העליון פסק נגד, אז למה החיפושים על נוסעים בנתב״ג נמשכים?

בית המשפט העליון הבהיר יותר מפעם למשטרה כי ללא אמות מידה ברורות, חיפוש שרירותי על גופו של אדם או בתיקיו, אינו חוקי. לפני שנתיים נקבע כך באופן ספציפי בנוגע לחיפושים בשדה התעופה, בפסק דין שהוביל לזיכוי חריג של אדם מעבירת סמים.

● שאלות ותשובות | הדרמה בבית המשפט העליון: מה עומד מאחורי הצעד של אלרון והאם יש לו סיכוי?
● ניתוח | האם עוד חוקים וסמכויות יסייעו לפתור את בעיית הפשיעה בחברה הערבית? 

חרף האמור, עדות שהגיעה לגלובס מלמדת כי החיפושים השרירותיים בנתב"ג, ללא שמירה על פרטיות הנבדק, ותוך הפרה לכאורה של חובות נוספות, נמשכים.

חיפוש לעיני כל

פרטי המקרה שהובאו לידיעת גלובס הם אלה: אדם בשנות ה־30 לחייו שב מחופשה. כשהתקדם לעבר אולם קבלת הפנים, ניתרה לעברו אישה בלבוש אזרחי, ציינה בפניו כי היא שוטרת ואמרה לו שעליה לערוך חיפוש במזוודתו. לדבריו, לאחר מכן נערך חיפוש במזוודתו לעיני כל שכלל הוצאה והחזרה של לבניו וכלי הרחצה שלו. לגרסתו, החיפוש לא נעשה מאחורי פרגוד או בחדר צדדי, אלא במרכזו של אולם הנוסעים. כשלא נמצא דבר במזוודתו, ביקש ממנו שוטר לחתום על טופס שפרטיו כבר מולאו בו, שבו הוא מאשר שלא מצאו במזוודתו סמים ושלא נגרם כל נזק, מבלי להסביר לו כי הלכה למעשה עוכב ומבלי לתת לו עותק של הטופס שעליו חתם.

סמכויות החיפוש של המשטרה מוסדרות במספר דברי חקיקה. הסמכויות, שאינן מוגדרות בצורה קונקרטית דיה בחקיקה הגיעו פעמים רבות לבית המשפט, שנאלץ לגדור אותן ולהבהיר למשטרה שהיא אינה יכולה לעשות כל העולה על רוחה.

ב־2021 הגיע לשולחן העליון עניינו של אדם שבוצע חיפוש על גופו בנתב"ג ללא חשד. אף שבמקרה של אותו אדם נמצאו סמים במהלך החיפוש, והוא אף הורשע בשל כך, זיכה אותו העליון בדעת רוב בנימוק שהפגם שנפל בהליך החיפוש, שנעשה ללא סמכות, יורד לשורש ההרשעה ומבטל אותה. שלושת שופטי ההרכב, אלרון, ברון ומינץ הסכימו כי נפל פגם בחיפוש - אך לא הסכימו על משמעותו לגבי ההרשעה. בפסק הדין ביקרו השופטים בחריפות את החיפוש השרירותי, ואת העובדה שהוא נעשה ללא כל אמות מידה ברורות וללא נוהל מתאים. בקשה שהגישה המדינה לקיים דיון נוסף נדחתה, והנשיאה חיות הדגישה פעם נוספת את הצורך בגיבושן של אמות מידה שינחו את הקביעה כיצד מבוצעים חיפושים בשדה התעופה. במענה לפניית גלובס המשטרה סירבה להשיב אם היא פועלת כעת על פי נוהל סדור כלשהו.

הדיון בוועדה ותגובת המשטרה

יצוין כי בחודש מאי האחרון התקיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דיון בסוגיית החיפושים השרירותיים בנתב"ג ובטענה שעלתה בעקבות כתבה ב"כלכליסט" שלפיה מופעלת בשדה התעופה מערכת בינה מלאכותית לאיתור חשודים המבוססת על שיטת ה"פרופיילינג", ללא הסמכה בחוק. בדיוני הוועדה הורה היו"ר שמחה רוטמן למשטרה להעביר נתונים בין היתר בדבר היקף העיכובים והתפיסות שבוצעו באמצעות המערכת, אך למיטב הידיעה אלה טרם פורסמו.

המשטרה מסרה בתגובה: "בשדה פועלים בסנכרון מספר גופי אכיפה, לרבות מערך בטחון נתב"ג, מכס רשות המסים ועוד, בהתאם לתחומי אחריות והסמכויות מכח החוק, כאשר בלשי יחידת המשטרה 747 אוכפים בהתאם לסמכותם בדין והפסיקות, תוך הזדהות באמצעות תעודת מינוי והובלה אל חדר ייעודי ומערכות השיקוף במתחם נתב"ג, בהתאם לצורך המקצועי".