"היסטוריה קטנה": הישראלית הראשונה שעקפה את מחיר המיזוג ל־SPAC

לאחר שזינקה ב־190% מהשפל לפני שנה וחצי, עקפה מניית סלברייט את מחירה במיזוג ל־SPAC - הישראלית הראשונה לעשות זאת • המנכ"ל: "ללקוחות שלנו יש יותר תקציבים, אבל פחות מדי כוח אדם, וזה נותן מקום לטכנולוגיה משבשת להפוך חקירות ליעילות יותר"

יוסי כרמיל, מנכ''ל סלברייט / צילום: גבע טלמור
יוסי כרמיל, מנכ''ל סלברייט / צילום: גבע טלמור

אחת התופעות הבולטות בוול סטריט בשנות הגאות לאחרונה במניות הטכנולוגיה, הייתה תופעת ה־SPAC: חברות ללא פעילות שגייסו כסף מהציבור בבורסה, במטרה למזג לתוכן חברה קיימת תוך פרק זמן מוקצב, או שייאלצו להחזיר את הכסף שגייסו.

המציאה את עצמה מחדש: חברת הביומד שזינקה ב-230% תוך שנה 
הבנק שמעריך: 65% מהמניות במדד 500 S&P עשויות לעלות השנה בשיעור דו ספרתי 

בשנת 2021, שיא ימי הבועה, מאות חברות SPAC גייסו מיליארדי דולרים ויצאו לחפש יעדים למיזוג, גם בישראל. התוצאה הייתה ניפוח השווי של חברות פרטיות רבות שזכו לחיזורים מצד חברות SPAC, ובדיעבד חלקן מוזגו והגיעו לשוק הציבורי מוקדם מדי ובשווי גבוה מדי.

מספר דו־ספרתי של חברות טכנולוגיה ישראליות מוזגו לספאק באותה תקופה, ועד לאחרונה כולן נסחרו מתחת לשווי המניה במיזוג, כשחלקן מחקו למעלה מ־90% מהשווי. בשבוע שעבר, אחת מהן "עשתה היסטוריה קטנה" כשהצליחה לחזור ולהיסחר שוב מעל לשווי במיזוג - חברת סלברייט המתמחה בפתרונות לחקירות דיגיטליות.

 

המוצרים של סלברייט מסייעים להפוך מידע דיגיטלי לראיה קבילה בבתי המשפט. הללו כוללים למשל פתרונות של שליפת מידע מהטלפון הנייד או מכשיר אחר ופתרונות של ניתוח, ניהול חקירות וניהול המידע. לפי החברה, "אלפי סוכנויות אכיפת חוק ותאגידים מובילים משתמשים בפלטפורמת החקירות הדיגיטלית של סלברייט, המשנות את הדרך שבה לקוחות אוספים, בוחנים, מנתחים ומנהלים מידע ראייתי במסגרת חקירות המתנהלות על פי חוק".

סלברייט מוזגה ל־SPAC באוגוסט 2021 כשגייסה 370 מיליון דולר לפי שווי של כ־1.9 מיליארד דולר. לפני השלמת הגיוס, ארגוני זכויות אדם ואנשי אקדמיה שלחו מכתב פתוח ל־SEC (רשות ניירות ערך של ארה"ב) בקריאה למנוע את הפיכתה לחברה ציבורית משום שלדבריהם היא הודתה שמוצריה עלולים להוות סיכון לזכויות אדם - טענה שסלברייט הכחישה.

בשבוע שעבר סלברייט, בניהולו של יוסי כרמיל, עקפה את התחזיות בדוחות 2023, עם צמיחה של 20% להכנסות של 325 מיליון דולר. מניית החברה זינקה כ־18% בשני ימי מסחר ושווייה עומד על כ־2.3 מיליארד דולר - עלייה של 190% מהשפל שרשמה לפני כשנה וחצי.

בשיחה עם גלובס אומר כרמיל כי "סלברייט לא הייתה יכולה לפעול ולקבל קרדיביליות מגופי אכיפת החוק ללא מנגנוני אבטחה חזקים מאוד. המוצרים שלנו באים לעשות טוב, מניעת פשיעה וטרור. השוק שלנו בריא והוא קיבל 'בוסט' מהיציאה שלנו ושל עוד חברות להנפקה, זה עזר לחשיפה של התחום. אנחנו מובילים בתחום המובייל ככלי דיגיטלי להשגת עדויות. לצערנו, גם הפשיעה והטרור ממשיכים לצמוח, ולכן יש כר טוב לצמיחה".

