"מה שלקח 25 שנה לבנות, קל להרוס": המומחית שבטוחה - כך אפשר לשקם את כלכלת ישראל

אחרי שנפרדנו ממנו בקורונה, מודל החל"ת (חופשה ללא תשלום) שוב מרים ראש במלחמת חרבות ברזל. מעסיקים רבים שעסקיהם קפאו בעקבות המלחמה, בהם גם רשתות אופנה כמו פוקס, גולף והמשביר לצרכן, הודיעו השבוע על הוצאת אלפים רבים של עובדים לחל"ת, וזוהי כנראה רק ההתחלה.

● כולם חזרו לדבר על המודל הגרמני לחל"ת: מה הוא אומר ומה מלמד הניסיון האירופי
● בדיקת גלובס | איזה פיצוי יקבל עסק שאיבד מחזור של מיליון וחצי שקל? עדיף שלא תשאלו

לצד הביקורת שהמודל עורר בקרב כלכלנים, מהסיבה שהוא מעודד אי־עבודה, יש מי שחושבים ההפך לגמרי. "אני אוהבת את מודל החל"ת", מצהירה המשנה לשעבר לנגידת בנק ישראל, ד"ר נדין בודו־טרכטנברג, בראיון לגלובס. "הוא מאפשר גמישות לשני הצדדים - מעסיקים ועובדים - מבלי לחשוש שהחברה הישראלית היא אוסף של פרזיטים".

לדבריה, הלקחים ממשבר הקורונה העידו בדיוק על זה: כשלעובדים ניתנה האפשרות לחזור לעבודה, הם אכן עשו זאת. "המחשבה שאנשים יישבו עכשיו רגל על רגל ויחיו על הביטוח הלאומי - צריך להוריד את זה לגמרי מהפרק. שלא נשכח, חלק מהאנשים שייהנו מדמי החל"ת הם נשים שמטפלות בילדים. הן מספקות שירותים חיוניים לחברה, ועל זה צריך לשלם". לצד זאת, בודו־טרכטנברג סבורה שלא צריך לאמץ בדיוק את אותו המודל מתקופת הקורונה, שהרי אז "רצינו שאנשים יישארו בבתים ואילו היום אנחנו רוצים לתמרץ אנשים לעבוד".

אם כך מהם השינויים שדורש המודל?
"הייתי הולכת על מודל דינמי יותר של חל"תים חלקיים. אולי לשבועיים או לחצאי ימים. יכול להיות שגם למעסיקים עצמם לא תהיה מספיק עבודה כדי להעסיק עובדים במשרה מלאה. לכן החל"ת הפעם לא צריך להיות בהסתכלות של אפס או אחד".

החשיבות של ענף הבנייה היום, לשוק הדיור בעתיד

במשך חמש שנים - 2014־2019 - הייתה בודו־טרכטנברג המשנה לנגידת בנק ישראל פרופ' קרנית פלוג, וכן הייתה גם ממלאת מקום הנגידה עד לכניסתו לתפקיד של הנגיד הנוכחי פרופ' אמיר ירון, בינואר 2019.

על החלטת הריבית מהשבוע, להשאיר את הריבית על כנה בגובה 4.75%, אומרת בודו־טרכטנברג כי "היא לא רק נכונה, אלא גם קוהרנטית בהתחשב בכלים האחרים שבהם הבנק השתמש בשבועיים האחרונים (התוכנית לרכישת שקלים בתמורה לדולרים עד 30 מיליארד דולר כדי לייצב את שוק המט"ח ושער השקל; הורדת ריבית היא מהלך שנוגד מהלך לחיזוק השקל, ה"ו). היא קוהרנטית גם בכך שהריבית כאן נמוכה מזו שבארה"ב.

לדבריה, "אם אנחנו היינו מורידים כעת ריבית כדי לעודד פעילות כלכלית, ספק אם זה היה עובד. אנחנו לא במצב רגיל שבו הורדת חצי אחוז ריבית תשפיע על החלטת ההשקעה שלנו. כלי הריבית ברגעים כאלה, לא מאוד רלוונטי לפעילות הריאלית של המשק, אך הוא מאוד רלוונטי לפעילות הפיננסית, לזרמי ההון".

מה יהיה הכיוון של החלטות הריבית בעתיד? הוא תלוי בכיוון שבו תפנה האינפלציה, וגם בתנודות המט"ח. כל אלה עדיין אינם ידועים, ולכן לפי בודו־טרכטנברג, כל האפשרויות על השולחן - גם הורדת ריבית ואפילו העלאת ריבית. "הפעילות הכלכלית תהיה ממותנת", היא אומרת. "השאלה היא לכמה זמן. במובן זה, יש דמיון למצב שבו היינו עם פרוץ הקורונה ואי הוודאות שהייתה אז לגבי התמשכות המגפה".

