הספירה לאחור החלה: כך תאבד אנבידיה את מעמדה כמונופול

ההפתעה וההלם מענקית השבבים אנבידיה כבר הפכו לשגרה: זה רבעון שני ברציפות שיצרנית מעבדי הבינה המלאכותית עוקפת את התחזיות ומכה את וול סטריט עם עלייה פנומנלית בהכנסות וברווחיות. זה קורה בגלל הביקוש הגואה לשבבים המסוגלים לאמן מודלים של בינה מלאכותית, כמו זה של GPT, אך גם בגלל העובדה שנכון להיום אנבידיה היא עדיין ספק יחיד בתחום ומונופול השולט בשוק כולו.

● "גורו ההשקעות" פספסה בגדול את מניית השנה 
● אנבידיה שוב הדהימה את וול סטריט עם דוחות חזקים במיוחד 

כדי להבין עד כמה הביצועים של חברת השבבים מסנטה קלרה הם פנומנליים, די להסתכל על התחזיות אל מול המציאות: בחודש מאי עוד תיקנה החברה את תחזית ההכנסות לרבעון השני של 2023 מ-7.5 מיליארד דולר ל-11 מיליארד, תיקון חסר תקדים בהיקף של 53%. כעת התברר כי המציאות אף עלתה על כל דמיון, והחברה הכניסה 13.51 מיליארד דולר, עלייה של 88% ביחס לרבעון הראשון של השנה ושל 101% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. 

המשקיעים ממשיכים לנהור למניה, שהוסיפה לערכה 8% המסחר המוקדם בנאסד"ק, דבר שצפוי להוסיף לשווי החברה עוד כ-10 מיליארד דולר עם פתיחת המסחר היום (ה'). המנייה שנסחרת כיום במחיר של 471 דולר, קיבלה לפני פרסום הדוח מחירי יעד שנעו בין 500 ל-570 דולר. הבוקר מפרסם בית ההשקעות אופנהיימר מחיר יעד של 650 דולר.

את העלייה הזו מסבירה, כמובן, הנהירה לשבבי השרתים - או מרכזי הנתונים - שקפצו ב-171% תוך רבעון והגיעו ל-10.32 מיליארד דולר. כל ענקיות הטכנולוגיה, בהן אמזון, גוגל, מיקרוסופט ואורקל - כמו גם אלפי חברות טכנולוגיה אחרות - נסמכות על מעבדים גרפיים של אנבידיה כדי לאמן מודלים שונים של בינה מלאכותית יוצרת לשימושים שונים, כמו שירות לקוחות מבוסס בוט שיחה, כריית מידע, זיהוי איומי סייבר או יצירת סרטוני וידאו שיווקיים. כעת, מצפים בחברה להכניס ברבעון השלישי 16 מיליארד דולר - 10 מיליארד דולר יותר ממה שעשתה ברבעון המקביל ב-2022.

"אנבידיה מנצלת את המחסור שקיים בשבבי הבינה המלאכותית"

גם הרווחיות של החברה רק הולכת וגדלה עם הזמן. הרווח המתואם למנייה עלה ב-429% בהשוואה לרבעון המקביל ובכמעט 150% ביחס לרבעון הקודם. הרווחיות הגולמית קפצה מ-46% ל-71.2% - מה שמוכיח עוד יותר את העובדה שמדובר במונופול בשוק שהביקוש בו הוא חסר גבולות.

"השיפור ברווחיות מעיד על כך שאנבידיה מנצלת את המחסור שקיים בשבבי הבינה המלאכותית ואולי מעלה מחירים", אומר לגלובס שחר כרמי, אנליסט הטכנולוגיה של פסגות בית השקעות. "כשהם נשאלו על כך בשיחת המשקיעים הם לא ממש התייחסו לכך. מצד שני, המחסור בשבבי הבינה המלאכותית שנמצא כרגע בביקוש שיא ומוגבל על ידי כושר הייצור של מפעל TSMC - מפעל היצור של אנבידיה - צפוי להיפתר ברבעונים הקרובים". על פי ההערכה, מחיר המעבד הגרפי החדש של אנבידיה הנחשב למוצר הכי נמכר שלה, מעבד ה-H100, עולה כ-25,000 דולר לענקיות הטכנולוגיה. שבב מתחרה של אינטל, כמו גרקו למשל, עולה 3,500 דולר בלבד.

מלחמת השבבים בעיצומה

המחסור במעבדים גרפיים המסוגלים לאמן מודלים של בינה מלאכותית הוא כה גדול עד כי מדינות וחברות נוקטות באמצעים קיצוניים על מנת להשיג שבבים מכל הבא ליד או לאגור את אלה שקיימים ליום פקודה. בחברה מדווחים עדיין על שיעור קבוע של מכירות בסין, מה שחושף את העובדה שברבעון האחרון עלה משמעותית מספר השבבים הנמכרת למדינה שארה"ב מנסה להגביל את יצוא השבבים המתוחכמים לשטחה. הדבר מעיד על כך שהסינים אוגרים ככל האפשר שבבי בינה מלאכותית לפני שהעיצומים הבאים - כמו יצוא לסין ברישיון בלבד - ייכנסו לתוקף.

אורקל, שנתפסת כחברה תוכנה אפרורית, החלה לשתף פעולה עם אנבידיה בבניית מחשבי על ואספקת שירותי בינה מלאכותית על גבי הענן, והניחה את ידה אגב כך על מצבור שבבי בינה מלאכותית רבים, אותם היא מספקת לשוק באמצעות שיתופי פעולה שונים. קרנות הון סיכון, כמו אינדקס למשל, חתמו לאחרונה על הסכם עם אורקל על מנת לספק לחברות הפורטפוליו גישה קלה יותר לשבבים שלה - שכוללים את השבבים החדשים ביותר של אנבידיה כמו H100, אבל גם את הסדרה הישנה והזולה יותר, A100.

