שהיא מציבה, מתבקש שינוי ובנייה מחדש של מעגלי שומרי הסף.