הטלפון מראש עיריית אשדוד והלחץ של ראשון לציון: מתווה הפיצויים הוגדל בניגוד לעמדת בכירי האוצר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע על הכפלת טווח הזכאות לפיצויים מוגדלים לעסקים, למרחק של עד 40 ק"מ מהגבול עם רצועת עזה - לעומת 20 ק"מ במתווה שהגיש משרד האוצר בשבוע שעבר. המשמעות היא הוספת כ־130 יישובים תחת המסלול להחזרים מלאים על אובדן הכנסות בשל המלחמה, בהם אשדוד, באר שבע, קריית גת, יבנה ורהט. 

● פורום העסקים לנתניהו וסמוטריץ': תנו תמיכה מוטת צמיחה עכשיו 
● כך תקבלו עד 1.2 מיליון שקל מהמדינה: כל מה שצריך לדעת על תוכנית הפיצויים לעסקים
● בעלי עסקים שממתינים לפיצוי? כך זה הסתיים במשברים הקודמים
● יש כסף: הכלכלן שמסביר - כך ישראל תוכל לממן את המלחמה

הודעתו של סמוטריץ', שבצידה עלויות המוערכות במיליארדי שקלים בחודש, תפסה בהפתעה חלק מגורמי המקצוע במשרד האוצר. בתחילת דיון שנערך ביום ראשון בוועדת הכספים על מתווה הפיצויים, הודיע אחד מיועציו של סמוטריץ' כי "שר האוצר שוחח בטלפון לפני מספר דקות עם ראש עיריית באר שבע ואשדוד. תקנות מס רכוש שנביא לכאן בוועדה בימים הקרובים, יחולו מ־7 קילומטר עד 40 קילומטר. נייצר פתרונות משפטיים לעניין הזה, יש מורכבות, ויש לראות איך פותרים אותה".

כעדות לשינויים החטופים שנערכו ברגע האחרון במתווה, במצגת שהעבירו אנשי משרד האוצר במהלך הדיון בוועדה, צוין כי טווח הפיצויים יהיה עד 20 ק"מ בלבד.

לא כולם באוצר מסכימים שהיה מחטף

במבצעים צבאיים קודמים, טווח הפיצויים עמד על 40 ק"מ מהגדר, בהתאם למודל "צוק איתן". אלא שבניגוד לעבר, במלחמה המתרחשת כעת מתווה הפיצויים כולל סיוע מסוים לכל העסקים ברחבי הארץ שנפגעו משמעותית בהכנסותיהם.

לכן, באוצר רצו תחילה להשאיר את טווח הפיצויים המלאים על 7 ק"מ בלבד, ולאחר ביקורות רבות, השתכנעו להציע מסלול מוגדל גם בטווח של 7־20 ק"מ. זה עדיין השאיר בחוץ ערים כמו אשדוד ובאר שבע, שבמבצעים קטנים יותר זכו להחזרים מלאים על אובדן הכנסות. ראשי הערים לחצו על סמוטריץ' ונעזרו ביו"ר הקואליציה, אופיר כץ, שדרש מסמוטריץ' לתת להם את מבוקשם.

מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, הביע בשיחות סגורות התנגדות נחרצת להחלטה של סמוטריץ' להגדיל את טווח הפיצויים ל־40 ק"מ. הייזלר, שמונה על־ידי סמוטריץ' לנהל את המשרד, הוא בדרך־כלל האיש שמתווך את הרצונות של השר אל מול הדרגים המקצועיים במשרד. 

 שלומי הייזלר, מנכ''ל משרד האוצר / צילום: עודד קרני

למרבה ההפתעה, הפעם המשחק היה הפוך. דווקא בדרג המקצועי של האוצר לא נפלו מהכסא לנוכח ההחלטה של סמוטריץ'. הם מסבירים כי בשל התקדימים של המבצעים הקודמים, בהם העניקה המדינה כאמור שיפוי מלא בעסקים עד 40 ק"מ, מראש היה קושי שלא לתת לעסקים במלחמה את מה שקיבלו בסבבים קצרים יותר. ראשי הרשויות בטווח זה הפעילו לחצים על האוצר מהרגע הראשון לתת להם את הפיצויים המוגברים.

