ממשלת נתניהו־גנץ כללה אותו מספר משרדים כמו הממשלה הנוכחית?

הממשלה הזו אינה הראשונה ש"ממציאה" משרדים. איך זה נראה בממשלת נתניהו־גנץ? • המשרוקית של גלובס

בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית (ספי ויניר, גלי צה''ל, 31.12.23) / צילום: יצחק קלמן
בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית (ספי ויניר, גלי צה''ל, 31.12.23) / צילום: יצחק קלמן

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

בראיון בגלי צה"ל, מחה שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', על הדרישה שמופנית כעת כלפי הממשלה, לקצץ בתקציבה על ידי סגירת "משרדים מיותרים". "לא שמעתי בתקופת הקורונה איזה מן קמפיין ענק כזה 'בואו נסגור משרדים'", אמר. וכשהמראיינים, ספי עובדיה ויניר קוזין, הזכירו לו שאז "לא היו כל כך הרבה משרדים מיותרים", ואף מנו כמה מן המשרדים שהוקמו כעת, הוא טען בתגובה שגם אז, באותה תקופה שהתאפיינה אף היא במשבר כלכלי, "היה בדיוק אותו מספר משרדים". האם זה נכון?

המשרוקית | הטלת עונש מוות על מחבלים היא תפיסה רווחת במערכת הביטחון?
המשרוקית | רק 2% מהעצמאים שפנו קיבלו פיצוי מהמדינה על נזקי המלחמה?
המשרוקית | לאן הלך הכסף הקטרי שנכנס לעזה, ומי עשוי לקבל אותו ב"יום שאחרי"?

הממשלה שאליה מכוון סמוטריץ' היא הממשלה ה־35, שייחודה היה בכך שלראשונה כיהנו בה ראש ממשלה, בנימין נתניהו, וראש ממשלה חליפי, בני גנץ. היא הוקמה ב־17 במאי 2020 והוחלפה ב־13 ביוני 2021. בשיאה, כללה הממשלה הזאת 33 משרדים (ו־35 שרים). כדי להגיע למספר המשרדים הזה, אכן "הומצאו" באותם ימים כמה משרדים חדשים, ביניהם: משרד משאבי המים ומשרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה שבראשם עמד זאב אלקין; משרד הדיגיטל הלאומי שבראשו עמד דוד אמסלם והמשרד לחיזוק וקידום קהילתי בראשות אורלי לוי אבקסיס (בכל המקרים מדובר בח"כים מ"גוש הליכוד").

כל המשרדים הללו בוטלו על ידי הממשלה ה־36, בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד, והממשלה הנוכחית, שהחליפה אותה, לא הקימה אותם מחדש. מצד שני, היא "המציאה" משרדים חדשים משל עצמה. משרד ירושלים והמורשת פוצל לשני משרדים (בראש משרד ירושלים והמסורת עומד מאיר פרוש מיהדות התורה, וכשר המורשת מכהן עמיחי אליהו מעוצמה יהודית); משרד העבודה, שפוצל ממשרד הכלכלה (בראשו עומד יואב בן צור מש"ס); המשרד לקידום מעמד האישה שהוקם באפריל ובראשו עומדת מאי גולן (סמוטריץ' הזכיר זאת בראיון); ומשרד ההסברה שבינתיים בוטל, לאחר שגלית דיסטל אטבריאן שעמדה בראשו התפטרה באוקטובר. בסך הכל גם כאן היו בשיא 33 משרדים (ו־32 שרים). כלומר, בהתאם לדבריו של סמוטריץ'.

מה בכל זאת אפשר לסייג? ראשית, כדאי לציין שביקורת על ריבוי משרדים או ממשלה מנופחת בעת משבר נשמעה בהחלט גם בעת ההיא (גם אם לא באותה עוצמה כמו היום). שנית, אם מסתכלים על "משרדים ממוצאים" ככלי פוליטי לשימור הקואליציה, הרי שהממשלה ה־35 בכל זאת הייתה חסכנית יותר בשימוש בו: 33 המשרדים אז שירתו קואליציה של 72 חברי כנסת, לעומת קואליציה של 64 כיום, עד לפרוץ המלחמה (אם כי הממשלה ההיא כן מנתה יותר שרים). ושלישית, שדרך נוספת לבחון את המעמסה שיוצרים המשרדים הללו היא באמצעות העלות התקציבית שלהם, אלא שבתקופת הממשלה ה־35 לא הועבר תקציב, ולכן חישוב כזה הוא אינו טריוויאלי.

בשורה התחתונה: דבריו של סמוטריץ' נכונים. במהלך הממשלה ה־35 שכיהנה בתקופת הקורונה עמד מספר השיא של משרדי הממשלה על 33. זהו גם מספר שיא המשרדים בממשלה הנוכחית (כיום, לאחר ביטול משרד ההסברה, ירד המספר ל־32).

תחקיר: יובל אינהורן

לבדיקה המלאה לחצו כאן