ההיסטוריה מלמדת: כך תגנו על תיק ההשקעות שלכם בזמן משבר

המלחמה שפרצה בדרום הובילה לירידות חדות באפיקי ההשקעה המסורתיים, ומקשה להגן על תיק ההשקעות שסופג הפסדים מכל כיוון כמעט.

● החלטת בנק ישראל היום הייתה צפויה; הכלכלנים חלוקים באשר להמשך 
● פרשנות | ההשלכות של החלטת הריבית והלקח ממלחמת יום הכיפורים 

המניות הנסחרות בבורסה בת"א צנחו בחדות בשל הפגיעה המסתמנת בכלכלה המקומית, ומדדי הבורסה המרכזיים ירדו בשיעור דו־ספרתי מתחילת המלחמה (מדד הדגל ת"א 35 ירד בכ־10%). גם האפיק הסולידי נסחר בירידות: תשואות האג"ח של ממשלת ישראל זינקו, משום שהן משקפות את הסיכון הגדל לכלכלה המקומית, וטיפסו לרמות שיא של שנים ארוכות. מדד תל־גוב שקלי 10+ הכולל את איגרות החוב הרחוקות ביותר במועד פירעונן, כבר נושק לתשואה לפדיון של 5%. ביום חמישי ערב המלחמה זו עמדה על 4.48%, וביולי המדד עוד נסחר מתחת לקו ה־4%.

איום נוסף על תיקי ההשקעות המקומיים ואף על אפיקים סולידיים כמו פיקדון בנקאי, נשקף מהשקל שסובל מפיחות מתמשך מול המטבעות הזרים מתחילת השנה, מגמה שהחריפה מאוד מאז פרוץ הלחימה. שער הדולר עומד כעת על 4.06 שקלים, התחזקות של 5.2% מאז פרוץ המלחמה. תוכנית מכירת דולרים גדולה של בנק ישראל, בהיקף של 30 מיליארד דולר, כנראה האטה במידה מסוימת את הפיחות בערכו של המטבע המקומי אבל לא בלמה אותו.

ואם כל זה לא מספיק, הרי שגם מדדי וול סטריט שהניבו תשואות חלומיות במחצית הראשונה של השנה, והיוו מקלט בטוח למשקיעים, מדשדשים לאחרונה. נראה שעליית התשואות באג"ח של ממשלת ארה"ב מכבידה על שוק המניות, והופכת את האפיקים הסולידיים לאטרקטיביים יותר. מדד S&P 500 איבד בשבוע האחרון מעל 3%.

אז מה עושים? ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל באגף הייעוץ בבנק לאומי, מציע בין היתר לשקול להיעזר בפיקדונות מובנים (סטרקצ'רים), לצד השקעה במתכות וחשיפה למחירי האנרגיה. צעדים אלו יאפשרו לדבריו לגדר את הסיכונים לתיק ההשקעות ולסייע לו לצלוח את הזעזועים. לצד זאת, ההמלצה הבסיסית שלו, כמו של מרבית מנהלי ההשקעות בתקופות משברים חריפים, היא להימנע מביצוע מהלכים אמוציונליים, כדבריו.

"חשוב להגיד שכשמסתכלים היסטורית, בתקופות של אי ודאות גבוהה ומתחים גיאו־פוליטיים אנחנו ממליצים לא לבצע שינויים דרמטיים בתיק", אומר אורגד. "לכאורה קל מאוד להוריד חשיפה לאפיקים מסוימים, כגון זה המנייתי. אבל לרוב לנסות לתזמן את השוק זה עניין מורכב. לכן אנחנו ממליצים מלכתחילה לבנות תיק השקעות עם חשיפה רחבה למגוון אפיקים שונים".

אילו השקעות יסייעו בהגנה על התיק?
אורגד: "החשובות בהן הן חשיפה למטבע חוץ וגם לאג"ח של מנפיקים איכותיים, קרי בדירוגי השקעה גבוהים. התמקדות באפיקים אלה מאפשרת לתיק עמידות גם במצבי עולם יותר קיצוניים. בגלל זה אנחנו חושבים שזו הדרך הכי נכונה, וממליצים למשקיעים לעשות את ההתאמות הנדרשות.

"כמובן שיש גם מכשירי גידור כגון אופציות", מוסיף אורגד. אופציות על מדדי מניות למשל הן מכשיר שמורכב יחסית לסחור בו, אך הן מתנהגות כמו מעין פוליסת ביטוח נגד קטסטרופה, כשמשתמשים בהן נכון.

