האם 2-3 מיליארד שקל מתקציב המשטרה מוגדרים ככסף קואליציוני?

למה בכלל קוראים "כסף קואליציוני"? האמירה של רוטמן מספקת מצע טוב לדיון • המשרוקית של גלובס

שמחה רוטמן, הציונות הדתית ​(משדר מיוחד, ערוץ 14, 7.11.23) / צילום: יונתן בלום
שמחה רוטמן, הציונות הדתית ​(משדר מיוחד, ערוץ 14, 7.11.23) / צילום: יונתן בלום

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

מאז תחילת המלחמה מתנהל מאבק סביב הקפאת הכספים הקואליציוניים שהובטחו בתקציב, או ביטולם, וניתוב הכסף לצרכי המלחמה. אלא שבראיון לערוץ 14 הסביר ח"כ שמחה רוטמן כי "כל האירוע הזה הוא פייק ניוז". מדוע? מכיוון שנתח לא מבוטל ממה שמוגדר כספים קואליציוניים בעצם קשור גם הוא לצרכי המלחמה. "חלק ממה שמכונה 'הכספים הקואליציוניים', להערכתי 2-3 מיליארד (שקל), זה תקציב למשטרה", הוא הסביר. "מישהו חושב שעכשיו מקצצים כסף למשטרה בגלל שקוראים לתקציב הזה 'תקציב קואליציוני'? ברור שלא".

המשרוקית | המורים בחינוך החרדי לא קיבלו שכר בגלל הקפאת כספים קואליציוניים?
המשרוקית | בן גביר מאשים את בני גנץ במחדל כיתות הכוננות. האם הוא צודק?

אז למה באמת קוראים "כסף קואליציוני"? ההתבטאות של רוטמן היא הזדמנות טובה לעשות מעט סדר בנושא הזה, על רקע העובדה שמדובר בטעות שחוזרת על עצמה. כפי שהסברנו בעבר, כספים קואליציוניים הם כספים המוקצים למפלגה מתוך תקציב המדינה לטובת מטרות שהוגדרו בהסכם קואליציוני. הם מוקצים באמצעות "תקנות תקציביות". על פי הנחיית יועמ"ש 1.1801, על הכספים הקואליציוניים להיות משולבים בחוק התקציב רק בהתאם לתקופה שננקבה בהסכם - בלי שיוקנה להם מעמד בבסיס התקציב מעבר לתקופה זו. כלומר, כספים קואליציוניים הם בהכרח כספים שלא נכנסים למסגרת התקציב, ולא יעברו אוטומטית לשנה הבאה. ולכן, גם אם תקציב המשטרה גדל בצורה ניכרת בעקבות דרישות שהעלה השר איתמר בן גביר במו"מ הקואליציוני זה לא אומר שנכון לסווג את כל הסכום הזה כ"כסף קואליציוני".

האם חלק מהסכום בכל זאת נופל להגדרה? כן, אבל בהיקפים קטנים יותר מאלה שציין רוטמן. בהחלטת ממשלה 511 ממאי האחרון, שעניינה "יישום הסכמים קואליציוניים והסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית בשנים 2023 ו-2024", הוחלט לקדם "תוכנית לחיזוק הביטחון הלאומי תוך חיזוק מערך השיטור". לצורך מימון התוכנית, נקבע שם, יוקצו למשרד לביטחון לאומי (למשטרת ישראל ולשב"ס) 350 מיליון שקל ב-2023, ו-880 מיליון שקל ב-2024. כלומר, כ-1.2 מיליארד שקל.

כשפנינו לח"כ רוטמן בעניין, התברר כי הוא התכוון לתוספות חד פעמיות בהיקף של 2 מיליארד שקל שניתנו למשרד לביטחון לאומי ואינן בבסיס התקציב. גם כאן נסביר: העובדה שכסף קואליציוני הוא כזה שאינו בבסיס התקציב, לא אומרת שכל סכום שאינו בבסיס התקציב הוא כסף קואליציוני. במקרה המדובר, המקור התקציבי של חלק מאותה תוספת חד פעמית הוא קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, בעוד חלק אחר מותנה בעמידה ביעדים מסוימים או בהערבות שיתבצעו במהלך השנה לפרויקטים חד פעמיים.

