נוהל מיסוי הקריפטו: כך ייכנסו מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה

רשות המסים, בשיתוף בנק ישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון ומשרד המשפטים, פרסמה היום (א') נוהל חדש לדיווח על רווחים משוק הקריפטו ותשלום המס בגינם ישירות לרשות המסים, תוך עקיפת המערכת הבנקאית.

● האם הריבית תרד מחר? לשני הבנקים הגדולים בישראל יש תחזיות הפוכות
● ביום האחרון של 2023: אקזיט תל אביבי - החברה שנמכרת ב-100 מיליון דולר 
● רמת החיים החרדית עולה, אך עשרות אחוזים מהעובדים עוסקים בחינוך

מדובר בנוהל שנועד להסדיר את תהליך העבודה והבדיקות שיאפשרו קבלת וגביית כספי המסים הנובעים מפעילות של ישראלים באמצעי תשלום מבוזר. בהתאם לנוהל, כספי המסים יופקדו ישירות לחשבון הבנק של רשות המסים שיתנהל בבנק ישראל.

הנוהל ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2024 ויאפשר לבעלי רווחים ממטבעות וירטואליים לדווח על הכנסותיהם ולשלם את המס המתחייב עליהם עד יוני. ההערכות הן כי במהלך חצי שנה שיחול הנוהל, ייכנסו לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים. 

אחת הבעיות המרכזיות של השחקנים בזירת הקריפטו היא שמערכת הבנקאות המסחרית בישראל לא מאפשרת במקרים רבים לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים בשל הקושי לעקוב אחר מקור הכספים, ובשל החשש שאלו קשורים להלבנת הון או למימון טרור. במקרים אלו, סירוב המערכת הבנקאית לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים, חל גם ביחס לכספי מסים הנובעים מרווח ממימוש של מטבע וירטואלי.

על פי דוח של הכלכלנית הראשית לשעבר, שירה גרינברג, מנובמבר 2022 "היקף הרווחים של לקוחות ישראלים אשר אינם מצליחים להכניס את הכספים שהתקבלו בתמורה לנכסים דיגיטליים לתוך המערכת הבנקאית בישראל ומעוניינים לשלם מסים בעד הרווחים, עומד על מאות מיליוני שקלים".

בדצמבר 2021 פרסם בנק ישראל טיוטת נוהל חדש לפיה בנקים לא יוכלו לסרב באופן גורף לבקשות להפקדת כספים שמקורם בקריפטו בחשבונות בנק. נוהל 411, שנכנס לתוקף בנובמבר 2022, היה אמור להסדיר את הבעיה של חלק מהסוחרים בזירת הקריפטו שלא יכלו להפקיד את כספם בחשבונות הבנק שלהם בשל סירוב הבנקים. הנוהל, העוסק בניהול סיכונים הכרוכים במתן שירותים הקשורים בנכסים וירטואליים, פתח את הפתח להכנסת הכספים מהזירה הדיגיטלית לזירה הבנקאית המסורתית.

מאבקים משפטיים מול הבנקים

רגע לפני שזה קרה, התנהלו לא מעט מאבקים משפטיים נגד הבנקים בארץ בנוגע להכנסת כספים מזירת הקריפטו. את אחד המאבקים המרכזיים ניהלו בני הזוג יפעת ורועי ערב נגד בנק דיסקונט, לאחר שהבנק סירב לקבל את רווחיהם ממסחר במטבעות דיגיטליים מסוג ביטקוין. השניים ניצחו את הבנק בבית המשפט המחוזי, שקבע כי סירובו של הבנק לבקשת בני הזוג ערב אינו סירוב סביר. בהמשך, ערעורו של הבנק לביהמ"ש העליון נדחה בעקבות פרסום הנוהל של בנק ישראל שלכאורה הסדיר את הנושא.

במקביל להליכים של בני הזוג ערב, נפתח בפברואר 2020 הליך משפטי שהגישו שני אזרחים ישראלים נגד בנק הפועלים ובנק המזרחי, אשר אחד הסעדים שהתבקשו בו נגע לתשלום המסים למדינת ישראל מרווחים בזירת הקריפטו. 

