כשמדדי המניות יורדים והדולר מתחזק: איפה כדאי לשים את הכסף?

אוגוסט מציג עד עתה תיקון לראלי המתמשך בוול סטריט ולחודש יולי האופטימי בת"א • בשוק ממשיכים להמליץ על השקעה באג"ח שמניבה תשואה נאה ("5% זה האפס החדש") • איפה ההזדמנויות במניות, ומה הסיכונים בהעברת הכסף למט"ח

מדדי המניות בוול סטריט / צילום: Reuters, BRENDAN MCDERMID
מדדי המניות בוול סטריט / צילום: Reuters, BRENDAN MCDERMID

אחרי חודשים ארוכים שהצבע הירוק שלט באופן כמעט רצוף במסכי המסחר של הבורסות בארה"ב והביא לעליות שערים דו־ספרתיות במדדים המובילים, שלושת השבועות הראשונים של חודש אוגוסט מסמנים תיקון - כשהנאסד"ק ירד בכמעט 7%, וה־S&P 500 איבד כ־5%. זאת בעוד שהבורסה בתל אביב, ש"גברה" על הבורסה האמריקאית בחודש יולי, יורדת בינתיים באוגוסט בשיעורים נמוכים יותר של כ־2% במדד ת"א 35.

סין כבר לא תיראה אותו דבר: 40 שנות צמיחה הסתיימו וגלי ההדף מכים בעולם
שפל כל הזמנים: מניית החברה הישראלית שצנחה 41% ביום 
ניתוח | קו ההתנגדות נשבר, היכונו לטיסה של הדולר

על השאלה כיצד ייצבעו המדדים בבורסות בחודשים הקרובים, מומחי השקעות מסרבים לענות, אך הם מספקים שורה של המלצות מה כדאי לעשות עם הכסף בימים אלו.

"זו סיטואציה מורכבת למרות שחשוב לומר שהשוק, גם בירידות, לא מאבד ערך בצורה מהירה, כך שעדיין יש קונים חזקים וזו אינדיקציה חשובה", אומר אמיר ארגמן, האסטרטג הראשי של כלל ביטוח ופיננסים בשיחה עם גלובס. "אם מסתכלים על ישראל, בגלל ביצועי החסר בחצי השנה הראשונה, התמחור ששוק המניות הגיע אליו קרוב מאוד לרף הנמוך מבחינה היסטורית, גם ביחס לשוק עצמו וגם ביחס לשווקים אחרים. לכן אנחנו כן רואים הזדמנויות, תחת ההסתייגות שאף אחד לא יודע כיצד הסוגיה הפוליטית תיפתר". 

אמיר ארגמן, האסטרטג הראשי של כלל ביטוח ופיננסים / צילום: יח''צ
 אמיר ארגמן, האסטרטג הראשי של כלל ביטוח ופיננסים / צילום: יח''צ

היכן אתם רואים את ההזדמנויות?

"לדוגמה סקטור מניות הבנקים שנסחר תחת מכפילי הון (יחס שווי שוק להון עצמי) נמוכים יחסית של 0.85 בבנקים הגדולים, שזו בהחלט נקודת כניסה היסטורית טובה. אנחנו אוהבים מאוד את התחום של התעשייה הביטחונית ברמה מבנית, לאור ההתפתחויות שקורות בעולם דוגמת העסקה העצומה של החץ עם גרמניה, המושפעת ממאזן האיומים של גרמניה מול רוסיה וכן הלאה. בתחום הנדל"ן אנחנו עדיין זהירים בגלל הריביות הגבוהות, אבל יש הזדמנויות למשל בהתחדשות עירונית, שם אפשר לנטרל את רכיב הקרקע".

ומה לגבי חו"ל?

"אנחנו ממשיכים להעדיף החזקת יתר בארה"ב. זו גישה מבנית אצלנו אבל חשוב לומר שכשמסתכלים על המאקרו בעולם, ארה"ב מגלה עמידות וביצועים יותר חזקים בחודשים האחרונים. אנחנו משווים זאת לאירופה, בריטניה וכמובן לסין שהופכת להיות נקודת חולשה ברמת המאקרו הגלובלי.

