כל מלחמה או עימות מותירים אחריהם שובל של טכנולוגיות חשובות - כך היה אחרי מבצע צוק איתן ב-2014, אז גילה צה"ל חלק ממערך המנהרות שחפר החמאס באדמת עזה מאז תפס את השלטון ברצועה ב-2007, כאשר בתחילת המלחמה, חדרו חוליות של ארגון הטרור ליישובים ישראלים.
● הקרן האמריקאית שגייסה מעל ל-100 מיליון דולר להשקעה בהייטק הישראלי
● עובר לאנרגיה גרעינית: הג'וב החדש של ראש המל"ל לשעבר
לאחר המלחמה, החל משרד הביטחון להשקיע בגלאי מנהרות חוצות גבול והתקין אותן לאורך גדר הביטחון בדרום ובגבול הלבנון. חמאס אמנם הפתיע את צה"ל בשבעה באוקטובר עם כניסה קרקעית לשטחי ישראל, אך לא הצליח לחפור מנהרות חוצות גדר. המלחמה הנוכחית כבר מפנה את תשומת הלב הציבורית - בכלל זה גם של המשקיעים שרוצים להחליט היכן להשקיע את הדולר הבא - לתת־הקרקע ולאתגרים הביטחוניים והמסחריים שבו.
מערכת סריקת תת־הקרקע של אקסודיגו
שורה של יזמים יצאו בשנים האחרונות ממערכת הביטחון, חמושים בידע רב במטרה לפתור בעיות קריטיות בתחומי הביטחון, הרפואה והבניין. אחת מהן, אקסודיגו (Exodigo) שהוקמה גם היא על־ידי יוצאי יחידות כמו 81 ו-8200, הודיעה היום (ג') על גיוס 75 מיליון דולר. היזמים מאחורי אקסודיגו הם ג'רמי סוארד, עידו גונן, אורליה סטון, תמיר כהן, אוריאל חלבני, עופרי להמן ואריה אברמוביץ'. רשימת ההישגים עליה הם חתומים כוללת את פרס ביטחון ישראל, האות הטכנולוגי של הרמטכ"ל, הצטיינות נשיא המדינה ופרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת על עבודותיהם במערכת הביטחון.
אקסודיגו פיתחה מערכת לסריקה של תת־הקרקע, בדרך כלל עד לעומק של כמה מטרים בודדים, ומשרתת באמצעותה עשרות חברות בנייה למגורים ומשרדים וחברות לבניית תשתיות כמו חברות תחבורה ציבורית, סלילת כבישים וכן חברות בתחום החשמל והאנרגיה. המטרה: איתור כל הגורמים הנמצאים בתת־הקרקע שעלולים לסבך את הבנייה, לגרום להארכתה ולתהליכים ממושכים של הזזה והסרה של מכשולים שניתן היה לגלותם בטרם הבנייה.
בחברה פיתחו חיישנים המחוברים לרחפן, לעגלות מיוחדות, לתיק־גב או לכל פלטפורמה נגררת, אשר ממוקמים בשטח. המידע שנאסף באמצעותם משולב במערכת מקוונת, שפותחה גם היא בחברה, עם מידע קיים כמו תצלומי לווין, מפות קיימות או תוכניות זמינות ברשויות המקומיות, ומנותחים יחד באמצעות הטכנולוגיה שפותחה בחברה. הפלטפורמה של אקסודיגו אוספת מעל 500 ג'יגה של נתונים לכל דונם סרוק ומפתחת את האלגוריתם, כדי לזהות ולסווג באופן מדויק יותר תשתיות לא ידועות, מפגעים ואנומליות בתת־הקרקע.