בהמשך, בחודש דצמבר 2022, הוגשה על ידי אותם תובעים ועותרים נוספים, באמצעות עו"ד שאול ציוני, ממשרד ציוני פילרסדורף פיליפ, עתירה לבג"ץ בה ביקשו כי המדינה תאפשר העברת כספים מחו"ל לרשות המסים לצורך תשלומי המסים. במסגרת עמדתה בבג"ץ, הודיעה רשות המסים כי הטיפול בנוהל הנוגע להעברת כספים מחו"ל לישראל נמצא "בישורת האחרונה".

הרקע לעתירה לבג"ץ היה העובדה שנוהל 411 לא פתר את כל המחלוקות, ושחקנים רבים בזירת הקריפטו נותרו ללא פתרון, לא הצליחו להכניס את כספם למערכת הבנקאית ולשלם את המס הנדרש בגין הרווחים בזירה.

הנוהל החדש אמור לתת לאותם שחקנים "מסלול עוקף בנקים" לצרכי תשלום המס. הנוהל החדש חל רק ביחס לכספי מסים על פעילות באמצעי תשלום מבוזר, ובתנאי שהוכח לרשות המסים שהמערכת הבנקאית המסחרית בישראל (בנק אחד לפחות) סירבה לקבלם, לרבות בדרך של סירוב לפתוח חשבון. על פי הנוהל, הטיפול בבקשה יעשה על ידי פקיד השומה הרלוונטי, החטיבה המקצועית, חטיבת החקירות והמודיעין, וחטיבת האכיפה והגבייה ברשות המסים.

על מנת ליישם את הנוהל, אותו אזרח שמבקש לשלם את המס על רווחי קריפטו נדרש לדווח על הכנסתו מאמצעי התשלום המבוזר, לבקש להחיל עליו את הנוהל בטופס מיוחד (טופס 911, שיפורסם בימים הקרובים), לחתום על תצהיר מתאים, ולצרף אסמכתאות בהתאם להנחת דעתו של פקיד השומה. עוד בהתאם לנוהל, פקיד השומה יערוך שומה.

בנוהל הובהר כי לא מדובר "בנוהל גילוי מרצון", המגן על המדווחים לרשות המסים מפני פתיחה בהליך פלילי נגדם. בנוהל לשחקני זירת הקריפטו מובהר כי הסכם השומה, ככל שייחתם כזה, לא משפיע על הליך פלילי לפי פקודת מס הכנסה או לפי חוק אחר.

"נתיב המטבע הווירטואלי"

עוד נדרש על פי הנוהל כי הכסף שיופקד בחשבון הבנק של רשות המסים בבנק ישראל, יופקד בשקלים בלבד, והוא יועבר מחשבון בנק זר, לרבות חשבון של זירת קריפטו, בית השקעות או נותן שירותים פיננסיים אחר המתנהל בבנק זר.

דרישה מרכזית נוספת מבעל הארנק הדיגיטלי היא להוכיח מהו מקור הכסף. על פי הנוהל, על מגיש הבקשה לספק את האסמכתאות ביחס למקור הכספים ששימשו לרכישת המטבעות הווירטואליים, אסמכתאות המעידות על "נתיב המטבע הווירטואלי" - כלומר: התנועות שבוצעו במטבעות הווירטואליים או בכתובת ארנק של מטבע וירטואלי שבה הושמו לאורך תקופת ההחזקה בהם. המבקש נדרש לספק גם אישור על הפקדת התמורה בגין מכירת המטבעות הווירטואליים לחשבונו מנותן השירותים הפיננסיים באמצעותו בוצעה המכירה.

סכום המס שישולם במסגרת הנוהל לא יוחזר לנישום אף אם עומדים לזכות הנישום החזרים, הפסדים, ניכויים או זיכוים, אשר לא קיבלו ביטוי במסגרת הסכם השומה או השומה העצמית.

למרות שמדוח הכלכלנית הראשית דובר על מאות מיליונים, ברשות המסים העריכו בעבר כי מדובר על מסים שלא נגבו בהיקף של כמה מיליארדי שקלים, בעיקר מרווחים שמומשו בשנים 2019-2021.

