נגיד בנק ישראל לא התייחס במפורש לצורך לקצץ בכספים הקואליציוניים?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: בצלאל סמוטריץ'

מפלגה: הציונות הדתית

תוכנית: החזית הכלכלית

ציטוט: "נגיד בנק ישראל לא דיבר על הכספים הקואליציוניים"

תאריך: 7.1.24

ציון: לא נכון

כחלק מהדיונים על גיבוש תקציב המדינה לשנת 2024, עולה שאלת ההתייעלות התקציבית - ובפרט, הקיצוץ ב"כספים הקואליציוניים". מי שנחשב לאחת מדמויות המפתח במהלך דיוני התקציב הוא נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שבשבוע שעבר שלח מכתב לראש הממשלה בעניין "התאמות תקציביות נדרשות בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל'". במכתב הנגיד כתב, בין היתר, כי הוא סבור ש"קבלת החלטה על ביצוע התאמות תקציביות ויישום של חלק מהותי מהן כבר כעת, יהוו 'דמי רצינות' כלפי השווקים הבינלאומיים, ויתרמו לאמינות של קובעי המדיניות הפיסקלית". נציין כי במכתב אין אזכור מפורש לכספים הקואליציוניים.

אך עוד לפני המכתב, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התראיין לגלי צה"ל, שם נשאל על ידי המראיין, סמי פרץ, על הנכונות שלו ליישם את ההמלצות של נגיד בנק ישראל: "אני שומע שנגיד בנק ישראל אומר שהממשלה, וכמובן שר האוצר שזה אתה, צריכים גם לשלם איזשהו מס רצינות, להראות לשווקים שאתם יודעים לקבל החלטות קשות. זה מחזיר לשולחן את הכספים הקואליציוניים", אמר פרץ - ושאל: "הפעם אתם תקצצו פה בצורה משמעותית?". סמוטריץ' השיב: "אבל הנגיד לא דיבר על הכספים הקואליציוניים" - ועל כך פרץ הגיב: "דיבר גם דיבר. אני יכול לשלוח לך את ההודעות שלו". בדקנו האם נגיד בנק ישראל דיבר על הצורך לערוך שינויים בכספים הקואליציוניים.

נזכיר כי השבוע אושרה בישיבת הממשלה הצעת תקציב המדינה לשנת 2024 - במסגרתה נקבע כי יופחתו 2.5 מיליארד שקלים מהסכום המוקצה לטובת יישום הסכמים קואליציוניים בשנת 2024. לפי החלטה ממאי האחרון (החלטת ממשלה 511), אלה הסתכמו בכ-7.95 מיליארד שקלים (במספר החלטות ממשלה שהתקבלו לאחר מכן, נקבע שיבוצעו הפחתות מסוימות מסכום זה).

אז האם נגיד בנק ישראל הביע את עמדתו בעניין הכספים הקואליציוניים? ב-15 בנובמבר, "לאור התפתחות מצב הלחימה, וההשלכות הכלכליות המהותיות שנלוות למצב זה", חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה "התייחסות לסוגיות פיסקליות והתאמות בתקציב 2023 בגין מלחמת 'חרבות ברזל'". במסגרת ההתייחסות, פורטו עיקרי התובנות הפיסקליות העדכניות, והמלצות למדיניות בנוגע להתאמות בתקציב 2023. בתוך ההמלצות של בנק ישראל, נזכרו במפורש הכספים הקואליציוניים: "מכיוון שחלק ניכר מהתשלומים ב-2023 בגין ההסכמים הקואליציוניים יקשה מאוד על קיצוצים באותם סעיפים בשנת 2024, וגם בהמשך, רצוי שהממשלה תכריז על עצירה של הוצאות אלה כבר בתקציב הנוכחי".

בהמשך, נכתב כי "יש חשיבות רבה לכך שהממשלה תבלום כבר עתה הוצאות חדשות שאופיין מתמשך בהקשר ההסתכלות לטווח הבינוני-ארוך. כאמור, לחלק ניכר מהסכומים שנכללו בהסכמים הקואליציוניים יש אופי מתמשך: אלו תשלומים שלאחר שיאושרו יהיה קשה מאוד לבטלם בשנים הבאות. בעוד שגודלם של סכומים אלה ביחס לסך הוצאות המלחמה אינו גדול, היקפם ביחס לגידול הפרמננטי הצפוי בהוצאות הממשלה הוא משמעותי הרבה יותר ולכן הפחתתם תתרום לעמידות הפיסקלית ארוכת הטווח".

למחרת ההודעה, סמוטריץ' התראיין לחדשות 12 ונשאל על ידי המראיינת קרן מרציאנו על ההתייחסות שפרסם בנק ישראל. מרציאנו ביקשה להציג את עמדת בנק ישראל: "אומר לך אתמול נגיד בנק ישראל: 'אתה עושה פה טריק'... אתה לא באמת מקצץ, להפך - אתה מחייב את עצמך לשנה הבאה" על כך סמוטריץ' השיב: "נגיד בנק ישראל לא אמר שום דבר אתמול, הוא בשווייץ, שוחחנו אגב טלפונית. מנהל מחלקת המחקר של בנק ישראל הוציא הודעה… הנגיד לא ידע". מרציאנו הקשתה: "אתה רוצה להגיד לי שמסמך כזה יצא והנגיד לא מסכים אליו? אני מתקשה להאמין". בשלב זה, סמוטריץ' אמר: "הציבור יחליט אם הוא משתכנע או לא משתכנע".

אז האם הנגיד עומד מאחורי הפרסום של בנק ישראל? בנק ישראל בעצמו סיפק את התשובה. בתגובה לפניית גלובס בעניין, מבנק ישראל נמסר: "כל מסמך מדיניות המפורסם מטעם הבנק, הוא באישורו של הנגיד ולאחר דיונים מקצועיים מקיפים, לרבות המסמך הנדון".

למעשה, זו לא הפעם הראשונה בה נדרש בנק ישראל לנושא זה. ב-23 באוקטובר, בתדרוך עיתונאים של בנק ישראל ששודר בפומבי, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון התייחס לעניין זה בקולו. במענה לשאלות כתבים, פרופ' ירון השיב: "צריך לעשות התאמות תקציביות והן כוללות גם את ההסכמים הקואליציוניים - ב-2023 אנחנו כבר די בקצה, אבל בוודאי ב-2024 יש לא מעט תקציבים בנושא הזה" ובהמשך הוסיף: "גם אם נצטרך - ואנחנו נצטרך - לעשות הרחבה תקציבית, הסיגנל [האיתות, י"א] שבו הממשלה באה ועושה את ההתאמות התקציביות - כולל ההסכמים הקואליציוניים - זה המסר הכי חשוב… זה מסר מאוד מאוד חשוב לשווקים הפיננסיים. אני לא יכול להדגיש את זה יותר".

לסיכום, בניגוד לטענת סמוטריץ', נגיד בנק ישראל אכן דיבר על הצורך לערוך התאמות בכספים הקואליציוניים. הוא עשה כן גם במסמך שפרסם בנק ישראל (על דעת הנגיד) וגם בתדריך פומבי שערך לעיתונאים, אז הוא דיבר בקולו על הנושא. לכן דבריו של סמוטריץ' לא נכונים.