אגב, מעבר לפלפולים בהגדרות, לתהיה העקרונית יותר של רוטמן ניתן מענה לאחרונה בדיון שנערך בנושא בוועדת הכספים. נציגת האוצר הבהירה שם כי באותו סל של כספים קואליציוניים "יש שני סעיפים מאוד חריגים … הביטחון הלאומי ומערכת הבריאות. (שם) זה לגמרי הולך לתפעול השוטף שלהן… וגם מבחינה משפטית… מתייחסים לכספים האלה בצורה שונה". בהמשך היא אף הבהירה שמדובר בכספים שתומכים במלחמה.

מטעמו של ח״כ רוטמן נמסר: "ההגדרה של 'כספים קואליציוניים' אינה הגדרה המופיעה בחוק. הקוראים מופנים לדבריו של אורי יוגב, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר שהתבטא בנושא בסמוך לאישור התקציב ביחס לסכומים הללו (שאמר כך): 'מעבר לסכומים האלה, יש לא מעט כספים שבמהותם הם קואליציוניים, אבל הם לא נמצאים ברשימה כי שמו אותם בתוך התקציב, סביב קריטריונים חדשים'.

"ההחלטה שלכם לכלול רק את התוספות מתוך החלטת הממשלה שבאה לאחר הכנת חוק התקציב, ולא את ההסכמים הפוליטיים בעלי המשמעות התקציבית בהתאם להנחיית היועצת המשפטית לממשלה 1.1801 תמוהה בעיניי".

כשביקשנו מרוטמן הפניה להסכמים רלוונטיים שלדעתו לא כללנו, הופנינו לסעיף 84 להסכם הקואליציוני בין עוצמה יהודית לליכוד. בסעיף זה - שהוא חלק מההסכם הקואליציוני שנחתם כחלק מהליכי כינון הממשלה בדצמבר 2022 - מופיע סיכום על תוספות תקציביות למשרד לביטחון לאומי: 5 מיליארד שקלים ב-2023, 9 מיליארד ב-2024, 8 מיליארד ב-2025, 5 מיליארד ב-2026 ו-6 מיליארד בכל אחת מהשנים 2027-2029.

אולם, הסעיף הזה אינו תומך בטענתו של רוטמן. ראשית, אם הח"כ מתייחס לכל הסכומים האלה כ"כספים קואליציוניים", מדוע הוא נקב בנתון של 2-3 מיליארד שקל בלבד? הרי מדובר בסכומים גבוהים בהרבה. שנית, וחשוב יותר, הנחיית היועמ"ש שהזכיר רוטמן מבחינה בין הסכם קואליציוני הנוגע לחוק התקציב (כמו ההסכם הקואליציוני שאליו הפנה אותנו) לבין הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית הנכרתים במהלך חקיקת חוק התקציב או במסגרת התנהלות שוטפת. לגבי הסוג הראשון, נכתב כי "ההנחיה אינה מסדירה את כריתת ההסכם ופרסומו, המצויה בעיקרה בעולם הפוליטי-מפלגתי. ההנחיה עוסקת בעיקר בדרך שבה מיושם ההסכם על ידי הגורמים המוסמכים ברשות המנהלית".

במילים אחרות, יש הבדל בין הסכמה עקרונית שנחתמת עם הקמת הממשלה לגבי הגדלות תקציביות שונות בהתאם לדרישות קואליציוניות, לבין האופן שבו הכספים האלה מוקצים בסופו של דבר בתוך התקציב. כספים שנכנסים לבסיס התקציב - הגם שהם פרי של הסכמות פוליטיות - לא נחשבים ככספים קואליציוניים. כך, כפי שכבר הזכרנו, למרות שהגדלת תקציב המשרד לביטחון לאומי נובעת, בין היתר, מדרישות קואליציוניות שהעלה יו"ר עוצמה יהודית, רוב התקציב שהתווסף למשרד לא מוגדר כ"כסף קואליציוני".

בשורה התחתונה: דבריו של רוטמן לא נכונים ברובם. הכספים שהוקצו למשטרה (ולשב"ס) ומוגדרים ככספים קואליציוניים עומדים על כ-1.2 מיליארד שקל ולא על "2-3 מיליארד". מעבר לכך, בדיון שהתנהל בנושא, הבהירו במשרד האוצר כי הכספים הללו הם "חריגים", ועל אף שמבחינה פורמלית הם מוגדרים כ"כסף קואליציוני" בפועל היחס אליהם הוא אינו כזה.

