"ההטבה" החדשה של דחיית תשלומי המשכנתה: איפה הבעיות וכמה זה יעלה לכם באמת

בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס, גם הבנקים מנסים לשדר סולידריות עם אזרחי ישראל, לצד שלל היוזמות האזרחיות, ויצאו בזה אחר זה בהודעות על עזרה לציבור. גולת הכותרת היא האפשרות לכל הציבור הישראלי להקפיא את תשלומי המשכנתה לזמן מסוים, ולהמשיך לשלם רק לאחר מכן, כאשר על זמן דחיית התשלומים הלקוחות ישלמו ריבית, בדומה למתווה שהיה בזמן הקורונה.

● העיר שנפלה בין הכיסאות וכבר ספגה רבע מהטילים 
● בדיקת גלובס | האם בקרוב ענף הנדל"ן יחזור לדבר במונחים דולריים? 

חלק מהבנקים נתנו מעט יותר הקלות לתושבי עוטף עזה, בעיקר דחייה של חודש או חודשיים בתשלומי המשכנתה ללא תוספת תשלום הריבית.

אלא שאחרי ההודעות השונות של הבנקים, ובעקבות פנייה של התאחדות יועצי המשכנתאות, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשווילי, פרסם 'יישור קו' וחייב את הבנקים להרחיב את ההטבות כך שכולם יעניקו דחייה בתשלום המשכנתה לשלושה חודשים לפחות ללא ריבית לתושבי העוטף, למשפחות שאיבדו את יקיריהן, או אלו שיש בהן נעדרים או משפחות של אנשי מילואים שגויסו. כדאי אגב לשים לב לעובדה שגם הבנקים וגם בנק ישראל דיברו על ריביות - אבל לא על הקפאת ההצמדה למדד. נחזור לכך בהמשך.

הבנקים לא נכנסו לנושא בהתלהבות יתרה. חחיאשווילי ניסה השבוע לצייר תמונה ורודה יותר של התגייסות מרצון של המערכת הבנקאית, אבל עצם העובדה שהוא היה צריך לפרסם מתווה נפרד, קשוח יותר מאשר מזה שהבנקים הציעו קודם לכן, מוכיחה את ההיפך.

ההטבות לכלל הציבור: "ממשיכים לצבור ריבית"

מעבר לבלבול שיכול להיווצר בין הקבוצות השונות, השאלה החשובה היא האם המהלך הבנקאי הוא אכן לטובת הציבור? לא בטוח. לשם פישוט ההסבר נפריד בין שתי קבוצות האוכלוסייה - כלל הציבור ותושבי העוטף.

לרוב הציבור הישראלי, הבנקים יאפשרו דחייה של תשלומי המשכנתה לתקופה של לפחות שלושה חודשים (דיסקונט למשל, יאפשר דחייה של עד שישה חודשים "ללא עמלה". לאומי יאפשר דחייה של עד 24 חודשים). על תקופת הדחייה הציבור ישלם ריביות, וכמובן הצמדה למדד המחירים לצרכן.

בבנק ישראל גם ציינו זאת במפורש בהודעה הרשמית - אם כי די בקטן - ואמרו כי "דחיית התשלומים כרוכה בריבית על תקופת הדחייה, לכן - טרם קבלת החלטה על דחיית תשלומים, חשוב לבחון את השלכות הדחייה, לרבות המחיר הכלכלי של הדחייה (מבחינת עלות הריבית, סכום חיוב חודשי לחיוב לאחר הדחייה וכיוצא בזה)".

אהוד סטודניה, מומחה למשכנתאות, תוקף בחריפות את המתווה ומזהיר כי מדובר בהטבה שתגרום "בעיקר להגדיל את הרווח של הבנקים. דחיית תשלומים ללא ויתור של הבנקים על הריביות לא אומרת שהמשכנתה מוקפאת, אלא שהלקוח ממשיך לצבור ריביות, ובהלוואות צמודות מדד הוא ממשיך לצבור גם את ההצמדה".

הוא מוסיף כי אם משפחה תחליט אחר כך לפרוס מחדש את התשלומים כך שתקופת המשכנתה כולה לא תתארך, "זה אומר שצריך להחזיר 15 שנים ב־14 שנים, ואז גם ההחזר החודשי יגדל משמעותית כי יש פה שנה שצריך 'לדחוס' פנימה".