הרווחיות הגבוהה מאוד של אנבידיה, הביקוש החד למעבדי אימון והמחסור מעידים על כך שהחגיגה של אנבידיה לא תוכל להימשך לאורך זמן - לפחות לא בתצורתה הנוכחית. "מה שעומד מאחורי המחסור בשבבים הוא העובדה שכל שחקניות הטכנולוגיה משתמשות היום במעבדים הכי יקרים ומתקדמים שיש - וזה טרנד שצפוי להשתנות עם הזמן", אומר לגלובס אור דנון, מייסד ומנכ"ל חברת השבבים היילו (Hailo).

"כמו בגלים קודמים שבהם היתה טכנולוגיה שצומחת, ילמדו לבצע את אותן המשימות באמצעות משאבים זולים יותר", הוסיף דנון. "לא כל אפליקציה צריך להעביר דרך שבב ומודל שפה שמכיר את כל המידע הקיים באינטרנט. בנוסף, הביקוש הגבוה נובע מהעובדה שהרבה חברות מאמנות את המידע שלהן עם המון מודלים חדשים שצצים מדי פעם. אחרי שזה יסתיים ומספר המודלים המקובלים יתייצב, יעבור עידן הבינה המלאכותית משלב האימון לשלב הבא, שכרוך בשימוש שגרתי במודלים הקיימים, בהפעלתם ובתחזוקה שלהם, שידרוש סוג אחר, אולי אפילו זול יותר של שבבים (שלב המכונה הפעילות השוטפת או Inference - א"ג).

המתחרות לא שאננות

בינתיים, גם המתחרות הקיימות בענף השבבים כמו אינטל ו-AMD לא נשארות אדישות. אינטל אומנם עדיין לא הצליחה לשלב את המעבדים הגרפיים שלה בשוק, אך השקת השבבים גאודי 2 ולאחר מכן גאודי 3, יחד עם סביבת תוכנה חדשה בשם אופן ווינו (OpenVino) אמורה, יחד עם תמחור נמוך יותר, לשכנע יותר ויותר מפתחי תוכנת בינה מלאכותית לוותר על השליטה הבלעדית של אנבידה בשוק באמצעות סביבת התוכנה שלה המכונה קודה (Cuda). אלא שהסכנה הגדולה יותר לדומיננטיות של אנבידיה עשויה להגיע דווקא מכיוונה של AMD, חברת השבבים שהתחרתה עד כה בשבבי שרתים ומחשבים אישיים וצפויה להשיק את סדרת שבבי Mi300 עד סוף השנה.

שתי חברות שבבים אמריקאיות קטנות כבר מאתגרות את אנבידיה בשלב שלאחר אימון השבבים, שלב הפעילות השוטפת (Inference): האחת מהן היא גרוק (Groq), שמבטיחה לייצר שבבי פעילות בינה מלאכותית במחצית מהספק החשמל שצורכים שבבי אינבידיה. לאחרונה היא חתמה עם ענקית השבבים הקוריאנית סמסונג על הסכם ייצור. סמסמונג גם השקיעה יחד עם יונדאי במתחרה נוספת של אנבידיה, סטארט-אפ בשם טנסטורנט (Tenstorrent) המפתח שבבי בינה מלאכותית המבוססים על קוד חומרה פתוח ולכן בעלות פוטנציאל מחיר נמוך הרבה יותר.

משה תנ"ך, יזם סדרתי בתחום השבבים מקדם באמצעות הסטארט-אפ שלו, חברת ניוריאליטי (Neuraility), ארכיטקטורת חומרה חליפית שתחסוך את השימוש בשרתים היקרים של אנבידיה, שמחירם יכול להאמיר עד חצי מיליון דולר, ותצרוך בו בזמן פחות חשמל. החברה גייסה 50 מיליון דולר לפיתוח מערכת המייעלת את התקשורת בין שירותי ענן לשבבים בינה מלאכותית על ידי ייתור השימוש במעבדי ליבה מרכזיים (CPU) וברכיבי תקשורת יקרים, שבדרך כלל מסופקים על ידי אינטל או אנבידיה.

 משה תנך, מייסד משותף ומנכ''ל Neureality / צילום: Neureality

המערכת החדשה של תנ"ך עשויה להאיץ את השימוש בבינה מלאכותית באמצעות תכנון שרתים ותקשורת המאתגר את אנבידיה, וכיום הוא נמצא בפיתוח משותף עם המתחרה AMD. "המחסור הגדול בשבבים המתקדמים ביותר של אנבידיה נוצר בגלל הרצון של כל כך הרבה חברות לאמן מודלים מסוג מודל שפה גדול או בינה מלאכותית של וידאו ותמונה כי מנהלים רבים רואים כיצד ChatGPT ודומיו משבשים את הטכנולוגיה הקיימת וכמה סטארט-אפים חדשים קמים סביב האקו-סיסטם הזה", אומר תנ"ך.

"יחד עם זאת, לטווח הארוך רוב השימושים בבינה מלאכותית לא יכולים להרשות לעצמם לרוץ על חומרה כל כך יקרה", ממשיך תנ"ך. "המודלים של מטא, לדוגמא, דורשים הרבה פחות פרמטרים מאלה של GPT, למשל, והם יכולים לרוץ על חומרה זולה יותר, ולשימושים זולים יותר. בנקים גדולים שמעוניינים לבצע משימות פשוטות יותר לא צריכים לרכוש חומרה ברמה של גוגל. מבנה השרתים שעומדים לרשותם וגם הצורך שלהם מגביל אותם להעביר את רוב השימוש בבינה מלאכותית לחומרה זולה ולאפליקציות זולות יותר".