סיבוב שני: יו"ר רמ"י יעקב קוינט חוזר לרשות החברות. איך זה ייראה?

שלוש שנים אחרי שפרש מתפקיד מנהל רשות החברות הממשלתיות, יעקב (ינקי) קוינט חוזר לעמוד בראש הרשות. הפעם קוינט מגיע לרשות על תקן ממלא מקום זמני, במקום המנהלת הנוכחית, מיכל רוזנבוים, שהודיעה על התפטרותה בסוף השבוע האחרון. במקביל, ימשיך קוינט לכהן כמנהל רשות מקרקעי ישראל.

● בדיקת גלובס | השר ברקת הבטיח להיאבק ביוקר המחיה. מה הוא עשה בשנה הראשונה במשרד הכלכלה?

רוזנבוים עזבה על רקע מאבקים בינה לבין השר לשיתוף פעולה אזורי, דודי אמסלם, שאחראי מטעם הממשלה על הרשות. בכירים לשעבר ברשות הופתעו מההחלטה של אמסלם להציב במקומה את קוינט.

קוינט זכור ברשות כמנהל חזק וההערכה היא שאמסלם לא יוכל להעביר מינויים והחלטות מעל הראש שלו. לצד זאת, קוינט הביע בעבר ביקורת על מנגנון נבחרת הדירקטורים של הרשות, שרק מתוכה מותר לשרים למנות דירקטורים לחברות הממשלתיות. אמסלם מעוניין לפתוח את הקריטריונים בנבחרת, וייתכן שרצונו ישתלב בדרך כזו או אחרת עם עמדתו המקצועית של קוינט.

ההערכות הקודמות, גם בסביבת אמסלם, היו שהשר יעדיף למנות כממלא מקום את אחד הסגנים ברשות, או את מנכ"ל משרדו. על פי הודעתו של אמסלם, "לאחר היוועצות עם נציב שירות המדינה" הוא החליט לבסוף למנות את קוינט.

70 חברות ממשלתיות

לקוינט ולאמסלם זהו הסיבוב השני יחדיו ברשות החברות. קוינט ניהל את הרשות בשנים 2017-2020. בשנה האחרונה לקדנציה, קיבל לידיו אמסלם את הסמכות המיניסטריאלית על רשות החברות, בתור שר הדיגיטל בממשלת נתניהו הקודמת.

הפעם, קוינט לא אמור להגיע לתקופה ארוכה. עם זאת, גם ממלא המקום שהחליף את קוינט ברשות, מנכ״ל משרד האוצר דאז רם בלינקוב, לא התכוון להישאר לתקופה ארוכה ולבסוף נשאב לניהול הרשות למשך למעלה משנה, עד למינויה של רוזנבוים ב־2022.

כאשר בלינקוב שימש כמנהל הרשות, הוטלו עליו מגבלות בתחומי העיסוק, בגלל כפילות התפקידים שהחזיק. ייתכן שגם לקוינט ייקבעו מגבלות מסוימות בעיסוק מול חברות ממשלתיות מעולמות הפעילות של רמ"י, כמו עמידר.

רשות החברות היא הרגולטור שאחראי על יותר מ־70 חברות ממשלתיות, כגון חברת החשמל, רכבת ישראל והתעשייה האווירית. הרשות נמצאת כיום במצב מוחלש, עם משרות רבות בה שאינן מאוישות, וחברות ממשלתיות שונות שמתלוננות על חוסר מענה מצד הרשות.

על הפרק נמצאים אתגרים רבים להם יידרש קוינט. לא רק השדירה הניהולית ברשות עצמה מחוררת, אלא גם הדירקטוריונים בחברות הממשלתיות. מאות דירקטורים חסרים בגלל קיפאון במינויים שהתחיל עוד בממשלה הקודמת, והחמיר בממשלה הנוכחית.

בשנה האחרונה, בעיקר הסכסוך בין אמסלם לרוזנבוים תקע את איוש הדירקטורים. אבל ישנה סיבה נוספת לבעיה. ההרכב הנוכחי של 1,400 חברי הנבחרת, המורשים לכהן בחברות הממשלתיות, נקבע בתקופת ממשלת בנט־לפיד. שרים בקואליציה הנוכחית מסמנים את חברי הנבחרת כ"אנשי שלומם" של האופוזיציה. עד כה הם מיעטו למנות מהם. השרים העדיפו להשאיר פנויות את המשרות הבכירות בחברות הממשלתיות שתחת סמכויותיהם, עד שאמסלם יקיים את מה שהבטיח בעבר - לבטל את מוסד הנבחרת, או לפחות להקל מאוד על תנאי הקבלה אליה.

החשש הרווח היה שאחרי הזזת רוזנבוים מדרכו, אמסלם יפתח פס ייצור לג'ובים עבור מקורבים פוליטיים, כולל כאלו שחסרים את הכישורים הנדרשים לכהן בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות. המינוי שלקוינט עשוי להיות איתות בכיוון מקצועי יותר. בסיבוב הקודם שלהם ברשות, כבר בלם קוינט מינויים שניסה אמסלם לקדם, אבל בשקט, וללא מאבקים מתוקשרים כמו רוזנבוים.

2 מיליארד דיבידנדים

מחלוקת אחרת בין אמסלם לרוזנבוים נוגעת לדיבידנדים שמגיעים למדינה מרווחי החברות הממשלתיות. אמסלם מעכב כבר תקופה ארוכה 2 מיליארד שקל בדיבידנדים מרווחי החברות לשנת 2022, שהיו אמורים לעבור לידי קופת המדינה. בגין 2023 צפויים להצטבר עוד כמיליארד שקל בחודשים הבאים.

יותר ממחצית מהדיבידנדים הכלואים מקורם בחברות הביטחוניות הממשלתיות, ובראשן התעשייה האווירית (כמיליארד שקל) ורפאל (232 מיליון שקל). רוזנבוים דרשה להעביר את הכסף לאוצר, אבל העמדה של קוינט היא אמביוולנטית יותר. לא מן הנמנע שיגבה את אמסלם בהותרת הדיבידנדים אצל החברות הממשלתיות ויאפשר להם לעשות בו שימוש למטרות מחקר ופיתוח, למשל.

קוינט קידם בשעתו את תהליכי ההנפקה בתעשייה האווירית וההפרטה של דואר ישראל. שני תהליכים אלה עדיין ממתינים לו פתוחים ברשות החברות. אם ינסה להתניע אותם מחדש, עלול להיווצר חיכוך מול אמסלם. האחרון, יחד עם שר התקשורת שלמה קרעי, מנסים להדיח זה חודשים ארוכים את יו"ר הדואר, מישאל וקנין, שהוביל את ההכנות להפרטה, שנתקעה בשל כך.

בכהונה הקודמת שלו ברשות, הצליח קוינט להעביר מספר רב יחסית של החלטות בוועדת השרים לענייני הפרטה. הוא עסק בהפרטת נמל חיפה, שהושלמה לפני שנה, הפרטת הדואר, החברה לשירותי איכות הסביבה ומקורות ייזום. כן השלים את הפרטת תע"ש וקידם את הנפקת תע"א.