רחפנים מסין באלפי שקלים בודדים: כך שיבש חמאס את שמי ישראל

רחפנים ביתיים פשוטים, שמחירם אינו עולה על כמה אלפי שקלים, סייעו ביום שבת האחרון לגרום לישראל נזק אסטרטגי שאפשר לחמאס להשבית את מערך התצפית ולפגוע בכוחות הפרוסים על הגבול. 

● דעה | רוצים לנצח במלחמה? זה הנתון היחיד שצריך לעניין אותנו כרגע
●  איל וולדמן, יזהר שי וגלעד יעבץ: השכול הגיע גם לבכירי המגזר העסקי  

כמה רחפנים מסחריים פשוטים ביצעו משימות צילום, הטילו רימונים ופצצות כבדות על המוצבים והבסיסים בעוטף עזה והשביתו חלק ממערך התצפית הצה"לי, מבלי להפר את השאננות של כוחות צה"ל בשעות הראשונות של המתקפה. 

הרחפנים הביתיים האלה, שמיוצרים בדרך כלל על ידי חברות סיניות דוגמת DJI או Autel, משנים כבר יותר משנה את שדה הקרב באוקראינה, שיחקו תפקיד במתקפה על מתקני ארמקו הסעודית והשביתו את נמל התעופה גטוויק בלונדון, ונראה שכעת ישראל קיבלה שיעור בהפעלה מסיבית צבאית ואפקטיבית מצידו של ארגון טרור. 

זו אינה הפעם הראשונה שאיום הרחפנים משבש את שמי ישראל: רק בחודש מאי השנה נרשמו שלושה אירועי חדירת רחפנים מסחריים, בהם חדירה של רחפן מתוצרת DJI הסינית מלבנון אל מעל לשטח בסיס זרעית. 

באותם ימים ממש אירעו לפחות שני מקרים דומים על רקע פלילי. באירוע האחרון שבהם, רחפן עם מטען נפץ במשקל 7 ק"ג עשה את דרכו למגדל מגורים בנתניה במטרה להתנקש בדמות בכירה בעולם התחתון. למרבה המזל, הוא קרס תחת כובד משקלו והתרסק ללא נזק אגבי. 

יאיר אנסבכר, יועץ במערכת הביטחון ובצה"ל המתמחה בניתוח זירות מלחמה, מסביר כי לרחפנים המסחריים יתרונות רבים עבור הכוחות שמפעילים אותם: "הם זולים, זמינים בשוק, אפשר לשגר אותם מכל מקום ולהטיסם מכל מקום תוך רגע ובאופן מדויק, כמעט ללא ניסיון קודם", הוא אומר. "אגב כך, אפשר לקבל תמונת וידיאו איכותית בזמן אמת".

אוקראינה: השימוש המלחמתי הנרחב ביותר

בניגוד למל"טים או לכלי טיס בלתי מאוישים, שהם בעלי גוף גדול יותר ולכן יכולים להתגלות במכ"ם צבאי - הרחפנים הם קטנים, קלים מאוד וקשים לאיתור. "אפשר להפוך אותם למעין נשק חכם או חצי-חכם באמצעות אלתור פשוט", מסביר אנסבכר. משום כך, לדבריו, הקימו ארגוני טרור במזרח התיכון - כמו החמאס, חיזבאללה, החותים בתימן, ג'בהת א-נוצרה ודאע"ש - זרוע מבצעית קבועה שעושה שימוש ברחפנים. 

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שפרצה לפני שנה וחצי, הפכה לזירת הלוחמה הגדולה ביותר בהיקפה עד כה שעשתה שימוש ברחפנים. זאת לצורך פיצוץ מאות כלי רכב צבאיים וטנקים על ידי שלשול רימונים דרך המדף, והריגתם ופציעתם של אלפי לוחמים. 

בחלק מהזירות אף סייע השימוש הזה לשנות דרמטית את תמונת המצב, זאת באמצעות שני סוגים של רחפנים: רחפני DJI מסחריים, שמטילים בדרך כלל רימונים או אף מצוידים בכוורות של פצצות, ורחפנים מתרסקים - שטסים במהירויות גבוהות, בדרך כלל 120-150 קמ"ש, ומתרסקים על כלי רכב צבאי או על יחידה רגלית. כאן משתמשים הרוסים ברחפני "לנסט" מתוצרתם, או ה"שאהד" מתוצרת איראן, ואילו האוקראינים עושים שימוש ברחפנים מתוצרת עצמית, וכן ברחפני "FPV" מתוצרת סין. 

"המספרים והיקפי השימוש ברחפנים במזרח התיכון כלל לא מתקרבים למה שיש באוקראינה", אומר אנסבכר. "זו אחת הסיבות לכך שהחמאס לא הצליח להשיג כמות גדולה יותר של רחפנים: הרבה מהם, משני הצדדים, נשאבו למלחמת רוסיה-אוקראינה. 