עם זאת אורגד מסייג כי מסחר באופציות הוא "פחות מתאים למשקיע הממוצע. לכן יש מוצר שנקרא פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) שמהווה אפשרות מעניינת למשקיע שרוצה להבטיח את קרן ההשקעה". מדובר בפיקדון שמבטיח את קרן ההשקעה או את חלקה בדומה לפיקדון קלאסי אבל מאפשר פוטנציאל תשואה דומה לזה בשוק ההון, שנגזר מנכס בסיס כמו מדד מניות, מטבע זר, ניירות ערך שונים וכו'. יש לציין כי בחלק מהסטרקצ'רים קיים סיכון שעלול להסב הפסדים למשקיע, ולכן חשוב להתייעץ מראש עם גורם מקצועי מוסמך. כיום מי שמציעים את ההשקעה בפיקדונות הללו הם בעיקר הבנקים.

אפיקי חו"ל, נפט או זהב

נכס שהתחזק כאמור מאז פרוץ המלחמה הוא שער הדולר לעומת השקל, לנוכח חששות המשקיעים מתוצאותיה הכלכליות, הנזקים הכבדים למשק והכספים שיידרשו לשיקומו. אורגד מציע חשיפה לדולר גם דרך האפיק המנייתי: "כך גם אם יש ירידה בשוקי המניות, הדולר שעולה מקזז את חלקן ומאזן בכך את תיק ההשקעות. חשיפה לרכיב המטבע יכולה להיעשות גם דרך הפיקדונות המובנים שהוזכרו, כאלה שנסמכים על שינויים בשער חליפין או אפיקי אג"ח בחו"ל הנקובים במטבעות זרים".

דרך נוספת לדבריו היא באמצעות "קרנות נאמנות שעוקבות אחרי אג"ח בחו"ל. אני סבור שאם הסכסוך הזה יתרחב ויהפוך ליותר בינלאומי, נראה מעורבות של מדינות נוספות כמו איראן או רוסיה. בתרחיש הזה, שכולנו מקווים שלא יתממש, מן הסתם האג"ח של ממשלת ארה"ב יהפכו לחוף מבטחים, וסביר שנראה בריחת משקיעים אליהן. כמו כן, כפי שציינתי קודם, בתרחיש זה מחיר הנפט צפוי לזנק, ועל כן אנו ממליצים לשקול לצרפו לתיק, בחשיפה מסוימת לסקטור האנרגיה באפיק המנייתי".

מה עוד כדאי לשקול בבואנו "לפזר" את התיק?
"יש נכסים שהקורלציה שלהם לרוב 'שלילית' להתנהגות שוק המניות. אחד מהם הוא הזהב. הוא יכול לספק תשואה בעתות של אי ודאות, שמצויה בקורלציה שלילית בהחליט לשוק המניות".

ואכן מחיר הזהב בעולם נמצא בעלייה כמעט מתמדת מאז פרצה המלחמה בעזה. מחיר אונקיה (בחוזה עתידי) הגיע ל־1,987 דולרים, עלייה של 8.5% מאז ערב פרוץ המלחמה. בבורסה בתל אביב ישנן מספר קרנות סל שעוקבות אחרי מחיר הזהב, ואלו עלו בכ־11% מתחילת אוקטובר - שזו למעשה תשואת מחיר הזהב עם תוספת מסוימת של התחזקות הדולר.

אורגד מוסיף כי "לסכסוך הנוכחי יש בוודאי פוטנציאל להשפיע לחיוב על מחירי הנפט, וכתוצאה מכך גם להוביל לעלייה מחודשת בשיעור האינפלציה. לכן יש לשקול גם חשיפה מידתית לסקטור האנרגיה באמצעות התמקדות בחברות אנרגיה בינלאומיות, דוגמת של או אקסון־מובייל ונוספות. בהקשר זה יש לזכור שגם הזהב, שהוזכר מקודם, מתפקד היטב בתקופות שבהן יש חשש להתפרצות אינפלציונית".

הבורסות עצמן מעניינות

כיוון מעניין נוסף שמציע אורגד הוא התמקדות בבורסות עצמן, כלומר בחברות המפעילות את הבורסות השונות. כך למשל הבורסה לני"ע בת"א היא חברה שהונפקה ושמניותיה נסחרות בבורסה עצמה. זו פרקטיקה רווחת בקרב בורסות בעולם. "יש גם את הבעלים של בורסת הנגזרים משיקגו, CBOE שבה נסחר מדד הפחד (המקורי) VIX. החברות שמפעילות את הבורסות עשויות להרוויח בצורה ישירה מהעלייה בתנודתיות בשווקים הפיננסיים, שתוביל לעלייה במחזורי המסחר (ולכן בהכנסות של הבורסות עצמן)", הוא מסביר.

ועדיין מי שמחפש סקטורים דפנסיביים, יכול להתמקד לדברי אורגד בחברות או במדדי מניות בתחום הצריכה הבסיסית או ענפי הבריאות, אשר "מציגים בדרך כלל ביצועים עודפים בתקופות כאלה".

לסיכום, הוא מציין כי "מה שנכון בשגרה נכון גם עכשיו. כדאי לשאוף לתיק השקעות עם תמהיל רחב ומפוזר היטב, שמיועד להתמודד עם מצבי עולם יותר מורכבים ותנודתיים".