"במקביל, יש עכשיו התעוררות סביב האלוקציה ליפן, מדינה שעוברת ב־10 השנים האחרונות תהליך של רפורמות מבניות, גם בשוק העבודה וגם סביב הממשל התאגידי והחזר התשואה למשקיעים. כל אלה, יחד עם האינפלציה החריגה ביפן בשנתיים האחרונות, לא רק של סחורות אלא גם של ליבה, יוצרים תקווה של התעוררות ושינוי התנהגות של החברות היפניות שיבואו לידי ביטוי בהשקעה.

"החברות היפניות אגרו מזומנים, ואם משווים מאזנים לאירופה או ארה"ב, הן יושבות על נתח גדול מאוד של מזומן שבא לידי ביטוי בהחזר על ההון נמוך לעומת השוק האמריקאי. האינפלציה הגבוהה יוצרת תקווה שמשקי הבית והחברות ישנו את ההתנהגות וילכו לכיוון של צריכה בהשקעה, ואז נקבל תמחורים יותר נדיבים. זו תזה שצוברת יותר אהדה בקרב אנשי השקעות ולכן ראינו ביצועים עודפים של יפן מתחילת השנה, וזה כיוון שאנחנו מאמינים בו".

"לא אציע להשקיע בשוק המניות"

בכלל ביטוח אומנם מאמינים שיש מקום לחזור לשוק המניות, אך רבים מעריכים שהאפיק הסולידי מייצר היום חלופה אטרקטיבית, בעיקר עבור הכספים הנזילים.

"השיח סביב מתי להיכנס ולצאת מהשווקים לא נכון. צריך לנהל את הכסף לאורך זמן, בהתאם לצרכים שלנו ולאופק ההשקעה", מסביר ליאור גרינהויז, מנכ"ל מור ניהול תיקים. "אם יש למשקיע 20 אלף שקל פנויים בחשבון, לא אציע לו בשום סיטואציה להשקיע בשוק המניות. זה פשוט לא נכון. 

ליאור גרינהויז, מנכ''ל מור בית השקעות ניהול תיקים / צילום: יוסי צבקר
 ליאור גרינהויז, מנכ''ל מור בית השקעות ניהול תיקים / צילום: יוסי צבקר

"בכספים המיועדים לטווח הארוך, כמו התיק הפנסיוני או חסכונות לילדים, בהחלט הגיוני לשלב רכיבי סיכון כמו מניות. אבל בכספים הנזילים שלנו שישמשו לטובת, למשל, רכישת דירה או הוצאה בלתי מתוכננת (רפואית או משהו אחר), לכספים האלה לא מתאימה התנודתיות של שוק המניות", מוסיף גרינהויז, "ולשמחתנו ישנה חלופה טובה בשוק הסולידי, שמאפשרת לקבל תשואה ראויה על הכסף ללא נטילת סיכוני יתר".

"צריך לחנך את הציבור שידע מה מגיע לו"

גרינהויז מציין כי בעוד שלאחרונה כולם מדברים על רווחי השיא שהציגו הבנקים כתוצאה מעליית הריבית, מי שמשקיע יכול ליהנות מאותה עליית ריבית. אם באמצעות הלוואה לבנק בצורת פיקדון, על ידי קניית אג"ח של ממשלת ישראל או של ממשלת ארה"ב, רכישת קרן נאמנות כספית וכמובן רכישת אג"ח קונצרניות בארץ ובחו"ל.

"היום 5% הוא האפס החדש" מצהיר גרינהויז. "אם לפני שנתיים משקיע היה מקבל ריבית אפסית מהבנק על הפיקדון ובאירופה אפילו הייתה ריבית שלילית, בתוך שנתיים אפשר לקבל כיום מהנייר הכי בטוח - מק"מ (מלווה קצר מועד) של מדינת ישראל, כ־4.8% ריבית לשנה. בארה"ב מקבלים 5.5% בדולרים ללא סיכון, ומכאן זה רק עולה. אם משקיע רוצה לקחת סיכון קצת יותר גבוה ולהלוות לבנק המסחרי הכי גדול במדינה - הפועלים או לאומי, כבר יקבל ריבית גבוהה יותר. ולא רק לטווח הקצר אלא גם לארוך. האג"ח ל־10 שנים בארה"ב מעניקה 4.25% לשנה, זו תשואה שלא נראתה כבר 20 שנה".