תחקיר: יובל אינהורן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: שמחה רוטמן

מפלגה: הציונות הדתית

תוכנית: משדר מיוחד (עכשיו 14)

ציטוט: "חלק ממה שמכונה הכספים הקואליציונים, להערכתי 2-3 מיליארד, זה תקציב למשטרה"

תאריך: 7.11

ציון: לא נכון ברובו

בראיון לערוץ "עכשיו 14", נשאל ח"כ שמחה רוטמן על הודעתה של היועצת המשפטית לממשלה בדבר הקפאת הקצאת תקציבים קואליציוניים שאינם קשורים למלחמה או להתמודדות עם השלכותיה. "יש פה פייק ניוז", אמר רוטמן, "כל האירוע הזה הוא אירוע של פייק ניוז". רוטמן ביקש להביא דוגמה שמלמדת על כך שגם כספים קואליציוניים יכולים להיות שימושיים מאוד בעת הזו: "חלק ממה שמכונה 'הכספים הקואליציוניים', להערכתי 2-3 מיליארד, זה תקציב למשטרה", הסביר. "מישהו חושב שעכשיו מקצצים כסף למשטרה בגלל שקוראים לתקציב הזה 'תקציב קואליציוני'? ברור שלא". בדקנו האם אכן סכומים אלה מוקצים למשטרה מכוח כספים קואליציוניים.

ראשית, מהם בכלל "כספים קואליציוניים"? כפי שהסברנו בעבר, כספים קואליציוניים הם כספים המוקצים למפלגה מתוך תקציב המדינה לטובת מטרות שהוגדרו בהסכם קואליציוני. הם מוקצים באמצעות "תקנות תקציביות": בראש מבנה התקציב עומד סעיף, לאחר מכן תחום ותוכניות, ולבסוף תקנות, אשר מאושרות על ידי הממשלה ולא בחקיקה. התקנה התקציבית היא הרמה המפורטת ביותר של תקציב המדינה, ומתחתיה יש חלוקה פנימית נוספת.

על פי הנחיית יועמ"ש 1.1801 בעניין "יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית", על הכספים הקואליציוניים להיות משולבים בחוק התקציב רק בהתאם לתקופה שננקבה בהסכם - בלי שיוקנה לו מעמד בבסיס התקציב מעבר לתקופה זו. עוד הובהר שיש לעגן בהחלטת ממשלה כל הסכם פוליטי תקציבי שנערך לפני הנחת הצעת חוק התקציב בכנסת. במקרה שנערך הסכם פוליטי תקציבי אחרי שהצעת חוק התקציב עברה בקריאה ראשונה, אפשר יהיה לשלב אותו רק לאחר קבלת חוות דעת משפטית ומקצועית (אם הבדיקות האלה לא יושלמו בזמן, התקציבים ישולבו רק בתוכנית רזרבה ייעודית עד להשלמת הבדיקות).

ובהתאם לדברי רוטמן, אכן התקבלה החלטה על הקצאת כספים קואליציוניים למשטרת ישראל. בסעיף 3 להחלטת ממשלה 511 ממאי האחרון שעניינה "יישום הסכמים קואליציוניים והסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית בשנים 2023 ו-2024", הוחלט "לקדם תוכנית לחיזוק הביטחון הלאומי לשם הגברת הביטחון במרחב הציבורי תוך חיזוק מערך השיטור". בדברי ההסבר להחלטה נכתב שהכספים הללו יוקצו "לצורך קידום תכנית לחיזוק הביטחון הלאומי לשם הגברת הביטחון במרחב הציבורי אשר תכלול בין היתר התעצמות. הצטיידות ובינוי במשטרת ישראל והרחבה משמר הגבול. כמו כן המשאבים ישמשו לתוספת ימי מילואים ולהקמת פלוגות מילואים חדשות במשמר הגבול".

