בית המשפט: מסגרת טיפולית למתמודדי נפש היא שימוש מותר במקרקעין למגורים

הכותב הוא שותף במשרד עורכי דין פירון המתמחה בתכנון ובנייה 

סעיף 63א לחוק התכנון והבנייה קובע כי בקרקע המיועדת בתוכנית למטרת מגורים ייראו ייעוד זה כאילו הוא כולל גם היתר למגורי חוסים או נכי נפש במסגרת מגורים עצמאית או מוגנת בהתאם לאישורים של משרדי הממשלה הרלוונטיים. מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת כזו יכולה להיות, לפי החוק, דיור עצמאי, דיור מוגן או הוסטל.

עובדות המקרה: בפסק דין שנתן לאחרונה עסק בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ישראלה קראי־גירון) בשאלה האם מסגרת טיפולית של "בית מאזן", שהיא מסגרת טיפולית חדשנית למניעת אשפוז כפוי לאנשים המצויים במשבר נפשי חריף, גם היא שימוש המותר בקרקע המיועדת למגורים.

בית המשפט נדרש לשאלה בעקבות ערעור שהגישה הוועדה המקומית קריית אתא על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בקריית ביאליק לדחות את בקשתה למתן צו שיפוטי לאיסור השימוש בדירת המגורים למסגרת טיפולית לחולי נפש של "בית מאזן".

הטענות: הוועדה המקומית קריית אתא טענה כי הפעלת שירות מסגרת טיפולית לאנשים במשבר נפשי חריף (בית מאזן) איננה תואמת את ייעוד הנכס למגורים, ואיננה נכללת באחת המסגרות המותרות בחוק להפעלה בנכס שייעודו למגורים.

מסגרת חדשנית

בעלי הנכס והחברה המפעילה את המסגרת הטיפולית, טענו בתשובה כי המסגרת הטיפולית המדוברת, בית מאזן, אינו נכללת במפורש בחוק מאחר ומדובר במסגרת טיפולית חדשנית, שהחלה לפעול בשנת 2017, שנים רבות לאחר שנחקקה התוספת החמישית לחוק שפירטה את מסגרות הטיפול המותרים ביעוד מגורים, וכי המסגרת הטיפולית המדוברת תואמת את תכלית החוק.

ההחלטה: בית המשפט המחוזי קיבל את טענות הבעלים וקבע כי שימוש במקרקעין המיועדים בתוכנית למגורים לצורך הפעלת המסגרת הטיפולית החדשנית "בית מאזן", הוא שימוש מותר העולה בקנה אחד עם האמור בסעיף 63א לחוק התכנון והבנייה.

נקבע כי רשימת המסגרות המנויות בסעיף 63א לחוק אינה רשימה סגורה, וכי התפתחות שירותי הרפואה והשיקום, כמו גם שינויים בצרכים של נכי הנפש, הביאו להקמתה של מסגרת טיפולית חדשנית כמו "בית מאזן", ויש לראות בה שימוש הנכנס להגדרה הרחבה של הוסטל. זאת מכיוון שכוונת המחוקק הייתה לאפשר הקמתם של הוסטלים וצורות נוספות של דיור מוגן בבתי מגורים, כאשר התכלית המרכזית היא שילובם של נכי הנפש בקהילה והגנה על זכותם לחיות בקהילה, ואין למנוע פתיחת מוסד ראוי כזה בשכונת מגורים, רק בשל התנגדות שכנים.

בית המשפט קבע גם כי משניתן אישור משרד הבריאות להפעלתה של המסגרת הטיפולית האמורה בנכס, לא נדרש מעבר לכך היתר שימוש חורג מוועדה המקומית לתכנון ובנייה. על יסוד כל אלה, אישר בית המשפט המחוזי את החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים לדחות את בקשת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה קריית אתא ליתן צו שיפוטי לאיסור השימוש בדירת המגורים למסגרת הטיפולית, ודחה את ערעור הוועדה תוך חיובה בהוצאות משפט משמעותיות לטובת בעלי הנכס.

המשמעות: פסיקת בתי המשפט סבירה ורלוונטית מאוד לתקופה זו בשל העלייה המתועדת בהיזקקות יותר ויותר אזרחים לטיפולים נפשיים, דבר המחייב את המערכת פתרונות טיפול נוספים ורבים. פסק הדין שמאפשר מסגרות טיפול חדשניות ומגוונות בדירות מגורים מסייע לפתור את המצוקה.

67841־03־23