הכירו את המלון היוקרתי בטורקיה שמימן את פעילות חמאס

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים. 

● קפריסין מסתבכת בגלל בסיסי הצבא הבריטי ואיראן תוקפת גם "חברים"
● "מתווה 90 הימים לעזה": WSJ חושף את היוזמה החדשה של ארה"ב וקטר  

1הנדל"ן שעוזר לממן את פעילות חמאס

"הוא נראה רחוק שנות אור מעליבות הבניינים המרוסקים של עזה. ה-AG פלאזה הטורקי המפואר הממוקם ליד קרן הזהב, לשון ים צרה היוצאת ממצר הבוספורוס באיסטנבול ההומה, מתגאה בטרסות, בריכות ושטח מסחרי, ונועד למשוך חברות טכנולוגיה שרוצות ליהנות מקמפוס אוניברסיטת המסחר של העיר", נכתב בניוזוויק על רקע חקירה שערך המגזין. "אולם עזה והמלון המפואר אכן קשורים. הפרויקט הנוצץ בבירת התרבות של טורקיה נבנה על ידי חברה בשליטת גורמים, שמשרד האוצר האמריקאי מתאר כ'גורמים של חמאס'", נכתב.

צוין כי ה-AG פלאזה באיסטנבול "הוא רק דוגמה אחת לאופן שבו, לפי משרד האוצר האמריקני, נחשפים קשרים חדשים ונרחבים בין חברות ויחידים שלדברי ארה"ב מממנים את פעולות חמאס". עוד נכתב כי "על ידי בחינת רישומים עסקיים והצלבתם עם רשימות הסנקציות, החקירה של ניוזוויק מראה כיצד חמאס משתמש בכמה מאנשי המפתח שלו כדי להקים חברות כאלה ברחבי המזרח התיכון ובמקומות אחרים כדי לנהל את האימפריה הפיננסית שלו - לעתים קרובות במקומות שבהם הוא עשוי למצוא אישור לפעולות כאלה. זה כולל עסקים באיחוד האמירויות  (שם, למשל, פועלת חברת נכסים המחזיקה בבניין משרדים בשווי 150 מיליון דולר), טורקיה, אלג'יריה, ערב הסעודית וסודאן, ועשויים אף לחשוף כיצד הארגון מתרחבת למערב אירופה".

בהודעה לעיתונות ב-24 במאי 2022, משרד האוצר האמריקאי העריך שאימפריית הבנייה המקושרת לחמאס שווה 500 מיליון דולר בסך הכל, ואמר כי 75% מאותה חברה שפיתחה את AG Plaza באיסטנבול - היו בבעלות אנשים הקשורים לחמאס ב-2018. "לפי ההודעה, אותה חברה תכננה להסתיר מניות של 15 מיליון דולר עבור בכירי חמאס באותה שנה", צוין.

מתוך מגזין ניוזוויק, מאת שון אודריסקול. לקריאת הכתבה המלאה.

2 הפרשנויות השגויות בכלי התקשורת לדברי בכירים ישראלים

האטלנטיק פרסם כתבה מעמיקה המבררת את טיבן של פרשנויות שנתנו גורמים שונים - ושהיו חלק מרכזי מהתביעה נגד ישראל בהאג - לאמרותיהם של בכירי הקבינט הביטחוני של ישראל בעניין הצהרת כוונות לרצח עם בעזה. הכתבה סוקרת בעיקר פרשנויות שהתפרסמו בכלי תקשורת אחרים, ונותנות דוגמאות רבות. כך, בתחילת הכתבה, מוזכר ציטוט של דיוויד קריין, שישמש בעבר כתובע הראשי המייסד של בית המשפט המיוחד של האו"ם לסיירה לאון. מדובר בבית משפט שהוקם כדי לבחון האשמות לעבירות משמעותית על הדין הבינלאומי במלחמת האזרחים בסיירה לאון. בראיון שנתן ל-NPR עוד בסוף נובמבר, אמר כי "אם אני מעמיד מישהו לדין בגין רצח עם, אני צריך להחזיק במידה רבה באקדח מעשן", והסביר מדוע לדעתו פעולותיה של ישראל לא עומדות בקריטריונים. מה שנדרש ביחס לסכסוך הנוכחי, הסביר קריין, הוא הצהרת כוונות לחסל את העזתים - לא רק חמאס - על ידי מקבלי ההחלטות המובילים בישראל. האם הייתה כזו? הכתבה מנסה לברר.

לשם כך מובאים ציטוטים מקוטעים ופרשנויות לקויות לדבריהם של גלנט, גנץ ונתניהו כפי שפורסמו על ידי כלי תקשורת מרכזיים. אחד הציטוטים המרכזיים התייחס לאמירתו של גלנט: "עזה לא תחזור למה שהייתה קודם. נחסל הכל", שהוסבר ב-BBC בשבוע שעבר כקריאה ברורה להפר את המשפט ההומניטארי הבינלאומי. אך "הנדר של גלנט 'לחסל את הכל' הופנה במפורש לחמאס, ולא לעזה. שאר דבריו של גלנט עסקו גם בחמאס. זה לא גלנט שחיבר את חמאס ועזה, אלא אלה שציטטו את דבריו. האקדח המעשן היה מלא בכדורי סרק". ועדיין, נכתב, "הגרסה החלקית באופן מטעה של הציטוט של גלנט לא הופצה רק ב-NPR וב-BBC. הניו יורק טיימס עשה את אותה התעלמות פעמיים, והיא הופיעה בגרדיאן, במאמר של קנת' רות', לשעבר ראש ארגון Human Rights Watch. היא צוטטה גם בוושינגטון פוסט, שם דיווח הכתב באופן אירוני וטען שגלנט אמר את 'החלק השקט בקול רם', תוך שהוא משמיט בשקט על מי גלנט בעצם מדבר".

