הלך לעולמו הג׳נטלמן שזרע את הזרעים לתעשיית הטק וההון סיכון הישראלית

אד מלבסקי, אשר נפטר במהלך סוף השבוע בגיל 94, נחשב בעיני רבים לאחד המייסדים של תעשיית ההייטק וההון סיכון הישראלית. מלבסקי נולד בלונדון להורים שהיגרו אליה מפולין. אחרי שקיבל דוקטורט בכימיה היה הראשון מחוץ לארה"ב שהצליח לייצר גבישי סיליקון בתנאי מעבדה. בהמשך הוא עבר לבוסטון ארה"ב, שם כיהן בתפקיד בכיר בתאגיד אמריקאי גדול. לאחר מכן עלה לישראל ובתחילה כיהן בקרן מחקר דו-לאומית, ובהמשך הקים קרן הון סיכון מצליחה משלו. בגיל 70 גם חזר לאקדמיה. מלבסקי התגורר בהרצליה פיתוח, היה נשוי לסלאי, ולהם שלושה ילדים. בנו הבכור נהרג בתאונת דרכים בתחילת שנות ה-2000.

● אלפי רחפנים עושים את דרכם לישראל. כך הם יסייעו במלחמה
● למרות המלחמה: מיקרוסופט משיקה דאטה סנטר בישראל 

כאמור, לאחר שעזב את טייקו, חברה שהוקמה בשיתוף פעולה של התאגידים טייקו ומובייל במטרה לפתח ולמסחר טכנולוגיות לאנרגיה חלופית, הגיע לישראל על מנת להתמנות למנהל קרן בירד, קרן דו-לאומית בשיתוף ישראל וארה"ב. ״קרן שהייתה אמורה לעזור לחברות ישראליות לשווק באמריקה. תחילה היה אמור להגיע לשנתיים, שהפכו מהר מאוד למעל 10 שנים, ואז התחילה לקום תעשיית קרנות ההון סיכון בישראל״, מספר לגלובס דוד כהן, ממייסדי SVB בישראל, וכיום מנהל תחום בנקאות ההייטק בעבור HSBC בישראל.

כהן פגש את מלבסקי לראשונה בשנת 1997, כשהתראיין לקרן ג'מני, אותה הקים מלבסקי, לאחר שעזב את קרן בירד. ג'מני קמה במסגרת תוכנית יוזמה. ״תוכנית יוזמה הייתה תוכנית ממשלתית של המדען הראשי להקים תעשיית הון סיכון בישראל. התוכנית הזאת למעשה קראה לגוף עסקי ישראלי שיחבור לגוף עסקי זר שמתמחה בעולמות של הון סיכון ואז הממשלה תשים גם היא את חלקה, ביחד עם שני הגופים הנ״ל. התוכנית הזאת למעשה הקימה את תעשיית ההון סיכון בישראל בתחילת שנות התשעים. הצד הישראלי היה דיסקונט השקעות והצד האמריקאי היה אדוונט אינטרנשונל, וככה קמה קרן שהצליחה לגייס 27 מיליון דולר בסיבוב הראשון שלה. מלבסקי הביא את יוסי סלע ולמעשה ביחד הם הובילו את ג'מני בתחילת דרכה וככה היא נולדה״ מספר כהן. 

ביסס את מעמדו כדמות מרכזית בעולם קרנות ההון סיכון הישראלי 

״אד מאוד אהב טכנולוגיות שמשלבות דיסציפלינות רבות והוא באמת ידע לפרגן לאנשים בצורה שהייתה נחוצה, כי כשאנחנו התחלנו עם תעשיית ההייטק, בתקופה שבה קמה קרן ג'מני, הגישה שלו היוותה שינוי משמעותי בשוק ההשקעות וביזמויות. אד היה גורם מאוד דומיננטי בראיית היכולת של החברות הישראליות לייצר שיתופי פעולה עם חברות אמריקאיות ולהיכנס לשוק הבינלאומי״, מספרת לגלובס אורנה ברי, טכנולוגית ראשית בחטיבת הענן של חברת גוגל. ברי פגשה אותו תחילה כיזמית ואחר כך גם כמשקיעה עצמאית בקרן ג'מני. ״הוא היה אדם חכם והוא חיזק אנשים שרצו להביא את הידע שלהם למיצוי, וגם לאלו שרצו להתחיל לפעול בהשראתו בעולם הרחב. הוא חינך אנשים לרב-תרבותיות ועזר להם להתקדם לתוך הנושא הזה״, היא מוסיפה. 

