הכלכלנים מעריכים: זה מה שיעשה היום בנק ישראל

השבוע השלישי למלחמה נפתח בירידות שערים חדות של כ־2% בבורסה התל אביבית. המגמה השלילית הוחרפה עקב ירידות שנרשמו גם בוול סטריט בסוף השבוע. בתקופה של קצת יותר משבועיים, מאז פרצה המלחמה בדרום, איבד מדד ת"א 35 כ־10% והוא ניצב ברמתו הנמוכה ביותר מזה יותר משנתיים.

● הכרעה קשה ולא שגרתית: צבי סטפק מעריך - זה מה שיעשה בנק ישראל מחר
● הדילמה של בנק ישראל: תמיכה בשקל או בכלכלה?  

מבין מדדי הבורסה המובילים, זה שספג את הירידות החזקות ביותר מתחילת המלחמה הוא מדד הבנקים שאיבד כ־17%, מה שבאופן מסורתי משקף את חשש המשקיעים למשק הישראלי. הירידות הללו העבירו את מניות הבנקים מביצועי שיא השנה, בצל העלאות הריבית לתשואה שלילית. בשבוע שעבר הודיעה חברת דירוג האשראי פיץ' כי הכניסה את אגרות החוב של הבנקים בישראל לרשימת "מעקב שלילי". ביום חמישי האחרון גם מודי'ס פרסמה הודעה דומה, לפיה בשלושת החודשים הקרובים תעקוב מקרוב אחר השלכות המלחמה על הכלכלה הישראלית, ובסופם תבחן האם להוריד את הדירוג או את אופק הדירוג. הודעות אלו מגבירות עוד יותר את חששות המשקיעים.

העיניים של בנק ישראל על השקל

גם זירת המט"ח סוערת. הפיחות בשקל נמשך גם בסוף השבוע האחרון ושער הדולר לא יורד מתחת לרף של 4 שקלים לדולר. ביום שישי נקבע השער היציג של הדולר על 4.05 שקלים, התחזקות של כ־5% מתחילת הלחימה. אם יתחזק לרמה של 4.1 שקלים יהיה זה שפל של השקל כמותו לא ראינו מאז 2009.

התנודות הללו בשוק המטבעות הביאו את בנק ישראל להוציא הודעה חריגה בשבוע שעבר, בה הוא אותת לשוק כי לא יוריד את הריבית בהחלטתו היום (ב'). "מדיניות בנק ישראל מתמקדת בייצוב השווקים ויצירת ודאות מקסימלית למשק ולציבור בעת הזו", כתבו בבנק המרכזי. "הבנק יצא עם כלי ייעודי לייצוב התנודות בשוק המט"ח שתרם לייצוב ורגיעה בשווקים נוספים - ושואף כי יתר כלי המדיניות המוניטרית לא יאתגרו תכלית זו בטווח המיידי".

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסים בבנק הפועלים מעריך כי בנק ישראל פועל במטרה להוריד את האי־ודאות בשווקים. "הוא פעל באופן מהיר בשוק המט"ח והחל למכור דולרים, כך שהוא הצליח למתן את התנודתיות בשוק המט"ח, גם אם לא ריסן את המשך הפיחות".

לדבריו, למרות הצפי שהריבית לא תשתנה משמעותית בהחלטה היום, הרי שבשוק מתמחרים שבעוד חודש יוריד הבנק המרכזי את הריבית ברבע אחוז.

גם יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מעריכים כי ריבית הבנק המרכזי צפויה להישאר ללא שינוי, בינתיים. "כעת שם בנק ישראל דגש על יציבות בשווקים (בעיקר על השקל) וחושש שירידה חדה בריבית תזמין תנועות הון לכיוון הדולר בשל הרחבת פערי הריביות", נכתב בסקירה שפרסם בית ההשקעות. "בשלב זה, שיקולים נוספים כגון ההתמתנות הצפויה גם בפעילות המשק וגם בלחצי האינפלציה בעלי משקל משני". הם צופים כי הנגיד, פרופ' אמיר ירון, "עשוי לרמוז שתתכן הורדת ריבית עם סיום המלחמה במטרה לתמוך בפעילות הכלכלית".

בנוסף, השוק ייתן חשיבות רבה לנאומו של הנגיד, פרופ' אמיר ירון, במסיבת העיתונאים ולתחזית המאקרו-כלכלית האמורה להתפרסם בנוסף להחלטה. מתחילת המלחמה טרם נשמע קולו של הנגיד וזו תהיה הזדמנות טובה לשמוע ממנו על הערכות הבנק המרכזי ביחס להשפעות המלחמה על המצב הכלכלי. סביר להניח שהנגיד ידבר גם על תוכנית מכירת הדולרים שהשיק לפני כשבועיים ועל מצב שוק המט"ח בכלל, על ההתאמות התקציביות שנדרשות כרגע וכן על רשימות המעקב של חברות הדירוג. 

בבנק ציינו בעבר את חשיבות הפיחות של השקל על הכלכלה ועל האינפלציה, עוד הדגישו בעבר את ההתמקדות במיתון הפיחות באמצעות התערבות בשוק המט"ח. בשוק מקווים כי הנגיד יתייחס להתערבות זו, האם התערבות זו תימשך וכיצד ימשיך לפעול בעתיד במידה והפיחות לא יפסק. בשוק מקווים גם שהנגיד יפזר את הערפל בנוגע למדיניות הבנק בכל הנוגע להורדת עתידית בשיעור הריבית.

