"בכל המקרים עד כה היה ניסיון לא מוצלח": מפוני העוטף עוברים לקראווילות. כך זה יעבוד

"מדינת ישראל רבת ניסיון בבנייה מהירה עם מבנים יבילים ארעיים, ובכל המקרים היה זה ניסיון לא מוצלח", כך נכתב במסמך שפרסם לאחרונה מינהל התכנון בנוגע לבנייה של מבנים יבילים למפוני העוטף. אבל נראה שלמרות זאת, המדינה הולכת להקים בקרוב שכונות נרחבות של קראווילות.

● מדרגות מס הרכישה יתעדכנו מחר: כך יושפעו רוכשי הדירות
● שיא בהיצע: 64 אלף דירות חדשות על המדף; איזו עיר מובילה בעסקאות?  

ארבעה מתוך 24 היישובים בעוטף עזה שפונו ב־7 באוקטובר - כרם שלום, בארי, חולית וכיסופים - יעברו למבנים יבילים בתחומי היישובים המארחים. כיצד עושים זאת בפועל, ואיך מקימים שכונת קראווילות מאפס? גלובס עושה סדר.

איך מוצאים מקום למבנים בשטח?

הקמה של שכונה שלמה דורשת, כמובן, שטח פנוי. בקיבוץ אשלים שבנגב, שאליו עובר קיבוץ כרם שלום, מרבית המשפחות ישוכנו בכפר הסטודנטים הקיים במקום, ורק עשר משפחות ישוכנו במבנים יבילים, לכן התכנון של השכונה ה"חדשה" פשוט יותר.

לקיבוץ משמר העמק שבעמק יזרעאל, שם מתארחים רבים ממפוני נחל עוז מאז פרצה המלחמה, אמורים להתווסף 40 מבנים יבילים בתחומי תוכנית מגורים קיימת, מאושרת כבר, המיועדת ל־100 יחידות דיור חדשות.

בחצרים מתוכננת שכונה גדולה בהרבה של 300 יחידות דיור עבור מפוני בארי. שם המשימה מורכבת יותר משום שחלק נכבד מהשכונה, שכבר זכתה לשם "שכונת בארי", מתוכננת על שטח שאינו מיועד לבנייה. מדובר בשטח שנמצא מחוץ לתחומי "הקו הכחול" (תחומי התוכנית), ולכן נדרש עבורו פטור הן מתוכנית והן מהיתר בנייה - שאושר לאחרונה במועצה הארצית לתכנון ובנייה.

"קיבוץ חצרים מונה כ־350 יחידות דיור, והתכנון העתידי כולל תוספת של כ־110 יחידות דיור", מסבירה זהרה ישי, מהנדסת המועצה האזורית בני שמעון וחברת איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים בישראל. "זו תוכנית שכבר עברה את אישור הוועדה המקומית אבל מחכה לאישור המחוזית. בתחילה חשבנו שנבנה 110 מבני קבע, ורק השאר כמבנים יבילים, אך בסופו של דבר הוחלט שכל המבנים - כולל מבני הציבור - יהיו יבילים".

כמה זמן דרוש לעבודות הפיתוח?

במשמר העמק, עבודות הפיתוח צפויות להימשך כחודשיים או שלושה, ואילו בחצרים צפויות עבודות הפיתוח להימשך כחצי שנה - אז גם צפוי האכלוס.

"יש כבר קבלן של משרד הבינוי והשיכון שנבחר לבצע את עבודות הפיתוח, ובקרוב יחלו העבודות", מספרת ישי. "את השיכון של המפונים במבנים נבצע במקביל לעבודות העפר והתשתיות. אנחנו כמועצה, מתחילת הפרויקט, ביקשנו לבצע את העבודות הללו בעצמנו, שכן מדובר בתשתיות של הקיבוץ עצמו: יש חברת חשמל עצמאית, תאגיד מים וביוב עצמאי, מט"ש עצמאי - כך זה פשוט יותר. את הזמנת הקראווילות עצמן מבצעת החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית".

איפה מייצרים ואיך מרכיבים?

בניגוד לעבר, כיום הקראווילות מיוצרות ומורכבות בישראל, לפי הזמנה. מנהלת תקומה מגבשת את המפרט, והחטיבה להתיישבות מבצעת את ההזמנה בפועל.

"נכון לעכשיו הוזמנו מאיתנו על ידי תקומה כמה מאות מבנים יבילים", מספר ישי מרלינג, ראש החטיבה להתיישבות. "בשוטף אנחנו מתנהלים מול כמה קבלנים במעין 'מכרזי מסגרת', ובעקבות הצפי להזמנות גדולות מהרגיל יצאנו במכרז נוסף, כדי לעמוד בדרישה.

 ישי מרלינג, יו''ר החטיבה להתיישבות / צילום: רמי זרנגר

עולם הקראווילות השתנה בשנים האחרונות ואינו דומה למה שהיה בעבר. כיום מדובר במבנים באיכות גבוהה - אומנם לא כפתרון קבע, אך בהחלט משהו הולם כפתרון זמני. אלו מבנים שמספקים מענה כבית, אך כמובן לא ברמה שהמפונים היו רגילים אליה".

מרלינג צופה כי נוסף על מאות הקראווילות שכבר הוזמנו ממינהלת תקומה, יוזמנו עוד בהמשך, בהתאם להחלטת המפונים.

האם אפשר להזמין קראווילה לפי דרישה?

מבנים יבילים נדרשים לעמוד בתקן הישראלי 5412 שגובש בשנת 2011. ככל מבנה הם צריכים לעמוד גם בתקנים נוספים, כמו תקן בטיחות אש (ת"י 931), התקן הישראלי לבידוד מפני רטיבות ועוד.

