בכיר בפירמת עורכי דין התגרש. הסכסוך הוליד פסיקה חדשנית

הליך גירושים של שותף בכיר בפירמת עו"ד מהגדולות בישראל הוביל לשאלות מיסוי בעת חלוקת מניות בחברות שהיו בבעלות הבעל. מה קבע ביהמ"ש? • בדרך נחשף טפח מהכנסותיהם של שותפים בכירים בפירמות עורכי הדין הגדולות

בית המשפט קבע כי העברת מניות בין בני זוג בגירושים אינה נחשבת אירוע מס / צילום: Shutterstock
בית המשפט קבע כי העברת מניות בין בני זוג בגירושים אינה נחשבת אירוע מס / צילום: Shutterstock

האם העברת זכויות בחברת סטארט-אפ ותשלום שווי מחצית מ"חברת ארנק", אגב גירושים בין בני זוג כחלק מאיזון המשאבים, מהווה אירוע מס? בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע לאחרונה כי העברת מניות בין בני זוג כתוצאה מגירושים אינה נחשבת אירוע מס, בדיוק כמו בהעברת מקרקעין ביניהם בשל גירושים. זאת, לאחר שחייב בעל לרשום את מחצית המניות שהיו בבעלותו בחברות סטארט-אפ גם על שם האישה, כחלק מחלוקת הרכוש ביניהם בעת הגירושים. עוד נקבע כי ככל שישולם מס בגין מימוש הזכויות בחברות הללו, הצדדים יישאו במס בחלקים שווים בגין הרווחים שנצברו בשנים שהיו נשואים. 

עובדת לאומי הציגה אישורי מחלה, אז למה הבנק לא חויב לשלם לה? 
האם ניתן לשנות צוואה הדדית לאחר שבן הזוג הפך לחסוי?

באשר ל"חברת ארנק" שבאמצעותה קיבל הבעל את הרווחים מפירמת עורכי הדין בה היה שותף - נקבע כי אין אפשרות לחלק את החברה, והאישה זכאית לקבל רק את שווי מחצית החברה במועד הקרע. 

לקריאת פסק הדין

פסק הדין ניתן בסכסוך שפרץ בין שותף בכיר באחת מפירמות עורכי הדין המובילות בארץ לבין אשתו. השניים נישאו לפני למעלה מ-20 שנה, ונולדו להם שלושה ילדים. הבעל הוא עורך דין. במהלך שנות הנישואים התקבל הבעל כשותף בפירמת עורכי הדין שנמנית עם עשר הפירמות הגדולות בארץ, ואף הייתה חלק ממיזוג משמעותי בענף בשנים האחרונות. הכנסותיו של הבעל התקבלו באמצעות "חברת ארנק" שהקים, שאליה מועברת משכורתו החודשית מפירמת עורכי הדין וחלקו ברווחיה השנתיים. בנוסף מחזיק הבעל במניות של חברות סטארט-אפ שבהן השקיע. 

המושג "חברות ארנק" מתייחס לשכירים המפסיקים את עבודתם בחברה, אך ממשיכים להעניק לה את אותם שירותים במסגרת חברה הנמצאת בשליטתם.

האם העברת הזכויות מהווה אירוע מס? 

האישה לא עבדה לאורך שנות הנישואים, אך היא בעלת הכנסות פסיביות מהשכרת שלוש דירות שבבעלותה ברחוב שטריימן בתל אביב, ששווין כ-13.6 מיליון שקל, וכן בעלת זכויות במגרש בגוש הגדול בתל אביב, שעדיין אינן מניבות הכנסה. 

המשפחה התגוררה בבית בהרצליה פיתוח, הרשום על שם שני הצדדים בחלקים שווים, וחיה ברמת מחייה גבוהה. בשלהי 2017 פרץ משבר בחיי הנישואים, על רקע גילוי האישה כי הבעל ניהל רומן מחוץ לנישואים. בעקבות זאת נפתחו שורה של הליכים משפטיים בין הצדדים, בהן תביעת מזונות ותביעה לאיזון משאבים, מוניטין ונכסי קריירה של הבעל.