"פוליטיקאים ועורכי דין לא תמיד ידועים ביושרם, אבל לעיתונאות יש בודקי עובדות. אז איך התפספסה שגיאה משמעותית כל כך הרבה פעמים בכל כך הרבה מקומות?", נשאל בכתבה. 

מתוך האטלנטיק, מאת יאיר רוזנברג. לקריאת הכתבה המלאה.

3 המחיר שמשלמות לבנון, מצרים וירדן

אמנם "ההשפעה הכלכלית הרחבה" של איום הסלמת המלחמה "נבלמה עד כה", אך עבור "השכנות הקרובות של ישראל - מצרים, לבנון וירדן - הנזק הכלכלי כבר חמור", נכתב אמש בניו יורק טיימס. הדברים הביאו ניתוח של תוכנית הפיתוח של האו"ם, שהעריך כי "בתוך שלושה חודשים בלבד, מלחמת ישראל-עזה עלתה לשלוש המדינות 10.3 מיליארד דולר, או 2.3% מהתוצר המקומי הגולמי המשולב שלהן. 230 אלף אנשים נוספים במדינות אלו צפויים ליפול לעוני".

צוין כי לפי הניתוח, "ההתקדמות שנעשתה בפיתוח האנושי במצרים, ירדן ולבנון עשויה לחוות נסיגה של שנתיים עד שלוש שנים לפחות, תוך ציון זרמי פליטים, חובות ציבוריים גדלים וירידות במסחר ובתיירות - מקור חיוני להכנסה, מטבע חוץ ותעסוקה". בנוסף צוין כי "המכות הכלכליות האחרונות לא יכולות להגיע בזמן גרוע יותר עבור מדינות אלה", לפי ג'ושוע לנדיס, מנהל המרכז לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת אוקלהומה. צוין כי "הפעילות הכלכלית ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה כבר הייתה בירידה, וירדה לצמיחה של 2% ב-2023 לעומת 5.6% בשנה הקודמת. לבנון נקלעה למה שהבנק העולמי מכנה אחד המשברים הכלכליים והפיננסיים הגרועים בעולם זה יותר מ-150 שנה, ומצרים על סף חדלות פירעון".

מתוך הניו יורק טיימס, מאת פטריסיה כהן. לקריאת הכתבה המלאה. 

4הציונים החדשים

"בקיץ שעבר נתנו משפחת שפירו לישראל דד-ליין. אם ממשלת הימין תמשיך בניסיונותיה לקחת את השלטון מבתי המשפט - הם יעזבו", נכתב היום בוושינגטון פוסט בכתבה שמביאה את סיפורה של משפחה אחת לצד מה שמוצג כמגמה שפרצה בקרב יהודים בישראל ומחוצה לה, מאז פרוץ המלחמה. חנה שפירו, מעצבת גרפית בת 35, מחתה נגדה הממשלה כמעט מדי שבוע, כשהיא דוחפת עגלה בה יושבים שני בניה, שאינה רוצה שישרתו בצבא של מדינה שמתרחקת מהערכים שלהם. "ואז הגיע ה-7 באוקטובר. ובני משפחת שפירו אומרים שהם כבר לא יכולים לדמיין את עצמם גרים בשום מקום אחר", נכתב. חנה שפירו צוטטה באומרה כי היא "מרגישה ישראלית מתמיד. בשנה שעברה, חשבתי שאני פשוט יכולה להיות אישה יהודייה איפשהו בעולם שחיה את חייה. עכשיו אני כבר לא יכולה להעמיד פנים שאני לא חלק מהאנשים האלה", אמרה.

צוין כי עבור אלפי ישראלים ליברליים, ה-7 באוקטובר עורר דחף לא לברוח, "אלא להגדיל את האוכלוסייה באומה, שהם ראו כעומדת לקראת אוטוקרטיה ותיאוקרטיה. ישראלים רבים מעבר לים מיהרו הביתה, חיילי מילואים צבאיים שהחרימו את אימוניהם מיהרו חזרה ליחידותיהם, ופעילי דמוקרטיה חברו לרשת מתנדבים אזרחית עצומה", נכתב. עוד צוין כי "כמה מהישראלים החילונים, הקוסמופוליטיים, שהתייסרו על זירה פוליטית שנעה בין ימין לימין קיצוני, מתארים את עצמם כעת לראשונה כציונים, ורואים שוב בתפקידה של המדינה מקלט עולמי ליהודים ולא את מיצובה הנוכחי, כמרכז הייטק".

"אנשים יהודים בישראל מתים כדי שליהודים בשאר העולם תהיה תוכנית ב' יום אחד", אמרה חנה. "אנחנו חייבים להיות כאן".

מתוך הוושינגטון פוסט, מאת סטיב הנדריקס, איתי שטרן. לקריאת הכתבה המלאה.