לדברי גורמים אלה, התנהל באוצר ויכוח מקצועי־פוליטי סביב הסוגיה, אבל הייתה היוועצות מקדימה עם גורמי המקצוע במשרד. "בתוך כל הדברים המוזרים שקורים באוצר, התהליך כאן לא היה הזוי במיוחד", אמרו.

אם יבנה נכללת, למה ראשון לציון בחוץ?

בראייה אוצרית, המשמעות של המהלך היא מתן פיצויים מוגדלים לסך של כ־260 יישובים, למשך תקופת לחימה שמשכה עדיין לא ידוע, בהיקפים של מיליארדים רבים. מעבר להייזלר, היו באוצר מי שהרגישו כי ההחלטה של סמוטריץ' משקפת התפרקות בתהליכי עבודת המטה הסדורה במשרד. אבל כאמור, לא כולם באוצר מסכימים שהיה כאן מחטף, גם אם התנגדו מקצועית לרעיון.

אחד הטיעונים שהעלו באוצר נגד השינוי של סמוטריץ' למתווה, היה שהטווח של 0־40 ק"מ פחות רלוונטי למערכה הנוכחית. הרף הזה נקבע בעקבות מבצע "צוק איתן" ב־2014. באותם ימים, יכולות שיגורי הרקטות של חמאס על ישראל היו מצומצמות יותר, וההתקפות רוכזו בעיקר בטווח הזה. הפעם מטחי החמאס מפוזרים יותר בין אזורים שונים בארץ.

לפיכך, אם באר שבע זכאית לפיצויים מוגברים, למה לא עיר כמו ראשון לציון, שטווחה באותה עוצמה? האם נכון להותיר את הקריטריונים רק לפי המרחק מהרצועה? או שמא צריך לבחון את המענה בפילוח לפי יישובים אדומים, פגיעה כלכלית וכדומה? שאלות אלה לא זכו למענה מצד שר האוצר, שמיהר להגדיל שרירותית את הטווח, בפעם השנייה בתוך שבועיים.

ואכן, לא חלפו שעות ספורות מרגע ההודעה של סמוטריץ', וראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, שיגר לשר דרישה להרחיב את המתווה גם אל עירו. "ראשון לציון הפכה בעל כורחה לאחת הערים המטווחות ביותר במדינת ישראל", כתב קינסטליך, "מתחילת המלחמה ועד כה נרשמו 106 התראות על שיגורים לעבר העיר". עוד קרא לקבוע "מודל דיפרנציאלי שישקף את המצב בפועל".

מאיפה יבואו מיליארדי השקלים הנוספים?

פנייה ללשכת שר האוצר, בשאלה האם יש אומדן לעלות הרחבת טווח הפיצויים, לא נענתה.

עקרונית, המימון לפיצוי העסקים אמור להגיע מתוך קרן הפיצויים של מס רכוש. אלא שלאורך זמן הכסף בקרן לא צפוי להספיק לכל העסקים במתווה המורחב, כשבמקביל מיועדים כספים אלה בראש ובראשונה לפיצויים ישירים למי שרכושו ניזוק מהתקפות חמאס. המדינה נכנסה למלחמה כשבקרן יש 18 מיליארד שקל.

זאת, אחרי שבשנים קודמות שימשה כמעין קופה קטנה ונשאבו ממנה מיליארדי שקלים לצרכים קואליציוניים. המתווה העדכני צפוי לשאוב את רובם המכריע של כספי הקרן, עבור החודש הראשון בלבד של המלחמה. הוצאות נוספות יצטרכו לבוא על חשבון העמקת הגירעון.