אלא שהסכומים עליהם הוחלט נמוכים מהמספרים בהם נקב רוטמן. "לצורך מימון התוכנית", נקבע, "יוקצה למשרד לביטחון לאומי סך של 350 מיליון ש"ח בשנת 2023 וסך של 880 מיליון ש"ח בשנת 2024" מתוך הסכום המוקצה ליישום הסכמים קואליציוניים (שנקבע לראשונה בהחלטה 241 מפברואר 2023). נקבע שהתקציבים הללו יועברו לתוכניות 078001 ו-078002 השייכות לתקציב משטרת ישראל (נקבע גם שחלק מהסכום יועבר לשירות בתי הסוהר).

אז למה רוטמן מתכוון? מטעמו הפנו אותנו לפרסומים בתקשורת על התוספת של 9 מיליארד שקלים למשרד לביטחון לאומי - כולל בדיקה שפרסמנו בעצמנו ב"משרוקית" - והבהירו לנו שהכוונה של רוטמן היא שלמשרד לביטחון לאומי ניתנו תוספות חד פעמיות שאינן בבסיס התקציב.

נסביר. באותה עת פירטנו את מרכיבי התוספת התקציבית למשרד לביטחון לאומי - ואכן הראינו שלמשרד לביטחון לאומי ניתנו תוספות תקציביות חד פעמיות שמסתכמות בכ-2 מיליארד שקלים בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024. ואולם, לא כל תוספת חד פעמית היא בבחינת "כסף קואליציוני" ואותן תוספות חד פעמיות שציינו כמרכיבות את אותם "9 מיליארד שקלים" שניתנו כתוספת למשרד לביטחון לאומי, אינן נחשבות בגדר "כספים קואליציוניים" ואינן עונות להגדרות שהבאנו לעיל. למעשה, המקור התקציבי של חלקן הוא בהחלטת ממשלה על קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה ושל חלק אחר הוא תקציבים שיינתנו בתלות בעמידה ביעדים מסוימים או העברות שיתבצעו במהלך השנה לפרויקטים חד פעמיים.

ייתכן גם שהבלבול נוצר מעניין נוסף. לפני שבועות אחדים, התפרסמו דיווחים בכלי התקשורת על כך שכחלק מהעברת הכספים הקואליציוניים, אישרה ועדת הכספים העברה של כמיליארד שקל למשרד לביטחון לאומי - וביחד עם העברות למשרד הבריאות שאושרו באותה ישיבה, מדובר על כ-2 מיליארד שקלים. אלא שמעיון בפנייה התקציבית (מספר 90 עד 92) שאושרה בישיבת ועדת הכספים ב-24 באוקטובר (עליה דווח בתקשורת), עולה תמונה קצת אחרת. כאן, התבקש אישורה של ועדת הכספים להעברה של כ-938 מיליון שקלים, אלא שהמקור התקציבי עליו הוצבע אינו ההסכמים הקואליציוניים, אלא אותה החלטת ממשלה בדבר קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה השונים.

ומה באשר לתהייה של רוטמן על הרצון לקצץ בחלק מתקציב המשטרה רק כי הוא מוגדר כ"כסף קואליציוני"? גם על כך ניתן מענה באותה ישיבה של ועדת הכספים. כשנשאלה על הכספים הקואליציוניים שמוקצים למשטרה מכוח החלטה 511, הסבירה נציגת אגף התקציבים במשרד האוצר כי "כאשר בנינו את התקציב של שנת 2023, נקבעה החלטת ממשלה… שאומרת את המסגרת הכללית שנשמרה לכל הצרכים הקואליציוניים. מתוך זה יש שם שני סעיפים מאוד חריגים שבסוף הוקצו מתוך הכסף הזה לתפעול שוטף לגמרי של שתי מערכות גדולות - מערכת ביטחון הפנים או הביטחון הלאומי ומערכת הבריאות. אלה שתי מערכות שזה לגמרי הולך לתפעול השוטף שלהן. כלומר, זה פשוט נלקח ממקורות ששוריינו עבור ההסכמים הקואליציוניים בליל הממשלה וגם מבחינה משפטית… מתייחסים לכספים האלה בצורה שונה כיוון שאין שם שימוש ברור. זה כסף שמוזרם לגמרי מהמערכת". נציגת האוצר גם הבהירה שמדובר בכספים שתומכים במלחמה. במילים אחרות, אף על פי שמבחינה פורמלית, אותם כספים שהזכרנו שמוקצים למשרד לביטחון לאומי (350 מיליון שקלים ב-2023 ו-880 מיליון שקלים ב-2024) מוגדרים ככספים קואליציוניים, בפועל לא מדובר בכספים קואליציונים פר אקסלנס, אלא רק המקור התקציבי שלהם שוריין מהמקורות התקציביים המוקדשים לכספים קואליציוניים.