תביעות אלה העלו שאלות עובדתיות בנוגע להיקף ההכנסות והנכסים של הצדדים, אך גם סוגיית מיסוי חברות מהותיות ובהן: האם העברת זכויות בחברת ההזנק ותשלום שווי מחצית מ"חברת הארנק" אגב גירושים בין בני זוג כחלק מאיזון המשאבים - מהווה אירוע מס? האם איזון הזכויות בחברות בעת איזון המשאבים יהיה לפי ערכי ברוטו או על-פי ערכי נטו (בניכוי מסים שיחולו בעת מימוש השווי הכלכלי של החברה)? במצב שבו האיזון בחברת הארנק יהיה על-פי ערכי ברוטו, עד לאיזו תקופה יהיו הצדדים "כבולים זה בזה" - האם "עד בכלל" או שמא עד למועד שבו האיש יחלק דיבידנדים או ימכור את מניותיו בגין ערכים כלכליים שצברה "חברת הארנק" במהלך תקופת השיתוף? 

בפסק דין, שנפרס על פני 112 עמודים, דנה השופטת איריס אילוטוביץ' סגל בכל השאלות הללו, ובתוך כך נחשף טפח מאחורי הקלעים של הרווחים של השותפים בעשרת משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל.

מפסק הדין עולה כי הבעל הרוויח בממוצע כ-100 אלף שקל ברוטו בחודש ממשכורת אותה משך מ"חברת הארנק" ומדיבידנדים שחילק המשרד לשותפים. בנוסף, הבעל משקיע ומחזיק במניות של למעלה מ-10 חברות סטארט-אפ, והכנסתו החודשית מהן עומדת על כ-75 אלף שקל בחודש (כולל הדיבידנד השנתי). השופטת אימצה חוות-דעת מומחה מטעם בית המשפט, שקבע כי בשורה התחתונה הבעל מכניס כ-76 אלף שקל נטו בחודש, והאישה מכניסה כ-19 אלף שקל נטו מהשכרת נכסיה.

בתביעתה עתרה האישה לסך של כ-60 אלף שקל בחודש עבור מזונות הילדים, רטרואקטיבית (בינתיים הילדים בגרו ואינם קטינים עוד), אך על רקע העובדה שהילדים עברו להתגורר עם האב בשלב מסוים ולאור ממצאים עובדתיים נוספים, נקבע כי הבעל ישלם מזונות בסך 8,200 שקל בלבד עבור התקופה הרלוונטית לתביעה.

שווי זכויות הבעל בפירמת עורכי הדין

עיקר המחלוקת בין הצדדים סבבה סביב שווי זכויות הבעל בפירמת עורכי הדין. מומחה שמינה בית המשפט בחן את הסכם השותפות בפירמה וקבע כי המוניטין העסקי של "חברת הארנק" הוא "נכס לא סחיר", אשר שוויו אפס, ומשכך אינו נכס בר-איזון. השופטת קיבלה עמדה זו וקבעה כי בהתאם לחוזה השותפות במשרד, זכויותיו של הבעל אינן ניתנות להעברה, וכשם ששכיר לא יכול למכור את חוזה העבודה שלו - כך גם הבעל במקרה זה לא יכול למכור את זכויותיו במשרד, ולכן הן אינן סחירות.

עם זאת, נקבע כי האישה זכאית למחצית משווי "חברת הארנק", אשר על-פי הערכת השמאי עמדה על סך של 1,220,543 שקל במועד הקרע בין הצדדים. סכום זה, נקבע, יקוזז מחלקו של הבעל במכירת בית המגורים בהרצליה פיתוח.

עם זאת, נקבע כי ככל שבעתיד ישולם מס בגין מימוש השווי הכלכלי של הזכויות בחברה, הצדדים יישאו בחלקים שווים ביניהם את המס הנגזר כתוצאה מאירוע המס בגין ערכים כלכלים שנצברו במהלך תקופת השיתוף בלבד. 

השופטת אף עשתה סדר בסוגיית המיסוי על הדיבידנדים שמשך הבעל או מכירת המניות העתידית של הפירמה לה הוא שותף, וקבעה כי המס ישולם בדיוק כמו מס על חלוקת מקרקעין בעת גירושים - כלומר בזמן המכירה בפועל. 

באשר לחברות ההזנק, השופטת הורתה על חלוקתן בעין, בחלקים שווים, בין הצדדים, כך שמחצית מזכויות הרשומות על שם הבעל בכל אחת מחברות ההזנק יירשמו על שם האישה. באשר למס, נקבע כי הצדדים שותפים לכלל המס שיושת עליהם בעתיד. 

עוד נקבע כי על הבעל לפצות את האישה בגין פערי ההשתכרות ביניהן, לרבות המוניטין האישי שלו כעורך דין בכיר, בסכום חד-פעמי בסך של 529,776 שקל, גם הוא באמצעות קיזוז חלקו של האיש מבית המגורים.

את הבעל ייצגה עו"ד רות דיין-וולפנר; את האישה ייצג עו"ד ציון סמוחה.