עם השנים, הוא ביסס את מעמדו כדמות מרכזית ומובילה בעולם קרנות ההון סיכון הישראלי. בראיון לגלובס מלפני כשלושה עשורים חשף מעט ממשנתו, הן לגבי מעורבות הקרנות בחברות בהן הן משקיעות והן באורך הרוח והסבלנות הנדרשת עד לקצירת הפירות בתחום. כך למשל, הסביר מלבסקי לגלובס, כי ״בארה"ב, הצלחת החברה היא הפוכה לכמות הזמן שאנשי הקרן צריכים לבלות בה. בארץ, יש הרבה יותר עניין והרבה יותר ניסיון מעשי של אנשי הקרנות בתעשייה עצמה. לעתים קרובות, אלה אנשים שבעצמם באו מתעשיית ההיי-טק ואפילו מסטרט-אפים. אבל כמובן שלא כולם מבינים, שהמטרה העליונה היא, שהקרן תעזור לסטרט-אפ להתפתח, תוך כדי בניית עצמאותו, ולא להיפך".

עוד התייחס מלבסקי לקרנות הישראליות ואמר כי "אני מאמין שאם מישהו זקוק לניתוח אפנדיציט, אבל בסביבה הוא יכול למצוא רק קצב שמסתובב עם סכין חד, לא כדאי שהוא יניח לקצב לנתח אותו. או במלים אחרות: לכל קרן יש התמחות משלה, וכדאי מאוד שהיא תשקיע רק במה שהיא מבינה, אחרת היא לא תוכל לעזור לסטרט-אפ להתנהל נכון, אלא לפעמים להיפך. חשוב מאוד שגם הקרנות יבינו שהלחץ לראות תוצאות מהירות הוא מתכון לכישלון בטווח הארוך, ומשקיעים מסוג זה ממילא לא ישרדו״. עוד ממשנתו של מלבסקי הייתה ההתבטאות ש"אם הסיבה היחידה שהחלטת לא להשקיע בסטרט-אפ היא שהמחיר גבוה מדי, אתה עלול לעשות טעות איומה".

האמין בפוטנציאל של התעשייה הישראלית

כהן מספר כי הגלגולים שעבר מלבסקי טרם הגיע לישראל, היו בעבורו לחוזקה. ״אד הביא איתו הרבה מאוד ניסיון. הוא נולד באנגליה, אבל את רוב הקריירה שלו עשה בארה"ב. הוא הביא איתו הרבה מאוד ידע של איך לעשות עסקים, גם ברמה המשפטית וגם ברמה העסקית, ולמעשה הוא היה חלק מאוד נכבד מהקמתה של מה שאנחנו קוראים היום תעשיית ההייטק הישראלית. רבים מחברים זאת ללא מעט אנשים, חלקם בזכות וחלקם פחות, ואד תמיד היה מישהו ללא הרבה יחסי ציבור, אבל לחלוטין בין אלו שזרעו את הזרעים הראשונים של מה שהפך להיות התעשייה המקומית". עוד מספר כהן כי ״הייתה לו יכולת ירידה לפרטים בצורה מופלאה והבנה טכנולוגית יוצאת דופן, שמאוד עזרה גם לקרן ג'מיני וגם לתעשייה באופן כללי לעשות את צעדיה הראשונים".

מעל הכל, נדמה כי מלבסקי באמת ובתמים אהב והאמין בפוטנציאל של התעשייה המקומית. לראייה, על השאלה "מה אתה אוהב בהיי טק הישראלי?", שנשאל באחד מהראיונות שלו לגלובס, הוא ענה כי "הוא מרגש. לאורך השנים כמעט כל יום פגשתי יזמים. בשנים הראשונות של ג'מיני, מצאו אותנו במהירות כל אנשי ההיי-טק בישראל. חברות קטנות, גדולות, מתות. אהבתי את זה, זה היה כמו להיכנס ל'המליז' (כלבו בריטי ידוע של צעצועים, מ"ו) בחג המולד".

כנשאל לגבי ישראל, אמר מלבסקי כי הוא אוהב בישראל ״את הקצוות, בכל מובן. יש לנו חברים שגרים על קצה הר מעל כרמיאל, ואנחנו אוהבים לבקר שם. אני גם אוהב את המדבר, את מצפה רמון. איכות השקט שם היא חוויה מרגיעה במיוחד.״