גם כעת, כמו בקורונה, המחירים יכולים לנוע בכיוונים מנוגדים. "בקורונה ראינו בתחילה ירידה במחירים ואחרי כן עלייה. בנק ישראל ירצה למנוע פיחות מהיר מדי של השקל, ולפעמים זה דורש העלאת ריבית. רזרבות המט"ח (מעל 200 מיליארד דולר, ה"ו) נותנות לנו כרית ביטחון די טובה לספיגת זעזועים במט"ח, כפי שראינו באחרונה. אבל לפעמים זה לא מספיק".

מה יקרה למחירי הדיור? כאן אנחנו עשויים לראות לדברי בודו־טרכטנברג, "מצב מוזר, שבו מצד אחד יש ירידה בפעילות הכלכלית וירידה במחירי הדיור, שהרי זה לא בדיוק הזמן לקנות נדל"ן. מצד שני, תיתכן עלייה במחירי השכירות. הירידה בקצב הבנייה תשפיע על כמות הדירות הפנויות לשכירות. במקביל, האוכלוסיה בדרום שלא יכולה לחזור לבתיה תזדקק לפתרונות דיור, ותיעזר יותר בפיתרון של שכירות".

"לכן יש חשיבות לכך שנביא לכאן עובדים זרים חדשים שיוכלו לעבוד בענף הבנייה. זה לא רק כדי להשפיע על הפעילות הכלכלית של היום, אלא כי צריך גם לחשוב על שוק הדיור בעתיד".

מה בנוגע לתקציב? ברור לכל כיום - וגם לבודו־טרכטנברג - שתקציב 2024 יצטרך להיכתב מחדש. הגירעון להערכתה יהיה עמוק יותר מהתחזיות שנתן בנק ישראל, לפיהן הוא יתפח השנה ל־2.3% תוצר, במקום 1.3% תוצר מהתחזית הקודמת; ובשנה הבאה יגיע ל־3.5% תוצר. "ברור לכולם שהגירעון יהיה בסדר גודל אחר".

"אחרי לבנון השנייה המשק חזר מהר למסלול"

בימים האחרונים הודיעו סוכנויות דירוג האשראי מודי'ס ופיץ' על השמת ישראל תחת מעקב להורדת דירוג, נוכח המלחמה. חברת הדירוג S&P הרחיקה לכת אף יותר והודיעה כי היא מורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל לשלילית. לפי בודו־טרכטנברג, הורדת דירוג היא אכן תרחיש ריאלי. "אם לא נתעשת וננהל היטב את האירוע - אז כן, נעמוד מול הורדת דירוג".

הבסיס לכך, נעוץ לדבריה בכך שחברות הדירוג מתרשמות ממגוון פרמטרים שמעידים על יציבות כלכלית, לרבות אלה האומדים חוסן פנים־פוליטי וגיאו־פוליטי. מה יכול למנוע, או לכל הפחות לעכב את הורדת הדירוג? "ניהולי פוליטי עם ראייה רחבה - לא רק לגבי המלחמה, אלא גם לגבי הכלכלה. בכל זאת, יש לנו משק חזק וכריות ביטחון כלכליות, כמו רזרבות מט"ח, חוב לא גבוה בסקטור הציבורי ואולי הכרית הכי גדולה - החברות עם ארה"ב".

אם הדירוג יירד, זו תהיה הפעם הראשונה שבה ישראל סופגת הורדת דירוג. עד כה ראינו רק מגמת עלייה
"לקח לנו 25 שנים לבנות את רמת הדירוג שאליה הגענו, וכמו בהרבה דברים בחיים - קשה לבנות, וקל להרוס".

אחד מתחומי המומחיות שלך הוא השפעת מלחמות עבר בישראל על הכלכלה. מה אפשר ללמוד מכך על המצב הנוכחי?
"ייקח זמן עד שנראה התאוששות בסקטורים כמו תיירות והשקעות זרות. כמה מהר נתאושש? זה תלוי במדיניות הממשלה. גם מלחמת לבנון השנייה הייתה ממושכת יחסית ולוותה בביקורת כלפי צה"ל. אבל הניהול אז של המדיניות הכלכלית היה טוב מאוד, ואכן המשק חזר מהר למסלולו. זה בידיים שלנו".