מטעמו של חה״כ שמחה רוטמן נמסר: "ההגדרה של 'כספים קואליציוניים' אינה הגדרה המופיעה בחוק. הקוראים מופנים לדבריו של אורי יוגב, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר שהתבטא בנושא בסמוך לאישור התקציב ביחס לסכומים הללו: 'מעבר לסכומים האלה, יש לא מעט כספים שבמהותם הם קואליציוניים, אבל הם לא נמצאים ברשימה כי שמו אותם בתוך התקציב, סביב קריטריונים חדשים'.

"ההחלטה שלכם, לכלול רק את התוספות מתוך החלטת הממשלה שבאה לאחר הכנת חוק התקציב, ולא את ההסכמים הפוליטיים בעלי המשמעות התקציבית בהתאם להנחיית היועצת המשפטית לממשלה 1.1801 תמוהה בעיניי".

כשביקשנו מרוטמן הפניה להסכמים רלוונטיים שלדעתו לא כללנו, הופנינו לסעיף 84 להסכם הקואליציוני בין עוצמה יהודית לליכוד. בסעיף זה - שהוא חלק מההסכם הקואליציוני שנחתם כחלק מהליכי כינון הממשלה דצמבר 2022 - מופיע סיכום בין הצדדים על תוספות תקציביות למשרד לביטחון לאומי: 5 מיליארד שקלים ב-2023, 9 מיליארד ב-2024, 8 מיליארד ב-2025, 5 מיליארד ב-2026 ו-6 מיליארד בכל אחת מהשנים 2027-2029.

אולם, מקור זה אינו תומך בטענתו של רוטמן. ראשית, ניתן לראות שגם כאן הסכומים שונים למדי מהסכומים אותם ציין רוטמן. שנית, כאמור, מדובר בסיכומים במסגרת הסכמים קואליציוניים לכינון ממשלה (שנחתמו חודשים לפני אישור התקציב). הנחיית היועמ"ש שהזכיר רוטמן מבחינה בהסכם קואליציוני הנוגע לחוק התקציב (כמו ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית) לבין הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית הנכרתים במהלך חקיקת חוק התקציב או במסגרת התנהלות שוטפת במהלך שנת התקציב. בסוג הראשון, נאמר בהנחיה, "ההנחיה אינה מסדירה את כריתת ההסכם ופרסומו, המצויה בעיקרה בעולם הפוליטי-מפלגתי. ההנחיה עוסקת בעיקר בדרך שבו מיושם ההסכם על ידי הגורמים המוסמכים ברשות המנהלית".

מעשית, הסיכומים במסגרת ההסכם הקואליציוני אינם כשלעצמם "כספים קואליציוניים". ייתכן מצב שבו, לדוגמה, כתוצאה מהסכם קואליציוני, יוחלט להכניס כספים מסוימים לבסיס התקציב. כספים שנכנסים לבסיס התקציב - הגם שהם פרי של הסכמות פוליטיות - לא נחשבים ככספים קואליציוניים. למשל, למרות שמקור היוזמה להגדיל את תקציב המשרד לביטחון לאומי הוא בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לעוצמה יהודית, רוב התקציב שיתווסף לא ייחשב לכספים קואליציוניים, משום שמדובר בשינויים שיתבצעו בבסיס התקציב.

לסיכום: אכן יש כספים קואליציוניים שמוקדשים למשטרת ישראל, אולם הם שונים מהנתון בו נקב רוטמן: בעוד רוטמן דיבר על "2-3 מיליארד שקלים", סכום הכספים הקואליציוניים שמועברים למשטרת ישראל - ביחד עם שירות בתי הסוהר - עומדים על 350 מיליון שקלים ב-2023 ו-880 מיליון שקלים ב-2024. לכן דבריו של רוטמן לא נכונים ברובם.