נתניהו לבג"ץ על חוק הנבצרות: "קבלת העתירות היא רמיסה גסה של הכרעת אזרחי ישראל"

אחרי ששופטי בג"ץ קבעו כי על נתניהו לנמק מדוע שלא לדחות את כניסת התיקון לחוק הנבצרות לתוקף בכנסת הבאה, ראש הממשלה הגיש את עמדתו • "העתירות מבקשות לקבוע למעשה, ללא כל סמכות בדין, שמיליוני אזרחים טרחו לשווא למימוש זכות ההצבעה", טען

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב הערב (ה') לבג"ץ על העתירות נגד חוק הנבצרות, וטען כי קבלתן תהווה רמיסה ברגל גסה של הכרעתם של רבבות אזרחי ישראל. לדבריו, "העתירות מבקשות לקבוע למעשה, ללא כל סמכות בדין, שמיליוני אזרחים טרחו לשווא למימוש זכות ההצבעה".

היועמ"שית על חוק הנבצרות: נועד להסיר מגבלות פרסונליות מראש הממשלה 
לוין רוצה לצמצם את הלכת אפרופים. האם זה ישפיע על הסכמי גירושים? 

שופטי בג"ץ קבעו כי על נתניהו לנמק מדוע שלא לדחות את כניסת התיקון לחוק לתוקף בכנסת הבאה.

בעמדת ראש הממשלה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין מיכאל ראבילו, רועי שכטר ואופק ברוק, נטען כי התערבות בחוק, אף במישור מועד כניסתו לתוקף, "משולה להתערבות תקדימית וחריגה בחקיקת היסוד של הרשות המכוננת", ולא באקט פרשני.

העתירות הוגשו נגד התיקון לחוק יסוד: הממשלה, שצמצם את עילות הנבצרות, כך שניתן יהיה להכריז על נבצרות ראש הממשלה רק בשל אי־מסוגלות פיזית או נפשית. בנוסף, נקבעה דרישת רוב חריגה להפעלת מנגנון הנבצרות.

נתניהו: לא תיקון פרסונלי

נתניהו דוחה את הטענה כי מדובר בתיקון פרסונלי. לדבריו, "מדובר בתיקון חוקתי שהוא הסדר חוקתי כללי, כוללני, קבוע ויציב".

עוד נטען כי התכלית הציבורית של התיקון מבקשת לקדם את היציבות השלטונית ולקבוע כי "חילופי שלטון במדינת ישראל ייעשו על־ידי הדרג הנבחר ובאמצעות המנגנונים המוקבלים בדין החוקתי". לטענתו, התיקון מבטא את ליבת שלטון החוק והדמוקרטיה: שלא יהיה ביטול רצון העם אלא באמצעות העם או נציגיו הנבחרים.

בנוסף דוחה נתניהו את הטענה כי התיקון השפיע על מצבו המשפטי. "עובדה שאינה נתונה במחלוקת היא ראש הממשלה לא נבצר מלמלא את תפקידו מטעמים הקשורים בענייניו המשפטיים או ניגודי העניינים", צוין בתגובה. 

הרכב של 11 שופטים 

במרץ עבר בכנסת התיקון לחוק הנבצרות, שנועד למנוע מבג"ץ את האפשרות לדון בעתירה להוצאת ראש הממשלה נתניהו לנבצרות, בטענה להפרת הסדר ניגוד העניינים שנקבע לו. קידום החוק החל לאחר שהתנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בטענה כי נתניהו מפר את הסכם ניגוד העניינים עליו חתם, ועל כן יש להוציאו לנבצרות. טענת העותרים בעתירה הנוכחית היא כי החוק נועד למנוע דיון על הוצאתו לנבצרות של נתניהו, על רקע המחלוקת על עמידה בהסכם ניגוד העניינים.

באוגוסט התקיים דיון בפני נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית. בסיומו של הדיון הוציאו השופטים צו על־תנאי לגבי כניסת תחולתו של החוק, וקבעו דיון נוסף בפני הרכב של 11 שופטים ל-28 בספטמבר.