על פי סימולציה שביצע סטודניה עבור גלובס, למשפחה מהקבוצה הכללית בישראל - זו שמקבלת דחייה ללא ויתור על הריביות - עם משכנתה של 900 אלף שקל ל־20 שנה בתמהיל שהוא שליש פריים שליש ק"צ (קבועה צמודה למדד) ושליש במסלול משתנה כל חמש שנים צמוד למדד, הקפאה של המשכנתה לשלושה חודשים תגרור תוספת התייקרות בהחזר החודשי לכל חיי המשכנתה של 97 שקל - מעבר להתייקרות של 1,000־1,500 שקל בהחזר החודשי בשנה וחצי האחרונות בעקבות האינפלציה והזינוק בריבית בנק ישראל, וזאת מאחר שהמשכנתה כולה תתייקר ב־10,503 שקל.

אם המשפחה תחליט להקפיא את המשכנתה לשנה, מדובר על התייקרות של 408 שקל בהחזר החודשי מאחר שהמשכנתה כולה תתייקר ב־42 אלף שקל". הבנקים צריכים להפסיק לעבוד על האנשים ולא לקרוא לזה הטבה. מדובר על חוסר הבנה של אנשים והבנקים מנצלים את זה", אומר סטודניה.

יועץ המשכנתאות ומומחה לבנקים צחי גרוסמן מסכים ומחדד: "הקפאת משכנתה משמעותה שהלקוח מגדיל את החוב. הוא אמנם לא ישלם עכשיו, ניתן לו חמצן, אבל שיהיה ברור: הוא מגדיל אחר כך את החוב ב־20 עד 40 אלף שקל. מקפיאים לך אבל אתה ממשיך לחטוף את הריביות, הכל נצבר לחוב שלך, והוא ממשיך לגדול. זה נגדך אבל זה עזר לך באותם רגעים. זה קרה בקורונה, ואז עלתה גם הריבית במשק ועכשיו סופגים שוב עם המלחמה. יש גבול למה שמגיע לציבור הישראלי לאכול. הגיע הזמן שהבנקים יספגו את זה".

לדברי גרוסמן, "ביטול הריביות לעוטף עזה היא צעד חשוב מאוד, וזו דרישת המינימום מהבנקים. הם יכולים אף לתת צ'ופרים גדולים יותר. זו חבילת סיוע ראשונית וייתכן שעוד ענפים יוכנסו לרשימה, כמו עסקים או עצמאים בכל הארץ. אך האם זה סוף פסוק? ממש לא ובעקבות לחץ ציבורי הבנקים יצטרכו לעזור עוד".

לתושבי העוטף: הבנק יחליט איך תשלמו

עבור תושבי העוטף, אנשי מילואים, וכן אנשים שפונו על ידי המדינה, או שיש להם קרוב מדרגה ראשונה מנרצחי הטבח או לחטופים והנעדרים, מדובר בהטבה אמיתית. דחייה של החזר המשכנתה בשלושה חודשים, ללא ריביות. כלומר, הבנקים לא ייקחו עוד כסף על עצם דחיית תשלומי המשכנתה. בהחלט צעד מבורך.

חלק מהבנקים יאפשרו אפילו תקופה משמעותית יותר של דחייה, כמו לאומי שמאפשר חמישה חודשי דחייה ללא תוספת תשלום.

את התשלומים שנדחו ישלמו הלקוחות באחת משלוש דרכים - בהתאם להחלטת הבנק, כאשר על פי בנק ישראל הסיבה היא מגבלות תפעוליות של הבנקים. הדרך הראשונה היא תשלום אחד בסוף התקופה של אותם תשלומים, השנייה היא פריסה של אותם חודשים לאורך כל חיי המשכנתה כך שבכל חודש יתווסף סכום מסוים לתשלום החודשי של המשכנתה, והשלישית היא לקיחת הלוואה לארבע שנים ללא ריבית.

מי שנתן הטבה ברורה וחדה יותר הוא בנק מזרחי טפחות, שהחליט לוותר לכל תושבי עוטף עזה ושדרות על תשלום המשכנתה של החודש הקרוב. תשלום המשכנתה הממוצע בישראל עומד כיום על כ־4,300 שקל בחודש, אבל בעוטף עזה מחירי הבתים נמוכים יותר ולכן אפשר להעריך שמדובר על הטבה של כ־2,500־3,000 שקל למשפחה. בבנק מציינים שמדובר על "אלפי משפחות".

כעת החליט בנק הפועלים ללכת בעקבותיו של בנק מזרחי טפחות והודיע כי גם הוא ייתן פטור מתשלום המשכנתה. בפועלים אף הגדילו את תקופת הפטור לשלושת החודשים נובמבר, דצמבר וינואר הקרובים והיא תחול אוטומטית לכל תושבי עוטף עזה והעיר שדרות, ללא צורך בפניה אל הבנק. מדובר על אלפי משפחות ועסקים והעלות שאותה יספוג הבנק מוערכת בכמה עשרות מיליוני שקלים.

