קרן העושר הנורבגית מאיימת: נסיט השקעות מחברות המספקות נשק לישראל

הקרן הנורבגית, הנחשבת לאחת מגופי ההשקעה הגדולים ביותר בעולם, הודיעה על בחינה מחדש של השקעות ישראליות ובינלאומיות • הסיבה לבחינה מחדש בתזמון הנוכחי היא המלחמה בעזה וחשש של הקרן מעבירות על "החוק ההומניטרי הבינלאומי" לדבריה

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters
ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters

קרן העושר הנורבגית, אחד מגופי ההשקעה הגדולים ביותר בעולם, עם הון מוערך של 1.6 טריליון דולר, הודיעה בסוף השבוע כי היא "בוחנת מחדש" את אחזקותיה בשורה של חברות בינלאומיות וישראליות בעקבות המלחמה בעזה. לדברי הקרן, הרקע לכך הוא הפרות אפשריות של תקנות האתיקה שלה. בעבר כבר הודיעה הקרן על הפסקת השקעה בשורה של חברות ישראליות המעורבות בפעולות בשטחים ביהודה ושומרון, במיוחד בתחום התשתיות. לפני כשנה וחצי החליטה להמשיך ולהשקיע בגופים פיננסיים ישראלים, אחרי בחינה של הנושא.

קרן העושר הנורבגית חשפה רווחים דמיוניים. במה היא השקיעה השנה?
כותרות העיתונים בעולם | הפוסט של שגרירות ישראל שעורר סערה במלזיה
המלחמה מתחילה להשפיע: הוקפאה השקעת ענק של גופים זרים בגז הישראלי

לדברי הבכיר הנורבגי העומד בראש ועדת האתיקה של הקרן, סוויין ריקרד ברנטצאג, הסיבה לבחינה מחדש בתזמון הנוכחי היא "החומרה הרבה של ההפרות בנורמות שאנחנו רואים". הוא אמר בראיון עם "רויטרס" כי הקרן, המחזיקה ב-1.5% מההון הנסחר בבורסות הגדולות בעולם, ובסך-הכול משקיעה ב-8,000 חברות, תבדוק אם ישנן חברות בפורטפוליו שלה המוכרות נשק לישראל, הנמצא בשימוש בעזה. לדבריו, אם כן, ייתכן שהדבר יוביל להסטת השקעות מהן, משום שהדבר יעבור על חוקי האתיקה של הקרן. אלו מחייבים אותה להשקיע בחברות שאינן קשורות בפעילות העוברת על החוק ההומניטרי הבינלאומי, ציין.

מחוץ לתחום: נשק אטומי, מוקשים וטבק

ברנטצאג לא ציין אילו חברות נמצאות בבדיקה כעת, אך אמר כי "הן יכולות להיות ישראליות או לא-ישראליות". במסגרת חוקי האתיקה של הקרן, היא יכולה להשקיע בחברות נשק, מלבד כאלו הקשורות בפיתוח נשק אטומי או מוקשים. בנוסף, הקרן אינה משקיעה בחברות טבק. היא גם מבצעת בדיקה שוטפת של ההשקעות שלה כדי להסיט השקעות מחברות הקשורות בהליכים לא-חוקיים ובעבירות על החוק ברחבי העולם. לרוב, היא מפרסמת את ההחלטה לסיים את ההשקעה אחרי שמכרה את המניות, במטרה לשמור על ערכן בעבורה.

"ישראל נמצאת כעת הרבה יותר בפוקוס מאשר לפני כן", אמר הבכיר הנורבגי. הקרן הסיטה בעבר השקעות מחברות ישראליות שהיו פעילות מעבר לקו הירוק, כמו שפיר הנדסה, אשטרום, אלקטרה וקבוצת הנדל"ן מבנה נדל"ן, כמו גם דניה סיבוס. בסוף 2022 הודיעה הקרן כי היא מושכת את השקעותיה בחברת התוכנה הישראלית Cognyte Software על רקע דומה. בכל אחד מהמקרים ציינה הקרן כי המשך השקעה בחברות הללו כרוך ב"סיכון בלתי מקובל" להפרות זכויות אדם.

נכון לנתוני סוף 2023, הקרן החזיקה מניות ב-76 חברות ישראליות, כאשר חמש ההשקעות הגדולות ביותר שלה הן  בטבע , איי.סי.אל , נייס , בנק הפועלים  ובנק מזרחי טפחות . הקרן הודיעה בעבר על הפסקת השקעה בחברת האנרגיה "ניו-מד" בגלל חוזה שנחתם לחיפוש ולהפקת גז מול חופי מרוקו, למרות סכסוך בינלאומי על גבולות באזור מערב הסהרה. 

סוגיית העברת נשק לישראל ודרישות לאמברגו נגדה התחזקו בשבועות האחרונים באירופה. איטליה, ספרד ובלגיה כבר הודיעו על אמברגו עצמאי על העברת נשק ותחמושת לישראל, בעוד פעילים פרו-פלסטיניים רשמו הצלחה בהולנד, כאשר בית משפט הורה למדינה להפסיק לספק חלקים למטוסי ה-F35 ממחסנים במדינה. בריטניה מאיימת להפסיק השבוע את העברות הנשק והתחמושת לישראל, וקנדה הודיעה בשבוע שעבר על הקפאת חוזי יצוא ביטחוני חדשים.