"הבית עולה באש, צריך להעלות ריבית"

פעיל בולט בשוק סבור שיש צורך דווקא בהעלאת הריבית - בדיוק בגלל הסיכון משוק המט"ח. "הבית 'עולה באש' וצריך לשאול איך שומרים על יציבות המערכת", הוא מזהיר בשיחה עם גלובס. "אנחנו כבר בתוך אירוע של אינפלציה ופיחות חד של השקל - ועכשיו בסכנה של יציבות. ברגע שהאירוע ייגמר צריך יהיה להוריד ריבית, אבל אנחנו לא שם. חיייבים להעלות ריבית, לא שזה יפתור את הבעיה אבל זה יעזור".

הוא מסביר שגם יתרות המט"ח הגדולות של בנק ישראל, שעומדות על כ־200 מיליארד דולר, לא בהכרח יספיקו כדי לייצב את השקל. "היתרות מוגבלות. ברור שלא יירדו מתחת לרמות של 100־120 מיליארד דולר. מתחת לזה יסתכלו עלינו רע מאוד בחו"ל ובחברות הדירוג. לבנק ישראל יש אולי 100 מיליארד דולר לשחק איתם.

לדברי אותו גורם, "המשק עומד להיכנס למיתון והעלאת ריבית תפגע בצמיחה, אבל תשמור על היציבות הפיננסית. כיום ניתן לקבל בארה"ב ריבית של כמעט 5% לחמש שנים (על אג"ח ממשלתיות) ובישראל 4%. למה שמישהו ישים את הכסף בישראל? זה לא מדע טילים. במצב שבו הכלכלה טובה ואין פרמיית סיכון אפשר לתת ריבית נמוכה יותר מאשר בארה"ב - אבל עכשיו זה לא הגיוני".

גם השוק הסולידי מציג ירידות

פרמיית הסיכון ממנה מזהיר הגורם היא זו הצמודה לאג"ח הממשלתיות של ישראל, הנקראת גם CDS. מתחילת המלחמה, בתוך שבועיים בלבד, ה־CDS של ישראל ל־5 שנים כמעט הכפיל את מחירו. הסיבה לזינוק החד הזה היא ככל הנראה הודעות של שתיים מתוך שלוש חברות דירוג האשראי הפועלות בישראל - פיץ' ומודיס'. שתיהן העמידו את דירוג האשראי של ישראל תחת "מעקב שלילי", מה שמעלה את החשש להורדת דירוג.

במודי'ס ציינו ש"חומרת העימות הצבאי הנוכחי מעלה את החשיפה, הגבוהה יחסית של ישראל לסיכונים גיאופוליטיים, ומגדילה את הסבירות להשפעה מהותית ומתמשכת על דירוג האשראי". שפריר מוסיף שהודעות הדירוג מצד החברות השונות "מתווספות לחוסר הוודאות המצוי בכלכלה הישראלית בעקבות המלחמה, שעלול להחמיר את הפיחות בשקל".

הגורם הבכיר משוכנע כי לבנק המרכזי אין ברירה אלא להעלות ריבית. "האג"ח של ישראל בחו"ל כבר נסחרות ברמות שמבטאות הורדת דירוג - של טריפל B… צריך לדבר על העלאת חירום ולא הורדת חירום (של הריבית). אחרת הלחץ על השקל יימשך. כשיש חוסר ודאות אנשים מחפשים פיצוי בדמות ריבית גבוהה יותר. כשפער הריביות הוא של 1% לטובת ארה"ב - אנשים קונים דולרים ומוכרים שקלים".

ואכן, לצד הירידות בשוק לצד הירידות בשוק המניות, גם השוק הסולידי של איגרות החוב נסחר בימים האחרונים במגמה שלילית, שמתבטאת בעלייה בתשואות. מחירי האג"ח של ממשלת ישראל יורדים בשיעורים חדים, בשל הסיכון הגובר לכלכלה המקומית וההערכות כי הממשלה תידרש לגיוסי הון נוספים למימון המלחמה שיכבידו את נטל החוב. התשואות הגלומות במדד תל־גוב שקלי לעשר שנים ומעלה - הכולל את אגרות החוב הממשלתיות הרחוקות ביותר לפירעון שאמורות להיות הבטוחות ביותר - הגיעו ל־4.93% כשערב המלחמה עמדו על 4.48%. ביולי עוד נסחר המדד מתחת לרמת ה־4%.

מגמה דומה נצפית גם בארה"ב - אך מהסיבה ההפוכה. שם ההערכות בשוק הן להותרת הריבית של הבנק הפדרלי ברמתה הגבוהה ואולי להעלאת ריבית נוספת. הציפיות הללו הזניקו ביום חמישי את התשואות על אג"ח ממשלתיות של ארה"ב ל־10 שנים אל מעל לרף ה־5%. העלייה הזו צבעה את וול סטריט כולה באדום, ומדגישה את הפער ממנו חוששים הכלכלנים - פער ריביות לטובת ארה"ב, שילחץ את שער הדולר שקל לשיאים חדשים.