ועדיין, גם לתושבי עוטף עזה שיצטרכו לשלם את הכסף בסוף התקופה - מי שאינם במזרחי טפחות ובפועלים, וגם לקוחות מזרחי טפחות שיבחרו לדחות תשלומים נוספים - כדאי לשים לב לשתי נקודות חשובות ואף בעייתיות: הראשונה היא שהבנק הוא זה שיוכל לבחור את הדרך שבה המשפחה תחזיר את הכסף שדחתה בחודשים הללו. אם הבנק יבחר בחלופה השנייה, של פריסת התשלומים לאורך חיי המשכנתה, המשמעות היא שלמרות הבטחת הפיקוח על הבנקים ש"מבחינת הלקוח לא יהיה שום הבדל מבחינת העלות שהוא צריך לשלם בגין הדחייה" - ההחזר החודשי של המשפחה כן יעלה, מכיוון שסכום הכסף הזה יצטרך להיפרס מחדש לאורך השנים הבאות.

הבעיה השנייה היא המדד, האינפלציה. בנק ישראל פוטר את תושבי העוטף והמילואים מריביות אבל לא מהמדד. זה "נתון לשיקול דעת הבנק" הודו גורמים בבנק ישראל. נכון שבחודש ספטמבר מדד המחירים לצרכן ירד קלות (בשיעור של 0.1%) אבל מלחמות נוטות לייצר אינפלציה, והבנק הגדול בעולם ג'יי פי מורגן, אף ציין זאת השבוע בהקשר של מדינת ישראל. כלומר, אפשר להניח שהאינפלציה תעלה בחודשים הבאים וזה יתגלגל לרעה במשכנתאות.

בכמה תוספת מדובר? על פי סימולציה נוספת שביצע סטודניה עבור גלובס, מדובר על תוספת של 34 שקל בחודש להחזר החודשי, ותוספת כוללת של כ־8,000 שקל למשכנתה. במקרה הזה, אומר סטודניה, זה "לא נורא". לדבריה של טל הראל מתתיהו, ראש מטה המפקח על הבנקים: "החלופה של פריסת המשכנתה על יתרת תקופת ההלוואה, יכול להיות שתגדיל את סכום החיוב החודשי, אבל בסכום לא בהכרח גבוה כי זה ללא ריבית, זה סכום נומינלי שמתפרס על כל תקופת ההלוואה". הראל מתתיהו הוסיפה כי, "הנחינו את הבנקים שככל שהמערכת שלהם מאפשרת את האופציה של פריסה על יתרת תקופת ההלוואה, שהם יהיו בשיח עם הלקוח כדי לבוא לקראתו, ושינסו לבוא לקראתו בכל דרך אחרת".

 אהוד סטודניה / צילום: תמונה פרטית

הערכת העלות לבנקים: מאות מיליוני שקלים

הבנקים הרוויחו בשנתיים וחצי האחרונות סכום עצום של 54 מיליארד שקל. האם הם לא צריכים "להחזיר" לפחות חלק מהכסף לציבור? חחיאשווילי העריך בשיחה עם גלובס, תוך שהוא מרבה להסתייג, ומציין כי מדובר בהערכות ראשוניות בלבד, שמדובר על הטבה בהיקף כולל של 2־3 מיליארד שקל - 7% עד 11% מהרווח השנתי של הבנקים.

גורמים במערכת הבנקאית נשמעים סקפטיים יותר, ואומרים שההטבה אמיתית, לתושבי העוטף ואנשי המילואים, לא רק דחייה תזרימית שמקבל רוב הציבור, תסתכם במאות מיליוני שקלים.

לדברי חחיאשווילי, "נכון, המערכת הבנקאית הרוויחה בצורה מאוד יפה בשנתיים האחרונות, אולי קצת מעבר לנורמלית, אבל אמרנו שזה לא יימשך לאורך זמן. מטרת המתווה הייתה לתת מענה לאוכלוסייה שנכנסה לקשיים ובשלב הזה, המתווה סביר וגם העלויות שלו סבירות".

 המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

המפקח חחיאשווילי גם תקף את יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, שרוצה לאיים על הבנקים בחקיקה, לפיה הבנקים יצטרכו לוותר לגמרי על תשלומי המשכנתאות החודשיים לתושבי העוטף עד סוף המלחמה: "אנחנו לא חושבים שנכון לקבוע בחקיקה צעדים של מחילת חובות, שהם צעדים מאוד קיצוניים". המפקח הוסיף כי "לבנק ישראל אין סמכות לבטל תשלומי משכנתה, ובנוסף, כלל בסיסי הוא שכאשר אתה לוקח הלוואה, אתה צריך להחזיר אותה. כן יש לנו סמכות לבוא ולדרוש מהבנקים לגלות את הרגישות למצב הנוכחי".