רוב הלקוחות של החברה הם גופי אכיפת חוק מהסקטור הציבורי, ולדברי כרמיל, "ללקוחות שלנו יש יותר תקציבים, אבל בכל רגע נתון יש להם פחות מדי כוח אדם, וזה נותן מקום לטכנולוגיה 'משבשת' להפוך חקירות ליעילות יותר".

סלברייט עזרה בפענוח פשעים שבוצעו ב־7 באוקטובר?
"כדרך קבע יש מוצרים שלנו אצל גופי אכיפת החוק שעוזרים לפענח פשעים, אך יש חומה סינית בינינו ואנו לא עוזרים לפענח, אלא המוצרים. עם זאת בעבר נתנו כתף במגה אירועים כמו אירועי טרור בצרפת וספרד. לפעמים אפילו פרו בונו".

"עקפה היעדים השאפתניים" ב־2023

בדוחות שהציגה בשבוע שעבר, רשמה סלברייט רווח נקי Non-GAAP של 60.9 מיליון דולר בשנה החולפת ו־EBITDA מתואם (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) של 61.9 מיליון דולר, לעומת 25.9 מיליון דולר ב־2022. לפי כללי החשבונאות המקובלים רשמה החברה הפסד של 81.1 מיליון דולר, כתוצאה משיערוך מכשירים פיננסיים הרשומים כהתחייבות במאזן, שאינו הוצאה תזרימית.

כרמיל מציין שסלברייט עקפה את היעדים השאפתניים שהציבה לעצמה בתחילת השנה, והיא פותחת את 2024 עם פלטפורמה מורחבת לפענוח מהיר של מקרי פשע שעונה על צרכי החקירות הדיגיטליות מקצה לקצה. ב־2024 החברה צופה צמיחה של 14%־18% בהכנסות ל־370־380 מיליון דולר, וצמיחה של 20%־27% ב־ARR (הכנסות חוזרות שנתיות) ל־380־400 מיליון דולר. ה־EBITDA המתואם צפוי להגיע ל־70־80 מיליון דולר, עלייה של 19%־21%.

בעקבות הדוחות, בנק אוף אמריקה העלה את המלצתו למניה מ"ניטרלי" ל"קנייה" ואת מחיר היעד מ־9 ל־12 דולר, בזכות השיפור במומנטום העסקי (מחיר המניה כבר עומד על 11.4 דולר).

"רואים עצמנו רוכשים, לא נרכשים"

לאחר שהפכה לחברה ציבורית, סלברייט רכשה בסוף 2021 את חברת המודיעין הדיגיטלי Digital Clues שהקים היזם מתי כוכבי, בעסקה שהוערכה בעשרות מיליוני דולרים. בסוף 2023 היו לסלברייט בקופה 332 מיליון דולר, ולדברי כרמיל, יש כוונה לעשות עוד רכישות, במטרה לחזק את הפורטפוליו הקיים ולהאיץ את צמיחת החברה.

יש היום יותר הזדמנויות רכישה?
"יש הזדמנויות, אבל לא מרגישים מצב שלילי בשוק שלנו. שוק אכיפת החוק לא סובל ממשברים. השיאים בו לא גבוהים מדי והשפל לא נמוך מדי. בנק המטרות שלנו לא רע בכלל".

סלברייט עשויה להירכש?
"אנחנו במוד הפוך, זה לחלוטין לא רלוונטי. אנחנו חברה בצמיחה ורואים את עצמנו רוכשים ולא נרכשים".

סלברייט היא כאמור אחת מבין כמה חברות ישראליות שהגיעה לוול סטריט דרך מיזוג ל־SPAC. האחרות נסחרות כיום בדרך כלל במחיר הנמוך ביותר מחצי ממחירן במיזוג. כך למשל חברת הפינטק פיוניר נסחרת במחיר נמוך ב־45% וטאבולה, המספקת המלצות תוכן לגולשים, נסחרת במחיר נמוך ב־52%. תשואות חלשות במיוחד מגיעות מהחברות האב סקיוריטי מתחום אבטחת הסייבר, REE מתעשיית האוטוטק וסלינה שמנהלת רשת מתחמי אירוח. האב איבדה 99% ממחירה והשתיים האחרות איבדו 97%.