הקופה הקטנה שרצה יוסי שלי והבקשה של נתניהו: הדיון הסוער של האוצר על הכספים הקואליציוניים

דיון בשינויים בתקציב 2023 עורר חשש ששיקולים פוליטיים עלולים להפוך את תקציב החירום המלחמתי לקופה שתממן צרכים קואליציוניים במיליארדי שקלים • מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, ביקש להעמיד "קופה קטנה" מתוכה ניתן יהיה להעביר כספים לרשויות, כמעט ללא בקרה או תנאים

הקבינט החברתי כלכלי / צילום: קובי גדעון-לע''מ
הקבינט החברתי כלכלי / צילום: קובי גדעון-לע''מ

גורמים שנכחו בפגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביום שלישי בערב יצאו ממנה מודאגים. התחושה בחדר הייתה ששיקולים פוליטיים עלולים להפוך את תקציב החירום המלחמתי שנבנה בימים אלה באוצר לכדי קופה שתממן צרכים קואליציוניים במיליארדי שקלים.

בנק ישראל במסר לשר האוצר: הקיצוץ שבוצע בתקציב אינו מספיק
קיצוץ של 70% בכספים הקואליציוניים? יותר קרוב ל־11%

הצדדים דנו בשינויים בתקציב 2023, שאמורים לעלות להחלטת ממשלה בזמן הקרוב. כדי לממן את העלויות האזרחיות של המלחמה, כמו הסיוע למפונים והפיצויים לעסקים - החליט סמוטריץ' לקצץ 1.6 מיליארד שקל בלבד מתוך כ-10 מיליארדי שקלים בכספים קואליציוניים שזמינים בתקציב הדו-שנתי. זאת, בנוסף לקיצוץ של כ-2.3 מיליארדים מהסטות כספים נוספות בתקציב. בסך הכל, הקיצוצים האלה אמורים לכסות רק כמחצית מהכסף שחסר לטיפול בעורף עד סוף השנה, והיתר יבוא על חשבון הגדלת הגירעון. באגף תקציבים באוצר, לעומת זאת, דרשו התייעלות נרחבת יותר, כולל ביטול כל הכספים הקואליציוניים.

אלא שעבור נתניהו, אפילו הקיצוץ המינורי יחסית שהציע סמוטריץ' היה כנראה יותר מדי. חלק מהמקורות למימון המלחמה היו אמורים להגיע מהסטת תקציבים של משרדים "קואליציוניים", כמו משרד המודיעין של השרה גילה גמליאל או משרד המסורת של השר מאיר פרוש. נתניהו לא אהב את הרעיון, וביקש בדיון שבאוצר "ישאירו משהו" למשרדים הקטנים הללו, במקום להעביר את הכל למאמץ המלחמתי.   

המאבק על הקיצוצים הוא רק הבעיה הקטנה ביותר. ייתכן שבאוצר יצטרכו להקטין את הקיצוץ בכמה עשרות מיליוני שקלים, אבל הכסף הגדול נמצא דווקא בהקצאה המחודשת של הכספים. בתוכנית שהגיש סמוטריץ' לנתניהו, מוצע לתקצב את הטיפול האזרחי ב-13.3 מיליארד שקל רק כדי לסגור את השנה.

חשש מפני מדרון חלקלק

באגף התקציבים העריכו כי "אפשר להסתדר" עם היקף הוצאות שכזה. אלא שהחשש המרכזי כעת הוא שלחצים בקואליציה על ראש הממשלה ידרשו לפרוץ את מסגרת הוצאה הזו. כבר עתה מעריכים באוצר שיצטרכו להגדיל את ההוצאות בכמה מאות מיליוני שקלים, כדי לחלק מכספי החירום גם למשרדים שעל פניו לא קשורים למטרות הסיוע.

החשש הגדול באמת הוא מפני יצירת מדרון חלקלק, שיגדיל את תקציב החירום בהתאם לבולמוס הבקשות מהשרים השונים והחשש בצמרת הממשלה מהתפרקות הקואליציה. כלומר, אפילו אחרי שהמדינה הכירה בכך שחייבים לערוך מחדש את סדר העדיפויות התקציבי ולנתב את הכספים מחדש - הפוליטיקאים מנסים לשים את ידם על כמה שיותר מזומנים. או במילים אחרות, גם אם יפחיתו במעט את חלוקת הכספים הקואליציוניים - ייתכן שיחליפו אותם בתוספות שבמהותן הן קואליציוניות לא פחות. באגף תקציבים "לא יודעים איך לחיות" עם תרחיש אימים שכזה.

בניסיון להימנע מסחיטות תקציבים בסגנון ליל אישור תקציב מדינה בממשלה, הוחלט הפעם שהאוצר פשוט יודיע על הקיצוצים, יזכה לגיבוי מראש הממשלה - וכל משרד ייכנס מתחת לאלונקה בהתאם לסיכומים. בעיקרון, נתניהו אמר שהוא נכון לזה. אבל בפועל, הלחצים הפוליטיים מהשרים השונים במפלגות השונות, מביאים את הגורמים המעורבים להתכונן לפריצת המסגרות. 

הבקשה ל"קופה קטנה"

הדיון בין נתניהו לסמוטריץ' ואנשיהם התנהל ברובו בטונים רגועים, אבל עלה לפרקים לטונים צורמים. רגע אחד כזה התרחש כשהיועץ הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, הלין על התנהלות אגף התקציבים. "אני מכיר את אגף התקציבים הרבה שנים, תמיד הייתם ככה", אמר שמחון. על כך השיב ראש אגף תקציבים, יוגב גרדוס, שהשתתף בישיבה: "אני מכיר אותך אבי הרבה שנים וגם אתה תמיד היית ככה".

מעבר לרגעים קומיים מסוג זה, עלו מכיוונו של נתניהו מספר בקשות שאותן התקשו לבלוע באוצר. למשל, רעיון לגבש "קופסה" תקציבית עבור הרשויות המקומיות. רשויות שונות ברחבי הארץ טוענות לקשיים בקבלת כספים דחופים מהאוצר, כאשר אצל סמוטריץ' מתעקשים בתוקף ש"לא חסר שקל".

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, ביקש להעמיד "קופה קטנה" שכזו, שמתוכה ניתן יהיה להעביר כספים לרשויות, כמעט ללא בקרה או תנאים. מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, עקץ בתגובה את שלי: "יוסי, אתה מתכוון להסתובב עם פנקס צ'קים בדרום?".

על הפרק עלה רעיון שהציע בימים האחרונים ראש המועצה האזורית גליל עליון, גיורא זלץ. לפי הצעה זו, במקום מתווים מסובכים, האוצר פשוט יעביר למועצות 1,000 שקל לחודש בגין כל תושב שפונה. באוצר התנגדו לרעיון, בטענה שהוא שרירותי מדי ולא מציב קריטריונים או שימושים מוגדרים לכספים.