"מבנה יביל הוא מבנה לכל דבר ועניין, ההבדל היחיד הוא שהמשקל שלו והמידות שלו מאפשרות להוביל אותו בשלמות או בחלקים על ידי העמסה על משאית, ובשינוע", מסבירה גלית אגרנטי, ראש תא חומרים באיגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות. "גם מבנה יביל צריך לתכנן בהתאם לדרישות החוק, כדי להבטיח את בטיחות המשתמש. המשמעות היא, בין היתר, שכל מבנה כזה זקוק לחתימה אישית של מתכנן רשום ורשוי".

 ד''ר גלית אגרנטי, ראש תא חומרים וטכנולוגיה באיגוד המהנדסים, מהנדסת אזרחית ומומחית בתחום חומרי הבנייה / צילום: יח''צ

השלד והקירות יכולים להיות עשויים בטון מזוין, פלדה, עץ, אלומיניום ובלוקים, בתנאי שהם עומדים בתקן הישראלי. החיפוי של מבנים אלו יכול להיות גם הוא מגוון: אריחי קרמיקה, אבן טבעית/מלאכותית, לוחות PVC, צבעים ולכות, טיח, רכיבי סנדוויץ' ופח מגולוון וצבוע.

הקיבוע לקרקע נעשה, בדומה לכל בית "רגיל", באמצעות יסודות אל תוך הקרקע. זהות היסודות נקבעת על פי סוג המבנה וסוג הקרקע, כך שניתן לעשות זאת על גבי כלונסאות או פלטת בטון. המבנה עצמו יהיה מוגבה מעט מהקרקע (כדי למנוע נזקי גשמים והצפות למשל), והוא מחובר לתשתיות - מים, חשמל, ביוב, טלפוניה, כמו שמחברים כל בית אחר.

"לכל בית יש 'נקודה' במדרכה שאליה צריך להתחבר", אומרת אגרנטי, "וזה מצריך כמובן קבלני תשתית ובעיקר הרבה ידיים עובדות. מהבחינה הזו אין ממש חיסכון בהשוואה לבתים רגילים".

המבנים היבילים ניתנים להתאמה לפי דרישה. כך למשל, בחצרים - בשל הקרבה לבסיס חיל האוויר הסמוך - נדרשים המבנים היבילים לבידוד אקוסטי, נוסף על הבידוד התרמי, כדי להפחית את נזקי הרעש למתגוררים בהם.

"מדובר במבנים עם קירות בעובי 20 ס"מ, שלהם יתווסף הבידוד האקוסטי הנדרש", אומר מרלינג. "מאחר שהייצור כולו נעשה בארץ ולא בחו"ל, קל יותר לבצע את ההתאמות הללו בתוך זמן קצר. ניסינו בעבר לייבא קראווילות מסין, מטורקיה ומגרמניה, בניסיון להוזיל את המוצר, אבל נתקלנו בחסמים רבים מדי ולכן החלטנו ללכת על ייצור כחול לבן".

האם יש ממ"ד?

אחד השינויים הגדולים שעבר תחום המבנים היבילים מגיע מכיוון דרישת פיקוד העורף: ברגע שהוחלט כי כל מבנה חדש בישראל יכלול ממ"ד, כיום כל מבנה יביל כולל גם ממ"ד.

"את הממ"ד ואת המבנה היביל בונים בנפרד", אומר מרלינג. "לאחר שהממ"ד נבנה בהתאם לכל הדרישות, הוא מובא לאתר עצמו, ומורכב למעשה אל תוך המבנה היביל, כמו לגו. זה הופך להיות ממש חלק מהבית, כך שמי שגר בו לא יכול לשים לב שמדובר בשני חלקים שנבנו בנפרד. מה שבטוח הוא שהתוספת של הממ"ד מייקרת את כל העסק, הן מבחינת עלויות הבנייה, הן מבחינת משך הבנייה והן מבחינת השינוע".

מה הם השימושים העתידיים ביום שאחרי?

תוספת מהירה של עשרות ומאות מבנים ליישוב קיים, אינה עניין של מה בכך, ודאי במקרים כמו של חצרים, שם ההרחבה המתוכננת תכפיל הלכה למעשה את מספר הבתים בקיבוץ. אבל מה יקרה בתום התקופה הזו, כאשר המפונים ישובו לבתיהם וליישוביהם בעוטף?

"בתום התקופה הזו המבנים יפורקו או יינתנו לקיבוץ", אומרת אורית כהן, מהנדסת הוועדה המרחבית יזרעאלים שבצפון וחברת ועד מהנדסי ואדריכלי הערים. "במשמר העמק הקיבוץ מתכנן לבנות מבני קבע במקום שבו תהיה השכונה הזמנית למפוני נחל עוז, כך שכאשר הם יתפנו, כנראה המבנים יפונו. במקומות אחרים יכול להיות שהקיבוצים ירצו להשאיר חלק מהמבנים הללו ולא לפנות אותם.

"יש כאן חיסכון משמעותי לקיבוץ המארח: המדינה מקימה את התשתיות על חשבונה, והתשתיות הללו יישארו, גם אם המבנים היבילים יפונו. יש פה עסקה הוגנת: הקיבוץ הקצה את המקום, והמדינה מממנת את התשתיות. במשמר העמק זה פשוט יותר, שכן הקראווילות יוצבו ממש במקום שבו תוכננה ההרחבה. במקומות שאין תוכנית מגורים ייעודית, המדינה תצטרך לבצע עבודות נרחבות יותר".