על לקוחות אקסודיגו נמנות, בין היתר, חברת החשמל, נת"ע, נתג"ז, הרכבת הקלה בירושלים, נת"י, חוצה ישראל, נתיבי איילון, קצא"א, מקורות, וכן חברת התכנון ההנדסי וקסמן-גוברין. מחוץ לישראל, משרתת אקסודיגו ענקיות אנרגיה, כגון National Grid, חברת החשמל והגז של קליפורניה (PG & E), חברות הגז הלאומיות של איטליה וצרפת (Italgas ו-GRDF), כמו גם רשויות תחבורה ומטרו בארה"ב, בהן LA METRO ו-HOUSTON. נוסף על כך, החברה משרתת גם את הפרויקט הרכבתי הגדול בבריטניה, אשר נקרא HS2, ומשתפת פעולה עם חברות תכנון והנדסה, בהן HNTB, Aecom, HDR, Vinci ו-Colas Rail.
בין המכשולים שאקסודיגו מסייעת לאתר ולעזור בהסרתם לפני תהליך הבנייה: קווי מתח גבוה או בינוני, צינורות גז, נוסף לממצאים ארכיאולוגים, כמו מערות ופירי קבורה. "איתור של קו מתח תוך כדי הבנייה יכול לעלות ביוקר ליזם", מסביר לגלובס ג'רמי סוארד, מנכ"ל החברה. "השגת האישורים הדרושים עשויה לדחות את הבנייה בחודשים ארוכים, ואילו התשלום לקבלן צריך להיעשות בכל מקרה, כך שמיפוי מדויק יותר ואיתור של מכשולים תת־קרקעיים בטרם הבנייה יכול לחסוך זמן וכסף רב לכל הצדדים". בהמשך הדרך, מתכננים באקסודיגו להתרחב גם לתחום חיפוש המינרלים.
התמחור נעשה לפי דונם אחד של סריקה - זאת, בשונה מהשיטות המסורתיות לאיתור תשתיות והמקובלות בענף מזה שנים רבות, לפיהן הספקים מתמחרים את העבודה שלהם לפי אורך התשתיות שהם איתרו ולא לפי הערך שהספק הביא לפרויקט. לטענת סוארד, שיטת התמחור הוותיקה בענף מובילה לפספוס של תשתיות רבות ושל מפגעים, במקום לתמרץ את הספק לתת למזמין את כל המידע שנדרש כדי "לפתור את השטח", וכך לאפשר לפרויקט להתקדם.
קצב הצמיחה השנתי של החברה משלש עצמו מדי שנה
כאמור, החברה הודיעה על גיוס של 75 מיליון דולר בסיבוב גיוס שני (סיבוב A), הכולל עוד כ-30 מיליון דולר שהושקעו בחברה בהלוואות המירות - מנגנון המכונה SAFE, אשר מאפשר לחברה לגייס הון ממשקיעים במזומן, תמורת המרה למניות בעתיד באותו השווי. את הסיבוב הובילו קרן גרינפילד פרטנרס והמשקיע הסדרתי אורן זאב, שבין השקעותיו גם טריפאקשנס, האוז וטיפלתי. השתתפו בסיבוב גם המשקיעים הקיימים בחברה: קרן ג'ייב, 10D, סקוור פג, וכן משקיעים אסטרטגיים מעולם הנדל"ן, בהם וקסמן-גוברין-גבע, תדהר, ישראל-קנדה ונשיונל גריד פרטנרס. מאז הקמתה, גייסה החברה בסך הכל 180 מיליון דולר.
בחברה לא מסגירים את הכנסותיה, אך קצב ההכנסות השנתי שלה מוערך בעשרות בודדות של מיליוני דולרים, בקצב צמיחה שנתי המשלש עצמו מדי שנה. בחברה סבורים שיגיעו לרווחיות רק בעוד כשנתיים עד שלוש.
רוב עובדי החברה הם בעלי רקע ביטחוני, בהם יוצאי יחידות המודיעין, אך גם אנשי שטח מיחידות כמו יחידת שלדג, סיירת מטכ"ל, ויחידת יהל"ם של חיל ההנדסה, כאשר כ-60 מתוך כ-120 עובדי החברה שירתו במילואים במלחמה. אחד מהם, עמית שחר, נפל במהלך שירותו כלוחם ביחידת יהל"ם בתקרית פיצוץ חומר הנפץ שהועמס על משאית בחודש ינואר השנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