לדבריו, כאן צריך להתנהל הדיון הכלכלי מול הציבור: "יותר מ־500 מיליארד שקל של הציבור לא מקבלים היום ריבית (כסף בעו"ש, ר' ו'). נכפיל את זה בכמעט 5% ונקבל קרוב לכ־25 מיליארד שקל שלא מנצלים את פוטנציאל התשואה שלהם. צריך לקדם חינוך פיננסי שיגרום לציבור להבין מה מגיע לו", מדגיש גרינהויז. "לקבל ריבית על הכסף שלנו שלא מושקע יניב לנו הרבה יותר ערך מדיון על תזמון השוק".

"במצב הנוכחי, יש גם סיכונים להחזקה בדולר"

סוגיה נוספת שלא ניתן להתעלם ממנה השנה, היא התחזקות הדולר אל מול השקל. נתון המעלה את השאלה האם כדאי להגדיל חשיפה למטבע האמריקאי שדווקא נחלש מול מטבעות אחרים.

ארגמן מכלל מסביר כי בחודשים האחרונים התיק של החברה מתאפיין בחשיפה מט"חית גדולה, בעיקרה לדולר, אבל מסתייג. "אנחנו לא בתחילת הדרך והדולר כבר עשה מהלך משמעותי אל מול השקל. כשהריביות בארה"ב גבוהות והסכנה להרעה כלכלית גבוהה, יש גם סיכונים להחזקה בדולר".

ההמלצות של אנשי ההשקעות: 

● 5% זה ה־0 החדש: האג"ח מציעות ריבית גבוהה גם לטווח ארוך

● מי שמעדיף מניות בישראל - בנקים, תעשייה ביטחונית והתחדשות עירונית

● הכלכלה האמריקאית אטרקטיבית יותר מאשר אירופה, ובעיקר ביחס לסין

● השוק היפני הופך לאטרקטיבי בעקבות שורת רפורמות שמחזירות תשואה למשקיעים

● משקיע פרטי? היזהר מחשיפה קיצונית לדולר שיכולה למחוק בזמן קצר תשואה של שנה שלמה

 

לדבריו, "נכון שבנקודת הזמן הנוכחית הכלכלה האמריקאית יותר חזקה באופן יחסי ויש מצבור סיכונים שחשיפה לדולר מאפשרת גידור מפניהם, אך כדאי ללכת על גישה מאוזנת. מרבית ההוצאות של החוסך הישראלי הן שקליות ואם מחר נפתרת הסוגיה הפוליטית והשקל מתחזק, חשיפה מטבעית גבוהה עלולה לבטל תשואות של שנה שלמה בפרק זמן קצר. אז כמשקיע ריטייל לא הייתי רץ לחשיפה דולרית גבוהה כשהדולר ב־3.8 שקלים ומדדי המניות בחו"ל מאוד גבוהים. אנחנו כגוף מוסדי הרבה יותר מאוזניים, וגם ההגדלה שעשינו היא מ־22%־23% ל־25%, לא יותר מדי קיצונית".

גם גרינהויז אומר דברים דומים. "חשיפה למט"ח בתיק השקעות לטווח ארוך היא דבר נכון. לכל הגופים הגדולים שמנהלים כספים בישראל יש חשיפה גדולה לחו"ל, בעיקר ברכיב המניות אבל גם בחוב. לגבי אדם פרטי שרוצה לשים את הכסף במט"ח, הוא צריך לקחת בחשבון שכל עוד מרכז החיים שלו בישראל וההוצאות שלו בשקלים, פעולה של מעבר כספים למט"ח היא לא סולידית. לנסות להבין מה יקרה למטבע לטווח קצר זה מאוד קשה עד בלתי אפשרי. חשוב שהכסף הנזיל יהיה במטבע של המדינה בה אתה חי, כי אחרת אפשר בקלות לגרום נזק".