"בעוד שארה"ב סובלת ממחסור ברחפנים, סין, שמייצרת אותם, נהנית משליטה בשוק. השליטה הסינית (DJI אחראית לבדה על 70% מהשוק) מדירה שינה מעיניהם של צבאות מערביים, בגלל החשד שהמודיעין הסיני אוסף מידע נרחב באמצעותם. בכוחות הביטחון האמריקאים, למשל, נאסר על שימוש ברחפני DJI. 

למרות האפקט שהרחפנים מייצרים, אנסבכר מסביר כי לא מדובר בכלי אסטרטגי, אלא טקטי בלבד. "הם יעילים במתקפות פתע, אבל לא משנים את מהלך הלחימה", הוא אומר. "בזמן לחימה - האפקט שלהם די דומה לפצצת מרגמה: הוא מגיע מהשמיים ונוחת בשטח ואת האפקט הזה אנחנו מכירים זמן רב. הרחפן יותר שקט, אז יש לו גם אפקט פסיכולוגי". 

למרות התמונות שזורמות מאוקראינה, שם מושמדים טנקים רבים באמצעות רימונים המוטלים מרחפנים, אנסבכר מסביר כי הנזק הממשי לכלי רכב משוריינים אינו גדול אם החיילים שומרים על הכללים הנהוגים בצבא.

"במצב שבו מדף הטנק סגור, לא ניתן להשמיד אותו על ידי רחפן באמצעות הטלה של מטען - מה שרואים הוא הטלת פצצות תבערה שגורמות ללחץ פסיכולוגי בצוות על מנת לגרום לו לנטוש", הוא אומר.

 ציולמים: MAGO/Eibner (reuters), shutterstock

בעולם נעזרים בפתרונות טכנולוגיים ישראליים

בשלב זה לא ברור מדוע לא סיכל צה"ל את שיגור הרחפנים לישראל. ככל הידוע לישראל יש יכולת צבאית המאפשרת להתמודד גם עם רחפנים מסחריים, אולם בעולם כבר מתמודדים עם התופעה באמצעות פתרונות טכנולוגיים, כמה מהם מפותחים גם על ידי חברות ישראליות.

המובילה שבהן היא דיפנד מרעננה (D-fend), שגייסה כ-30 מיליון דולר לפיתוח מערכות לוחמה אלקטרונית המאפשרות לצבאות, לכוחות ביטחון, למתקני גז ולשדות תעופה לאתר רחפנים מרחוק, להשבית את פעילותם או להשתלט עליהם. משרד ההגנה האמריקאי, למשל, הוא אחד הלקוחות הגדולים שלה - והוא גם הודיע כי החברה הישראלית היא הפתרון המרכזי שהוא מאמץ בתחום.

גם התעשייה האווירית משווקת מערכת, Drone Guard, המסייעת לצבאות לאתר רחפנים, לשבש את פעילותם ולאפשר לכוחות קרקע לירות בהם בנשק קל. מתחרות בה כמה חברות זרות, בהן Dedrone מווירג'יניה ו-DroneShield האוסטרלית שנסחרת בשווי שוק של 161 מיליון דולר. החברה האוסטרלית מכניסה רק 6 מיליון דולר בשנה, מה שמעיד שהשוק עדיין קטן ביותר.

גם הרחפנים עצמם הפכו לכלי יעיל למלחמה ברחפנים תוקפים. חברת אקסטנד הישראלית (Xtend), למשל, מציעה לכוחות ביטחון זרים, בין השאר גם לצבא האמריקאי, רחפני תקיפה המבוססים על "רייסרים" - רחפני מרוץ ממונעים המסוגלים לתמרן ולפגוע ביעד מדויק במהירות עצומה.

אקסטנד התאימה את הרחפנים, שבמקור לחמו גם בשיגורי בלונים ורחפנים בישראל, למשימות לוחמה אחרות, כמו סריקה בין מבנים, וציידה אותם בבינה מלאכותית, כך שיוכלו לשייט ולבצע פעולות תוך התערבות מינימלית של מפעיל אנושי.

האיום הבא לא יהיה שילוח של רחפן כזה או אחר לעבר יעדים צבאיים, אלא בלהקות רחפנים, שחלקם יפעלו באופן אוטונומי ויתקפו ממקורות רבים. "יש צורך בשינוי חשיבה אסטרטגית, שיוביל לשינוי בתורת הלחימה", אומר מקור ביטחוני בכיר. "מהות השינוי היא להתמודד עם מסות - מסות של אנשים וגם מסות של רחפנים - ולא רק עם מטרות איכות בודדות״.