מומחים על נוהל מיסוי הקריפטו: היתרון גדול, אך גם ההחמצה

היכולת להכשיר את הרווחים של הקריפטו על־ידי תשלום המס לרשות המסים עשויה להועיל לישראלים רבים שלא יכלו להשתמש ברווחיהם ממטבעות מבוזרים לטובת רכישת נכסים והשקעות שאינם וירטואליים. עם זאת, מומחי מיסוי מבהירים שהנוהל עדיין מפספס את הבעיות המרכזיות שיש לשחקנים בזירה הזאת, ואפילו עלול לסבך אותם בבעיה קשה יותר אם יחליטו לשלם את המס - שכן, הם יחשפו את עצמם להליך פלילי.

"מחד, מדובר בבשורה אמתית למחזיקים במטבעות וירטואליים, מכיוון שסוף סוף ניתן יהיה לממש אותם באופן רשמי ומבלי לעבור על החוק ולהתעמת עם הבנקים", אומר עו"ד אורי גולדמן, המתמחה בדיני מסים. "יחד עם זאת, אין מדובר ב'גילוי מרצון' אמיתי, אלא ב'יצור כלאיים' שמאפשר, לכאורה, לשלם את המס ממימוש הקריפטו, מבלי 'להלבין' את הכסף. כלומר, השימוש בנוהל של רשות המסים כשלעצמו אינו פוטר אותם מהליך פלילי, למרות שהנישומים עצמם יזמו את תשלום המס. לכן, הנוהל שנראה לכאורה כפתרון מדהים למשקיעים מסוימים (מאוד) עשוי להפוך ל'מלכודת דבש', לבטח למשקיעים שלכאורה עברו עבירות דיווח בעת מימוש הקריפטו".

כך, לדברי מומחית המס, עו"ד (וחשבונאית) אינגה אייזנברג, ממשרד אייזנברג, שנער ושות', המתמחה במיסוי מטבעות קריפטוגרפיים, "הנוהל פורסם באופן שונה וחריג מהאופן שבו מתפרסמים נהלים בדרך כלל, ואולי זו גם הסיבה שמחברי הנוהל, למיטב ידיעתי, לא התייעצו עם לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון, וחבל. לטעמי, הנוהל צריך היה לבוא בד בבד יחד עם נוהל גילוי מרצון. כרגע, לא ברור כיצד נושא הגילוי מרצון משתלב עם העבודה לפי הנוהל: אולי אפשר לשלם מס, אבל לא ברור הנושא המקדים - שהוא הגילוי - שהוא אלמנט מרכזי בעולם הקריפטו. המצב כרגע הוא שאדם שיש לו כסף, הוא אינו יכול לגלות אותו, גם אם הוא רוצה לשלם באמצעות הנוהל החדש. הוא אינו יכול לגלות אותו, כי הוא זקוק לנוהל של גילוי מרצון, ולדעתי, הגם שיש לכל פתרונות יצירתיים, פספסו פה בענק".

עו"ד אייזנברג מוסיפה, כי "היתרון, כמובן, הוא שסוף סוף רשות המסים תוכל לגבות מס מלקוחות הבנקים, וכן מהמוסדות הפיננסיים הישראליים, שמצידם יוכלו לאשר קבלת כספים ממוסדות פיננסיים זרים, שזו בשורה ענקי. אנחנו, המייצגים, ממתינים לה זמן רב. יש ישראלים רבים שכעת יוכלו לשלם את המס באופן שיפתור את המצב הנוכחי, לפיו יש רבים ש'תקועים' עם הכסף ועם המטבעות הקריפטוגרפיים, והם לא יכולים לשלם לרשות המסים עבור הקריפטו שהם מעוניינים להכניס לחשבונות הבנק שלהם".

לדבריה, "עד עתה, גם אם הקריפטו לגיטימי לחלוטין, שמקורו בבורסות הכי טובות בעולם, והקריפטו כשר ולגיטימי לחלוטין, שלא עבר שום ארנקים ושום 'בלנדרים' - כלים שנועדו להסוות את נתיב המטבעות באמצעות אלפי העברות פיקטיביות, כך שאי אפשר להתחקות אחרי הנתיב האמיתי - כעת, ניתן יהיה להעבירו ארצה, להעבירו לחשבונות ישראלים, לשלם עבורו מס, ככל שישנה חבות כזו".